רעידת אדמה בעוצמה של 6.75 בסולם ריכטר הורגשה בצפון הארץ. ממדי החורבן וההרס היו עצומים: כ-7,000 הרוגים בכל ערי הצפון, כולל בעכו, נצרת ושכם; העיר צפת נהרסה וכך גם טבריה; גלים עצומים עלו מהכנרת ושטפו שטחים נרחבים.



אפשר, בינתיים, להירגע. התיאור הזה מתייחס לתוצאותיה של רעידת האדמה הקשה שהתרחשה ב-1837. אולם האם חמשת הרעידות האחרונות שפקדו את אזור הכנרת בשבוע האחרון הן הסנונית שמבשרת על בואו של רעש עוצמתי יותר שיגרום נזק רב בצפון?



כשמתרחשות רעידות אדמה, מופנים הזרקורים למכון הגיאופיסי לישראל, הממוקם באזור התעשייה הצפוני של לוד. היה שקט שם מאוד השבוע ולא ניכרה היערכות מיוחדת נוכח האירועים האחרונים.



אנשי המכון אינם יוצאים מגדרם נוכח האקשן בסביבות הכנרת. בדרך כלל יש להם נושאים אחרים על הפרק. "רעידות האדמה אינן העיסוק העיקרי שלנו", מעיד המנכ"ל, ד"ר אורי פריזלנדר. "המכון מטפל בכל מה שקורה מתחת לקרקע, בעיקר בחיפוש אחר משאבי טבע, כגון מים, נפט ומחצבים". בשנה שעברה, אגב, ערך המכון סקר סייסמי לחיפוש נפט בגיאורגיה ובחודש שעבר זכו במכרז לביצוע סקר דומה בטנזניה.




"הרעידות הנוכחיות מזכירות לנו מה עלול לקרות בעתיד". צילום: דורון הורוביץ, פלאש 90



"אנחנו קולטים כאן כל רעידה בעוצמה שמעל 2 בסולם ריכטר", מספר דב זקוסקי, מ"מ מנהל אגף סייסמולוגיה במכון, "אבל אנשים מרגישים רעידות רק מעל 3 בסולם ריכטר. זה תלוי גם בעומק הרעידה, בפרט אם זו מתרחשת בעומק של קילומטרים בודדים, כמו הרעידות האחרונות. מה שחשוב זה לא להיסחף לפאניקה".



גם לאה פלדמן, שעוסקת באיסוף ועיבוד הנתונים, מנסה להרגיע. "הרעידות בצפון אינן חריגות, כמו התכיפות הנוכחית שלהן", היא מעירה תוך כדי החלפת גלילי הנייר במכשיר שעליו נרשמות התנודות בקרקע.



לפני שש שנים פרסם פרופ' שמואל מרקו, ראש החוג לגיאופיסיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב, תחזית שבה צפה רעידה קשה באזורנו. בשיחה שערכתי איתו השבוע הוא גורס שאין להסתמך רק על פעילות הגורמים השונים. "על כל אחד מאיתנו להיות ערוך בביתו לכל תרחיש", הוא מתריע. "יש לחזק ארונות וספריות ולדאוג בכל מקרה למלאי של סוללות, פנסים ומים".



האדם נגד הטבע



גם אם רעידות אדמה אינן עניין שבשגרה אצלנו, מיקומה של ישראל, על העתק ים המלח בשבר הסורי-אפריקאי, מועד לפורענות. הלחץ שמשתחרר מליבת כדור הארץ כלפי התפר שבין הלוחות הטקטוניים שמרכיבים את קרום הכדור, הוא זה שגורם לאותן רעידות אדמה. "הרעידות בכנרת וסביבה הן כתוצאה מקרע או משבר בקרום כדור הארץ", סבור פרופ' אמוץ עגנון מהמכון למדעי הארץ באוניברסיטה העברית. "זה כמו שסיבים נקרעים בתפר של המכנסיים כתוצאה מלחץ".



האם מסתמנת באופק רעידת אדמה חזקה?
"הרעידות הנוכחיות טובות בכך שהן מזכירות לנו, בלי לגרום לנזקים, מה עלול לקרות בעתיד. לאורך ההיסטוריה אזורנו נפגע מרעידות אדמה קשות. הבעיה היא שאף פעם אי אפשר לחזות מתי זה יקרה. אם נשלח מבט החוצה, נראה שבעולם התרחשו רעידות אדמה בעוצמה חזקה, שלא קדמו להן מקבצי רעידות חלשות, כפי שיש בימים האחרונים בכנרת, או שהיו מקבצים כאלה ושום דבר לא קרה אחריהן".



טבריה ערוכה לקראת רעידות אדמה?
"לא רק טבריה לא ערוכה, חלק גדול מהיישובים הוותיקים בארץ נבנו בלי שום מודעות לאפשרות של רעידת אדמה. יתרה מכך, ב-1837 גרמה הרעידה לגלישת המדרון שעליו היו בנויים חלק מבתי צפת. כעבור שנים נבנתה העיר המודרנית על אותו מדרון. גם טבריה בנויה על מדרון שגלש ברעידות אדמה עתיקות. המכון הגיאולוגי מיפה את מדרונות טבריה כמקומות מועדים לגלישה בזמן רעידת אדמה. אם זה יקרה, זה לא יפתיע איש. לא די להיות קורא ומוכיח בשער. יש להבין את הנקרא ולפעול בהתאם".




זקובסקי. צילום: אריאל בשור



רעשי האדמה תפסו השבוע את העיר טבריה בעיצומה של רעידה פוליטית, ימים ספורים לפני הבחירות המקומיות. אבל התושבים היו מודאגים יותר מהחדשות הסייסמיות. "יש פאניקה מסוימת", מעיד מנכ"ל העירייה, יוסי נבעה ומציין כי בשנה וחצי האחרונות פועלת העירייה, בשיתוף עם חברת עמידר, על חיזוק המבנים בשכונת רמת אגוז. "אנחנו יודעים שזו טיפה בים", הוא מתריע, "יש לנו מצוקה גדולה בנושא הזה ואנחנו זקוקים לסיוע מהממשלה".



צפונה משם, בקיבוץ גינוסר שתואר כמקום הקרוב ביותר למוקדי הרעידות, רגועים. "באופן אישי הרגשתי באחת מחמש הרעידות", מציין מנהל מלון "נוף גינוסר", רוני מנור. "אצלנו אין שום נזקים, ולא נרשמה פגיעה בהזמנות". בצד השני של האגם, שעות לפני הרעידה ראשונה ידע מנחם לב, הרכז הוותיק של ענף הדייג בקיבוץ עין גב, שהיא מתקרבת. "יש לי סיסמוגרף חי: בבת אחת הורגש בכנרת זרם חזק, הפוך מהרגיל. הדגים באגם התנהגו מוזר, העורבים קרקרו ומהם ניתן להבין שעומד להתרחש משהו", הוא מציין. "כשהטבע רוצה להרוס משהו, אין מה לעשות נגדו. שום טכנולוגיה לא תוכל לעצור באופן מוחלט רוח, מים ואש".



נדרשים לפעולה



ברמה הארצית, הגיעו הרעידות בכנרת עד לחלונות הגבוהים. הסייסמולוג ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לקראת רעידות אדמה, הוזמן לשיחה אישית עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לא עניין שבשגרה. "גם מה שקורה בכנרת הוא לא עניין שבשגרה", מעיר ד"ר שפירא. "הנושא מטריד את ראש הממשלה כפי שהוא מטריד את כולנו. קורה משהו וצריך לתת לו מענה".



המענה אמור להגיע, במידה רבה, מפיקוד העורף. "אין אצלנו היערכות מיוחדת בעקבות הרעידות בצפון", מדווח בכיר בפיקוד. "יש להזכיר שאת תרגיל העורף הלאומי של 2012 הקדשנו לנושא הזה, תוך שיתוף כל הגורמים הנוגעים בדבר. כעת, פרט להערכות מצב אצל אלוף הפיקוד, לא נדרשנו לפעול. מה גם שכאשר פיקוד העורף פועל, זה כרוך בגיוס מילואים".



מנקודת המבט שלך, האם ישראל ערוכה לתרחיש של רעידת אדמה בעוצמה חזקה?
"אנחנו ערוכים כעת הרבה יותר מאשר לפני שנה-שנתיים, אבל אין להתעלם מכך שאם אכן תהיה רעידת אדמה חזקה, עלולים להיות הרבה מאוד נפגעים ותשתיות ייפגעו. מבחינת תשתיתית אנחנו בכלל לא מוכנים. תוכנית תמ"א 38, שאנחנו מעודדים את ביצועה, היא רק צעד בכיוון".



במכון הגיאופיסי אמנם משדרים ביטחון, אבל בכל זאת משהו השתנה שם: במקום סטודנט שנמצא במקום בשעות הלילה ככונן, הביאו ההתרחשויות האחרונות להצבת איש מקצוע, מבין עובדי המכון, כתורן לילה. "לצד ריענון ההוראות לגבי רעידות אדמה, הייתי מציע לכולנו להיות רגועים", מבקש ד"ר פריזלנדר להרגיע. "בכל מקרה, אני ישן היטב בלילה".




פריזלנדר. לא מתקשה לישון בלילות. צילום: אריאל בשור



נראה שהאדישות איננה זולגת לממשלה ולכנסת. "אם תהיה בארץ רעידת אדמה בעוצמה חזקה, יהיו כ-7,000 הרוגים, רבבות פצועים ו-200 אלף איש יזדקקו לסיוע", התריע השבוע השר להגנת העורף, גלעד ארדן, בתשובה לשאילתא של ח"כ קארין אלהרר. הנתונים שמסר הם חלק מתוכנית לאומית להכנה לקראת רעידת אדמה, שבמסגרתה ייערך בעוד שבועיים תרגול בנתב"ג ובנמל אשדוד של קליטת סיוע בינלאומי למקרה הצורך.



השר ארדן הודה שאין די תמרוץ לחיזוק מבני הדיור הציבורי וכי יש לחזק מאות אלפי דירות ברחבי הארץ, תוך השמת דגש על המקומות הזקוקים בדחיפות למיגון. הוא קרא לאוצר להעניק תמריצים ברורים לקבלנים לחיזוק מבנים בתמ"א 38 והכריז: "המצב מחייב את כולנו להתכונן". איש לא ערער על דבריו.