לפני כמה חודשים נכנס אורי אליצור ז"ל למשרדי, פשפש בכיסיו, הוציא חפיסת סיגריות "מרלבורו" והניח אותה על השולחן. "קח, אני גמרתי עם זה, מציע גם לך אבל בכל זאת תהנה מזה בינתיים", הוא הפטיר בקולו השקט והבטוח. לא הייתי צריך לשאול אותו למה, פניו אמרו הכל.



עננת המחלה כבר אפפה אותו. ביום חמישי הוא נפטר מהמחלה הארורה הזו שמחסלת בשיטתיות את האנשים שצריכים להישאר איתנו עוד שנים. כמעט על כל אדם שנפטר אומרים כי הוא היה מיוחד, אבל אורי אליצור באמת היה משהו נדיר, בעליו של אוסף אגדי של תכונות נעלות וחריפות שכל בלתי רגילה. 



באנו מעולמות שונים. הוא דתי, אני חילוני. הוא ימין, אני שמאל. הוא גוש אמונים, אני גוש שלום.הוא מקור ראשון, אני מעריב. על פניו, ניגודיות כזו צפויה להביא לחיכוכים כפי שניתן לראות בכל יום כשימין ושמאל נפגשים ועוד צריכים לעבוד ביחד. אבל אורי אליצור לא היה איש של עימותים, הוא היה למעשה המקף שחיבר בין מעריב למקור ראשון בזמן שאיש לא האמין שישויות עיתונאיות כל כך שונות אחת מהשנייה יכולות לעבוד ביחד.




המקף שחיבר בין מקור ראשון למעריב. אליצור. צילום: ויקיפדיה



שנינו ערכנו את המוספים הפוליטיים של העיתון, שיתפנו פעולה ומעולם לא פרץ בינינו ולו בדל של ויכוח או מחלוקת. בכל שבוע ערכתי את הטור הקבוע שלו שהתפרסם בשני המוספים. כתיבתו המופלאה והנמקותיו מעוררות ההשראה הצליחו כל פעם מחדש לערער אצלי את היסודות שכבר חשבתי שלא ניתן להרעידם. קראתי את טוריו, לכאורה מלאים באג'נדה הפוכה לתפיסת עולמי, ומצאתי עצמי שוב ושוב מהנהן בהסכמה ואומר "וואלה, הבן אדם צודק".



אליצור, בשונה מרבים מחבריו בצד הימני של המפה, ידע להציג דרך אחרת. הוא השכיל להציג
פתרון, לא סטגנציה כפי שמציע ראש הממשלה אותו שרת כמנהל לשכתו, אלא דרך אופרטיבית ויש שיאמרו אפילו ריאלית. לשיטתו הסכסוך עם הפלסטינים הוא בלתי פתיר בעליל והוא קרא לאזרוחם המלא וסיפוח השטחים, הוא גם קרא תגר על האקסיומה של השמאל וחלקים מהימין כי הדמוגרפיה תכריע אותנו.



זו הייתה גישה מרעננת, ימין שלא מסתתר מאחורי מכבסת מילים ומציע פתרון אמיתי ולא דשדוש בלתי נסבל. כל זאת, לצד סגנונו השקול, הלא מתלהם והרטוריקה המרתקת שלו הפכה אותו לאחד האנשים המעניינים והחשובים שהתהלכו כאן.




קרא תיגר על האקסיומה של השמאל. אליצור. צילום: מהאלבום המשפחתי



זו אבידה גדולה לעולם העיתונות בכלל ולמקור ראשון בפרט, אליצור מונה להיות עורכו הראשי של העיתון תחת הבעלים החדשים מ"ישראל היום", ועל אף שכולם צפו כי העיתון יתיישר עם איל ההימורים לי לא היה ספק כי אליצור לעולם לא יתכופף. כמה חבל שהוא הלך בטרם עת, כמה עצוב, יהי זכרו ברוך.