היום המבורך שבו נתבשרו אזרחי ישראל כי הם מבוטחים על ידי קופות החולים בביטוח רפואי חינם היה יום של שמחה. מאז, החלה שחיקה אטית במדיניות הרפואה הציבורית הברוכה. יותר ויותר אנחנו שולפים את ארנקנו מכיסנו בבואנו לקבל טיפול חינם בקופה. בדיקות מסוימות תובעות השתתפות עצמית. המבוטח מתייצב בבית המרקחת על מנת ליטול תרופה חיונית ומתבשר כי כל תרופה מכוסה רק בחלקה, ועל הנזקק לשלוף את ארנקו ולשלם לעתים מאות שקלים מכיסו.

רפואה פרטית חיונית אף היא. אם החולה מבקש לבחור מנתח או רופא, ראוי שישלם בעבור הבחירה הזו וראוי על כן שיהיה מבוטח בביטוח נוסף הקיים לצד הרפואה הציבורית. מי שידו אינה משגת מקבל אף הוא לשמחתנו הרבה את מיטב התנאים הרפואיים בבתי החולים הציבוריים. ההתנפלות על הרפואה הפרטית איננה ראויה, אך יחד עם כל אלה יש לשמר מכל משמר את הרפואה השווה לכל נפש, זו שקיימת למעלה מ-20 שנה.

אסור לנו לדמות חלילה לאחותנו הגדולה, אמריקה, שאצלה רק בצע כסף יביא מזור לנזקק לרופא או לתרופה. דוגמא אישית? בבקשה. לפני שנים אחדות, באחד מביקורי בניו יורק, חשתי ברע ובאתי בשערי אחד מבתי החולים הגדולים בעיר ששמו יצא לתהילה. בחדר המיון קידם את פני עובד אדיב של בית החולים הנודע, ובמקום לברר מה מצב בריאותי, מהי סיבת בואי ובמה ניתן לעזור, שאלתו האחת והיחידה הייתה: האם אתה מבוטח?

צילום אילוסטרציה: ingimage

נזקקתי בעקבות הבדיקה שנערכה לי לניתוח מעקפים, שבוצע על ידי צוות מובחר שניתח בעבר את הנשיא קלינטון. כאשר שאלתי מה היה עולה בגורלי אם לא הייתי מבוטח, נרמז לי שהייתי מועבר לבית חולים עממי, ושם אולי הייתי עובר את הניתוח המורכב הזה, ניתוח מעקפים, על ידי רופאים הרבה פחות מומחים, ואולי השורות הללו לא היו נכתבות על ידי.

מחירו של הניתוח הזה היה 180 אלף דולר כלומר יותר מחצי מיליון שקלים. מחיר יום אשפוז באותו בית חולים, ולא בחדר יחיד, היה 2,500 דולר - כרבבת שקלים. כל אלה לאחר שהובהר לי כי מדובר בהנחה גדולה. אל לנו לאמץ את השיטה האמריקאית, שבה כל לטיפה של אחות ומגע ידו של רופא נמדד בממון.

יש לאזן בין הרפואה הציבורית לבין הפרטית. כולנו תקווה ששרת הבריאות הנמרצת תביא מזור ותרופה לכל חולה במדינה - בין שכיסו תפוח ובין שהכנסתו דלה. יש לאפשר לרפואה הפרטית להמשיך בדרכה הברוכה, אבל הציבורית חייבת להמשיך ולהיות שווה לכל נפש ולא לשפוט את החולה על פי גודל כיסו. הנוסחה מורכבת וקשה, אבל יש למוצאה כפי שנעשה למשל בבריטניה הגדולה.