רק לפני שבוע עסקנו מבוקר ועד ערב במר גורלם של מאות המפוטרים במגבות ערד, בעקבות סגירת המפעל. הסיפורים קורעי הלב נמרחו בעיתונים, והיה קשה שלא להזדהות עמם. למרות הכל, איש לא בא אליהם עם פתרונות מעשיים (כולל שר החוץ אביגדור ליברמן שירד לעיר הדרומית רק כדי להודות "אני לא קוסם").

עד שקם שר האוצר יאיר לפיד והחליט לצקת תוכן לדבריו שהוא "בא לעבוד בעבורם". לפיד פנה למספר אנשי תעשייה עד שהגיע ליו"ר אסם, דן פרופר. בינגו! הצעתו נפלה על אוזן קשבת, שכן בחודשים האחרונים בוחנת הנהלת החברה אפשרויות להעתקת מפעל הגלידות ממקומו בקריית מלאכי למקום חלופי.

אגב, מי שבכלל אמור היה לפתור את הבעיה הוא שר הכלכלה נפתלי בנט. שלא במקרה פרופר לא עדכן את בנט. בראיון ל"דה מרקר" אמר בנט לאחרונה כי אינו פוחד מפרופר או זהבית כהן ו"אני לא סופר אותם". כעת פרופר בא חשבון עם שר הכלכלה, כשאת הדיל על הקמת המפעל סגר במישרין עם לפיד.


סגר חשבון עם בנט. פרופר. צילום: אסנת קרסננסקי

הדרך שבה התגלגלה ההחלטה על הקמת מפעל הגלידות החדש בערד אינה אופיינית לישראל של סוף 2014. בימים כתיקונם, תהליכים כאלה נמשכים חודשים ארוכים עד שקורה אחד מהשניים: או שהיזם נשחק בגלגלי הבירוקרטיה ומתייאש, או שהוא מעביר את המפעל לחו"ל. שר האוצר התעלם מהבירוקרטיה, פנה במישרין לבעל הבית, ופרופר, מעשה פלא, השיב בחיוב. אין בירוקרטיה, אין אינספור ישיבות ואין כיסוי ישבן. החלום הרטוב של כל תעשיין. דבר כזה לא היה מאז שר האוצר האגדי פנחס ספיר שכנע יזמים להקים מפעלים בדרום.

לפיד היה בטוח שהפתרון למפוטרים בערד יזכה אותו אולי לפרס הפוליטיקאי המצטיין של אוקטובר. למרבה ההפתעה, לא רק שזה לא קרה, אלא שהוא ואסם ספגו ביקורת קשה. השיח הציבורי, שעד לפני ימים בודדים כלל הזדהות גורפת עם המפוטרים, שינה כיוון. 

פעילים חברתיים טענו שהיענותה של אסם נבעה מהצורך להימלט מהביקורת שחטפו בנושא יוקר המחיה. אחרים, כמו ח"כ אראל מרגלית, טענו שאסם לא תייצא חלק מתוצרתה, ולכן לא מגיע לה מענק. ההזדהות עם עובדי המפעל בקריית מלאכי, שעלולים לאבד את עבודתם, תפסה לפתע את סדר היום החדש. 

בואו נעשה סדר. אסם תקבל (אם תקים את מפעל הגלידות) מענק השקעה כמו שקיבלו בעלי טרה כשהעבירו את המחלבה מתל אביב לפארק נועם שבנתיבות. אז מדוע להפלות לרעה את אסם? אסם, שתסגור את המפעל בקריית מלאכי, עדכנה מראש את עובדיה והתחייבה לדאוג לתעסוקתם במפעליה שבאזור.

הקמת המפעל תעודד תעסוקה ותאפשר הקמת עסקים קטנים לצדו. אז מה מסביר את התגובה הכמעט פבלובית נגד המהלך? לגבי לפיד זה די שקוף: שר האוצר מעורר אנטגוניזם ביחס לכל מה שהוא עושה. גם אם יבשר מחר על ביטול המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים, כבר יימצאו הכלכלנים והפוליטיקאים שיתקפו אותו. גם לגבי אסם התשובה ברורה. יצרנית המזון נתפסת כאחת האחראיות ליוקר המחיה בתחום מוצרי המזון. היא תהיה החשוד המיידי, גם אם פרופר יעלה מחר בבוקר להליקופטר, ימלא אותו בשקיות במבה ויפזרן ברחבי המדינה.