עו"ד מרב גרינברג הייתה פעם ראש שלוחת התביעות של משטרת נתניה. במסגרת תפקידה הגישה רפ"ק גרינברג  בשנת 2006  כתב אישום חמור נגד עבריין אלים בשם שושן ברבי, אז איש אלמוני יחסית המזוהה עם משפחת אבוטבול. גרינברג כללה בכתב אישום אחד כעשרה תיקים של עבירות אלימות, כולל דקירות והפרעות לסדר הציבורי, ובראשן התפרעות ותקיפת פקחים במהלך הריסת סוכת אבטיחים שהקים ברבי מול מלון כרמל - אחד האתרים הרגישים ביותר מבחינת המיתוג מחדש של נתניה החדשה.



בספטמבר 2006 עזבה התובעת גרינברג את המשטרה והצטרפה למשרד עורכי הדין שייצג אז את ברבי. במרץ 2007 רקמה עו"ד גרינברג מול שלוחת התביעות "שלה" עסקת טיעון מקלה ביותר לברבי (שלחובתו היו אז עשרות הרשעות קודמות) - שישה חודשי עבודות שירות. וכך התובעת גרינברג, אשר האשימה את העבריין בתחילת ההליך המשפטי, היא גם זו אשר הגנה עליו בסיומו. ברבי, ששוחרר לחופשי, הפך כעבור כמה שנים לאחד האנשים המפורסמים במדינה כשנאשם בדריסה למוות של שלוש נשים בעת שנהג בשכרות.



המוסף חושף כעת כי עו"ד גרינברג רקמה לאחרונה עסקת טיעון בעייתית נוספת עם שלוחת התביעות בתחנת נתניה, ושוב משייכים במשטרה את הלקוח לארגון הפשע של משפחת אבוטבול, אלא שהפעם קורבנות העבירה מסרבים לעבור על כך לסדר היום. הנאשם התורן, ברוך ג'אן, עבריין אלים ומסוכן, עומד במרכזה של עתירה לבג"ץ נגד שלוחת התביעות של משטרת נתניה והיועץ המשפטי לממשלה. איש עסקים בשם אדמונד (אדי) כהן טוען כי במשך שנים סבל מסחיטה ואיומים מצד ג'אן ואחרים על רקע עסקת נדל"ן באזור התעשייה הישן (הצפוני) של נתניה.



לדבריו, כאשר העז להגיש תלונה נגד העבריין עקב שריפה של משרדיו ואיומים על בני משפחתו, כרתה המשטרה עם הסנגורית של העבריין עסקת טיעון תמוהה וסלחנית של 180  שעות עבודה לטובת הציבור.



פרקליטו של איש העסקים, עורך דין רן תגר, מבקש מבג"ץ להורות על ביטול עסקת הטיעון, שעדיין לא קיבלה תוקף של פסק דין. לטענתו, מדובר באדם בעל עבר פלילי עשיר המשויך במובהק לארגון פשע, שאינו זכאי לסלחנות מצד רשויות החוק, מה גם שטרם סיום המשפט הוא חזר ופנה למנהל המתחם שהתלונן נגדו במשטרה על איומים.



אמנם העתירה לבג"ץ מתארת מסכת בלתי אפשרית של התנכלויות מצד העבריין מנתניה וטענות להקלה תמוהה בעונשו, אך מתחת לפני השטח מתרחשת מסכת מרתקת הרבה יותר, רוויית סכסוכים עסקיים ומשפטיים אשר חושפים ניסיונות חדירה של ארגוני פשע לעולם העסקים הלגיטימי. לטענת כהן, עבריינים ניצלו את האימה שאחזה בו והשתלטו בכוח על נכסיו,  ומאז שהוא התעשת וחזר בו מהסכמות שנכפו עליו, הם מנסים לבסס את ההשתלטות על נכסיו באמצעות סוללות של עורכי דין ועתירות לבתי משפט.



ואכן, שני עבריינים אשר תובעים מכהן לממש הסכמים שנכרתו איתם מזוהים עם ארגוני פשע מסוכנים: מצד אחד, ארגון הפשע של משפחת אבוטבול, שברוך ג'אן מזוהה איתו. מצד שני, ארגון הפשע של האחים מגידיש מקריית גת, שאדם המזוהה עמם השתלט על חלק מהמתחם בנתניה ועל מיזמים נוספים של כהן.



 
ברוך ג'אן. צילום: הבלוג פוסטה



נתניה הישנה והרעה



"בשנת 1999 חזרתי מלונדון אחרי שעשיתי כסף לא רע עם בני משפחה בעסקי מחשבים", פותח את הסיפור אדי כהן, יליד בת ים שמתגורר כיום ברעננה". בארץ נכנסתי לעסקי נדל"ן עם האחים שקד מנתניה, היינו מהראשונים בקריית השרון, בנינו 138 דירות בארבעה בניינים.



מנהל סניף של בנק הפועלים שהכרתי בתקופת הפרויקט עניין אותי בשטח להשקעה. דובר בשטח של 16  דונם באזור התעשייה הישן במזרח נתניה אשר עומד למכירה אצל כונס נכסים, שארבעה דונם מתוכו, אשר משוחררים משעבודים, שייכים לחברת אמות. זה נדל"ן מניב ובו עסקים מתחום הרכב, מוסכים ופנצ'ריות - ושלוחה של חברת טבע פלנתקס.



"כאשר הבעתי התעניינות בנכס, הפנה אותי מנהל הבנק לאדם בשם ברוך ג'אן והסביר שדרושה הסכמתו לעסקה כדי לסגור רשמית עם כונס הנכסים. התברר לי שמדובר בפולש, שגבה מהעסקים במתחם דמי שכירות ושלשל את הכסף לכיסו, במקום להעבירו לקופת הכינוס. היה לי ברור שהפלישה מבוססת על איומים ופחד, מה שהקשה על מכירת הנכס".



"הכונס הסביר לי שלאורך השנים ג'אן אכן נהג להציג את עצמו כנציג משפחת הפשע של פליקס אבוטבול, ושהאנשים מאחוריו לא רואים בעין יפה את הכוונה למכור את המתחם שמניב להם עשרות אלפי שקלים בחודש". ממשרד כונס הנכסים, עו"ד יואב שניצר, לא הגיבו לפניית המוסף בנושא הכינוס.



הרוכש המודאג חזר למנהל הבנק לקבלת הבהרות. "המנהל הרגיע אותי, הוא אמר שהוא מכיר את ג'אן ואין לי מה לדאוג, אם העסקה תצא לפועל הוא יקבל את חלקו ובזה ייגמר העניין. ב-2005 הסגרה העסקה, שילמנו לכונס שני מיליון דולר עבור המתחם ולג'אן שילמנו  200 אלף דולר. דרשנו חשבונית ולא קיבלנו, אבל לפחות ג'אן נעלם".



כהן החל להשביח את המתחם המוזנח, גידר אותו, שיפץ מבנים, הציב שילוט, סגר מועדון חשפניות ועסקים בעייתיים והכניס תחתם עוגנים מסחריים כמו דואר ישראל, אולם אירועים וסניף של "סקאי שף", רשת מרכולים למזון בריאות שבבעלותו. השאיפה הייתה לשנות כליל את אופי המתחם השוכן בלב אזור התעשייה הישן, שמזוהה עם נתניה הישנה והבעייתית.



סמוך מאוד פעלו אז מסעדת "בת האיכר" של פרנסואה אבוטבול המנוח ומסעדת "בית השיח'" של העבריינים המתחרים, אשר פועלים היום בחסות משפחת כראג'ה. שוכן שם גם בית הדפוס שהשתלט עליו אסי אבוטבול, וזו בדיוק הקרקע העסקית שבה צמח הבנק של ריקו שירזי. להשלמת התמונה אפשר לספר שהעבריין הנמלט שושן ברבי מצא מסתור באחד המבנים הסמוכים למתחם.



האיש של אבוטבול



ברוך ג'אן נחשב פעם במשטרה לחייל נאמן של משפחת אבוטבול, ארגון הפשע הראשון בארץ שבימי הזוהר שלו שלט ללא עוררין בקהילה העבריינית והעסקית בנתניה. בחודש אוגוסט 2002, כאשר פליקס אבוטבול חוסל בפתח קזינו רויאל בפראג, היה ג'אן חלק מהמערך שהקיף את היורש - הבן הצעיר אסי אבוטבול. בחודש אוגוסט 2003 נעצר ג'אן בחשד שהיה מעורב בחיסול של דוד ברק, בעל מועדון ש"התעקש" להישאר חבר של העבריין יורם אלעל, יריבו המר של אסי אשר נחשב למתכנן החיסול של פליקס.



בסופו של דבר לא הוגש נגד ג'אן כתב אישום על רצח ברק שלא פוענח, אבל חלפה עוד שנה ונחשף חשד מהותי יותר לחיבור של ג'אן לתחום אמצעי הלחימה. ב-2004 פורסם כי ג'אן שהה עם אסי אבוטבול בפראג כאשר רימון התפוצץ מתחת לג'יפ של אבוטבול מול הקזינו המפואר של המשפחה. בחודש אוגוסט אותה השנה תפסו בלשי ימ"ר מרכז רובה מאג צה"לי במועדון החשפניות של ג'אן שבמתחם המדובר באזור התעשייה הישן.



ההערכה המודיעינית הייתה שהנשק מיועד לפגוע ביצחק אברג'יל, הפטרון של אלעל ומי שנחשב אחראי לחיסול של פליקס ולמצוד הבינלאומי אחרי אסי. באוגוסט 2005 נחשף מקור אפשרי לנשק: בנו של ג'אן, שי, אז בן 20, נעצר במהלך עסקת מכירה של מאג צה"לי נוסף לסוכן משטרתי סמוי.



האבא, ברוך ג'אן, נעלם אז, בדיוק אחרי שהשלים את חלקו בעסקת המכירה של המתחם לאחים כהן. ההערכות המודיעיניות היו שהוא נעלם משום שהמשטרה והאנשים של אברג'יל ואלעל היו אז בעקבותיו. כך או כך, ג'אן שהה בקפריסין הטורקית, ושם גם נעצר בחשד לעבירות סמים ושהה כשנתיים בכלא.



"בסוף 2009 חזר האדון ג'אן לארץ ובא ישר למשרדים שלי במתחם", מספר כהן. הוא הגיש לי את חשבונית העסקה המקורית מלפני ארבע שנים והודיע שנותרתי חייב לו כסף, עמלה שהוא לא קיבל לכאורה על החלק של חברת אמות במתחם (החלק שלא היה משועבד ולא נמכר על ידי כונס הנכסים - א"ז). מלבד העובדה שמדובר בהמצאה, החשבונית התבררה כפיקטיבית ומזויפת".



עכשיו מתאר כהן מסכת של איומים והתנכלויות שספג מג'אן ומאנשיו ומספר שבמקביל השתלט גורם עברייני נוסף על החלק של השותף שלו במתחם, בן משפחתו מאנגליה, מה שהביא אותו אל סף ייאוש לטענתו". בזמן שג'אן לא היה בארץ, החבר'ה הטובים של נתניה היו מגיעים למתחם במכוניות המפוארות שלהם, ומדובר בפיגורות כמו פרנסואה אבוטבול, אלברט סיטבון, דוד זוארץ ואייל סופר. הם היו אומרים 'ג'אן חייב לנו כסף, תביא זה וזה'. מהפחד התחלתי לשלם, והם גם הציפו את המרכול ולקחו מה שבא להם מהמדפים.



"ג'אן מתגורר בשיכון ותיקים, שגובל במתחם, ומאז שחזר לארץ החל להופיע אצלנו בכל יום כמעט. הוא דרש שנשלם את היתרה שהוא המציא, והיה אומר 'אני זה אבוטבול, אם ארים טלפון לא יהיה נעים'. הוא גם החל להלך אימים על שוכרים, התעקש שיציגו לו את הסכמי השכירות ודרש שיעבירו אליו את דמי השכירות כמו שהיה בעבר. לג'אן יש שני פרצופים, הוא יודע לדבר יפה ובנימוס, להתלבש אלגנטי ואפילו בחליפות, אבל בשנייה אחת מתהפך ויוצא ממנו החיידק, הוא היה מגיע לקרוון המשרד עם שלושה ארבעה חבר'ה לא נעימים, מנפנף באקדח, מראה לי את משתיק הקול, פעם אחת הוא גם ירה בתוך הקרוון. יום אחד הוא הזמין אותנו לשיחה בבית שלו וירה לכיוון שלנו מיד כשנכנסנו לחצר. הבן שלו בדיוק השתחרר אז מהכלא, והם היו מתרברבים שאת הנשק הסליקו במתחם שלנו, אפילו רימונים היו שם לדבריהם".



למה לא פנית למשטרה?
"אני מאוכזב מהמשטרה, כמה שנים לפני זה היה לי קטע דומה עם עבריינים מהדרום, הגשתי תלונות והגעתי עד ראש אח"ם ועד המפכ"ל, אבל הם לא עשו כלום, כי זה לא הוביל לקודקוד המרכזי שהם רצו, יצחק אברג'יל. בסוף הגענו עם העבריינים מהדרום לפשרה, שעולה לנו ממון רב עד היום. על הרקע הזה התחלתי לשלם לג'אן 10,000 שקל בכל חודש, רק שיהיה שקט, אבל הוא הפריז ודרש עוד ועוד, 20 אלף, 70 אלף, התחיל לדרוש כסף בסמסים. אגב, זה משהו שקורה בנתניה. כאשר בנינו בקריית השרון שילמנו עבור שמירה לכל מיני טיפוסים, אם לא היינו משלמים לא היו משאירים לנו ציוד באתרי בנייה".




"עכשיו תתקשר למשטרה". הקרוון השרוף במתחם. צילום: הבלוג פוסטה



בת הזוג של פליקס



מתיאור מצב קלאסי של תשלום דמי חסות, עובר כהן לתאר את ניסיון ההשתלטות של העבריין על הנכס כולו, הן בשימוש בכוח והן בהליכים אזרחיים בבתי המשפט. "יום  אחד ביולי 2011 כאשר הייתי בטיפול נמרץ עם אמא שלי, זימן אותי ג'אן לפגישה דחופה ובה הוא אמר 'יש לי קונה למתחם בשלושה מיליון דולר, ואתה יוצא מפה'. השווי האמיתי של המתחם מוערך בשמונה מיליון דולר, אבל בגלל כל הלחץ מסביב הסכמתי עקרונית לתת לו אותו בשלושה מיליון דולר, רק לקחת את הכסף ולצאת מנתניה".



"חתמנו על הסכם אופציה אצל עורך דין מטעמו, פרקליט לשעבר במשרד של כונס הנכסים. בהסכם כתוב שאני מוכר לו את השטח תמורת שלושה מיליון דולר, והוא מתחייב להסיר הערת אזהרה בטאבו בגין חוב לצד ג'".



"בספטמבר 2011 הוא הופיע במתחם ולקח אותי לחדר אחורי במוסך לצמיגים, ושם הודיע לי שלאנשים שלו לא מתאים המחיר, הם מוכנים לשלם רק 2.7 מיליון דולר. רעדתי מפחד וחתמתי על זיכרון דברים על נייר עיתון. אחרי כמה שבועות הוא זימן אותי למשרד של העורך דין שלו ואמר שהמחיר ירד ל-2.6 מיליון ושאחתום. חתמתי שוב. חשוב לציין שבכל הזמן הזה הוא לא עמד באף אחת מהתחייבויותיו בהסכם, לא שילם דמי קדימה, לא סגר את החוב לצד ג', וגם הקונה שלו לא הופיע".



ב-18 באוקטובר 2011 הגיע ג'אן למתחם בזמן שאחי עוזי היה שם, ומנוף התחיל לעבוד על פינוי קרוון המשרדים שלנו, לפי דרישת העירייה. ג'אן החל לצעוק על המנופאי 'אם אתה לא עף מכאן אני חותך לך את הצמיגים ושורף לך את המשאית'. הוא הביא איתו מכל דלק ושפך אותו בתוך הקרוון, מרוב אטרף הוא החליק והתלכלך כולו בבנזין. אחי התקשר מיד למוקד 100 של המשטרה ואליי. אני הספקתי להגיע מרעננה הרבה לפני המשטרה והוריתי למנופאי להמשיך בעבודה. ברוך ניגש אליי, דחף את האצבע שלו לחזה שלי ואמר לי בטון מאיים 'אם אתה מזיז את הקרוון אני פוגע בך ובמשפחה שלך, זה ייגמר לא טוב, אני אשרוף לך את הקרוון'. ברגע שהוא אמר את זה הוא גם פתח את דלת המשרד, נכנס פנימה, הצית חתיכת נייר וזרק אותה על הבנזין שהוא שפך קודם. כאשר הקרוון התחיל לעלות באש הוא יצא ואמר 'עכשיו תתקשר למשטרה שוב', ועזב את המקום".



את התיאור ממשיך האח עוזי: "התקשרתי שוב ל-100, צעקתי שהבנאדם מבצע את האיום שלו ושורף לנו את המשרדים. התקשרתי למכבי אש, ורק אחרי שהם באו והשתלטו על האש הגיעה ניידת עם שני שוטרים. בזמן שהם גבו ממני עדות בשטח הבחנתי בג'אן נוסע ברכב שלו והצבעתי עליו לשוטרים, אבל הם לא העלו בדעתם לרדוף אחרי הרכב שלו ולעצור אותו".



היחס המאכזב של משטרת נתניה הוביל את כהן לחבר אישי, קצין במשטרת כפר סבא. אחרי שהגיש דרכו תלונה מפורטת על המסכת המתוארת, הפנתה משטרת כפר סבא את התיק לשלוחה המיוחדת של יאחב"ל אשר יושבת בתחנת נתניה, ורק אז ג'אן נעצר ונפתחה חקירה. במקביל דיווח כהן לפרקליטו עו"ד אבי סרוסי: "אמרתי לו 'אני נסחט כבר תקופה ארוכה, ואם יקרה לי משהו בעקבות המעצר כדאי שתדע את הרקע'".



בעקבות האירוע הוציא עו"ד סרוסי מכתב ובו הודיע על ביטול לאלתר של הסכם האופציה, הן בשל אי כיבוד ההתחייבויות והן בשל ההתנהלות האלימה של ג'אן". את המכתב הפנה סרוסי למשרד עו"ד חגית גולני, שם מחזיקים בנאמנות את החברה של ג'אן. אבל הוא לא ידע שגולני הייתה בתקופה הרלוונטית לפלישה - הפרקליטה הצמודה ובת הזוג של פליקס אבוטבול המנוח. עו"ד גולני מסרה בתגובה: "כבר שמונה שנים אני לא מתעסקת בנושאי המשרד בנתניה עקב עבודתי כמנכ"לית החברה הכלכלית של עיריית חדרה".



השכונה בהסדר הטיעון



במשטרה החלו להתייחס ברצינות לתלונה וייחסו לג'אן חשד לביצוע עבירות הצתה, תקיפה, סחיטה וסחיטה באיומים. בכל הארכות המעצר ציינו השופטים את חומרת העבירות את הראיות הטובות לכאורה ואת מסוכנות החשוד. ג'אן טען שהוא בכלל שותף בנכס בהסתמך על הסכם האופציה עם כהן. הוא הסביר שמכל הדלק נשמט מידו ונשפך, ואילו כהן הוא אשר הצית את הקרוון במטרה השמיד מסמכים אשר מוכיחים את השותפות ואת ההתחשבנויות שלו עם מס הכנסה, הכל כדי להביא לביטול הסכם האופציה.



המשטרה לא השתכנעה ובתוך שבועיים הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות פחותות יותר של היזק בזדון, איומים ותקיפה, אבל עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. עורכי דינו,רועי לנג, נס בר נתן ואלעד רט,  ניסו במשך חודשיים, כל אחד בתורו, לשחררו בערבות - ללא הצלחה - עד אשר התייצב בבית המשפט בנו של עו"ד דוד ליבאי, הציג את עצמו כחבר ותיק של ג'אן והתחייב לפקח עליו בביתו.



במהלך מעצר הבית הגיש ג'אן שתי תביעות אזרחיות נגד אדי כהן. פרקליטו האזרחי, עו"ד רם פרייס, ביקש לצוות על כהן לכבד את הסכם האופציה ואף להכריז על ג'אן כבעלים של 50% מהחברה המסחרית, שדרכה שולט כהן במתחם. בשתי התביעות נטען כי התלונה במשטרה על אירוע השריפה היא מניפולציה שנועדה להביא לביטול ההסכם. בית המשפט נעתר באופן חלקי וזמני לבקשות ואסר על כהן לערוך כל שינוי בנכס (דיספוזיציה) עד לבירור התביעות.



בינתיים ניסו הסנגורים הפליליים להביא לסגירת התיק, אך נתקלו בחומה בצורה של שלוחת התביעות. כאשר עו"ד גרינברג נכנסה לתיק היא הצליחה בתוך זמן קצר ביותר להגיע לעסקת טיעון ואף לשחרר את ג'אן ממעצר בית טרם סיום המשפט. כדי להמחיש עד כמה נחפזת ורשלנית הייתה עסקת הטיעון, ניתן להביט בצורה שבה נערכו התיקונים על גבי כתב האישום המקורי - הערות ומחיקות בכתב יד לצד קשקושים מבישים אשר לבטח אינם מכבדים את בית המשפט אשר קיבל את כתב האישום המתוקן.



כהן מספר כי בכל תקופת מעצר הבית הקפיד ג'אן להפגין נוכחות במתחם. "בהתחלה הוא היה מנצל אישורי יציאה לקופת חולים או לעורכי דין כדי לעבור אצל בעלי העסקים ולהבהיר שהוא כאן כדי להישאר. לאחר ששוחרר ממעצר הבית הוא התחיל לבוא בכל בוקר".



באחד הביקורים, 12 ימים אחרי חתימת העסקה, חזר ג'אן למתחם ופגש באחיו של אדי, עוזי כהן, שמספר: "הוא עצר את הרכב שלו לידי והתחיל לומר 'תגיד לאחיך שזה לא ייגמר טוב, אתם עושים עניינים וזה יעלה לכם ביוקר'. הסתובבתי והלכתי בלי להגיב, אבל הוא נסע אחריי וצעק מהרכב, 'אתה עושה טעות כשאתה לא מדבר איתי אתה מזיק לעצמך, זה ייגמר לא טוב'".



עוזי כהן הגיש תלונה על איומים, אולם במשטרת נתניה לא זימנו את ג'אן לחקירה עד היום. במקביל ביקשו האחים כהן להרחיק את ג'אן מהמתחם באמצעות צו למניעת הטרדה, אך גם בית המשפט לא הגיש להם סיוע, למעט איסור להתקרב לעוזי כהן. "בית משפט התיר לו לבקר במתחם", אומר אדי בייאוש '"אז עכשיו הוא מגיע יום יום כמעט ונוכחותו היא איום על כולנו".




עורכי הדין רן תגר (מימין) ואבי סרוסי. צילום: הבלוג פוסטה



סקורסזה בעתירה לבג"ץ



בצר להם עתרו האחים כהן לבג"ץ כדי שיורה למשטרה לחזור בה מעסקת הטיעון. בנימוקי העתירה מתאר עו"ד תגר את ההליך המהיר והסתמי שבו קיבל בית המשפט בנתניה את עסקת הטיעון, ומפנה לעסקת טיעון אחרת שנחתמה בחיפזון וברשלנות באותו בית משפט ממש. מדובר בעסקה של הנהג שדרס את הנערה שחר גרינשפן, הליך שזעזע את המדינה וחרף כל הפגמים שהתגלו בו לא היה ניתן לתקנו בדיעבד.



עו"ד תגר מנסה להמחיש לשופטי בג"ץ את הסגנון של ג'אן ואת השיוך העברייני שלו. תחילה הוא מצטט שיחה בין ג'אן לבין אחד משוכרי העסקים, שבה מבהיר ג'אן כי השוכר עשה טעות כאשר שילם לכהן את דמי השכירות, ומתרברב על קשריו עם בכירי הפשע בנתניה.



"אז באו אליך שלושה או ארבעה אנשים, בחורים טובים... לא קטנים... ואמרו לךאל תיכנס לשם, נכון? יש לי פה חברים בעיר, כמה קודקודים שהשם שלהם לא רשום באף מקום". בשלב אחר של השיחה המצוטטת ניתן להבין עד כמה מתגעגע ג'אן לסמכותיות של פליקס אבוטבול: "ישבנו בשולחן וזיכרונו לברכה קבע: זה בסדר וזה לא בסדר, זה ככה יהיה וזה..."



עכשיו הסנגור מפרשן לשופטים, ובמקוריות: "כאשר משתמש מר ג'אן בביטוי 'בחורים טובים', כפי הנראה אין הוא מתכוון למלח הארץ או ליפי הבלורית והתואר. פרשנות מדויקת יותר תיטה לכיוון סרטו הידוע של הבמאי מרטין סקורסזה 'החבר'ה הטובים', המתאר את סיפורם של חברי המאפיה האיטלקית בניו יורק".



מהתשובות לעתירה מצטיירת תמימות דעים מוחלטת בין המשטרה ובין העבריין הבכיר, אשר מתייצבים כגוף אחד נגד בקשת הסיוע של איש העסקים הנורמטיבי מבג"ץ. נציגת הפרקליטות, עו"ד ערין ספדי, טוענת כי אין מחלוקת על הטענה שג'אן שפך את הבנזין, אבל יש קושי ראייתי להוכיח שהוא גם הדליק את האש בכוונה, ובשל המחלוקת העסקית בין הנאשם למתלונן אין אינטרס ציבורי לניהול הליך פלילי בעבירת הצתה.



לפי נציגת הפרקליטות, ניהול הליך פלילי בתיק היה גורר את בית המשפט לבירור ההליך האזרחי בין השניים. הפרקליטה מבהירה כי לקורבן של עבירה קלה, כמו במקרה הזה, אין בכלל זכות להתנגד לעסקת טיעון לפי חוק נפגעי עבירה, והיא אף "נוזפת" באחים כהן אשר מבססים את עתירתם על התלונה החדשה נגד ג'אן, שעדיין לא התבררה כלל במשטרה ובבית המשפט.



עו"ד גרינברג ממש מוטרדת מקורבן העבירה ומהסנגור הפלילי שלו. לטענתה, הם לא הציגו לבג"ץ את כל הפרטים על ההליכים שהיו בסכסוך העסקי, ולדעתה התלונה החדשה על איומים אינה משקפת עבירה פלילית, אלא הליך סרק נוסף שנועד להשפיע על ההליך האזרחי, והראיה היא שמשטרת נתניה לא מצאה לנכון לחקור את התלונה. ג'אן עצמו העדיף לא להגיב לפניות המוסף.



התשובות של המדינה לבג"ץ מקוממות את אדי כהן: "שואלים אותי למה לא פניתי כל השנים למשטרה. הנה התשובה. עכשיו הגשתי תלונה, ואיזה הגנה יש לי? במעמד השריפה הוא לא נעצר, ואחרי שכבר נעצר הוא שוחרר למעצר בית, ואחרי זה עושים איתו עסקה מצחיקה של 180 שעות של"צ, וכמה ימים אחרי זה הוא חוזר. זו דוגמה מוחשית לחוסר הגנה של אזרח שהתלונן על עבריין מסוכן".



"בחודשים האחרונים יש רגיעה, אבל זה גם כמו השקט שלפני הסערה, מדובר בהרבה מאוד כסף, הם יחזרו. אני מרגיש מאוים וחי בעימות עם מצלמות ועם כלבי שמירה בכל שטח הבית. שלושה חודשים ישנתי ליד הדלת בסלון. יש לי אישה וילדים בבית, אם הכלב רק נובח אני ישר יוצא ומדליק אורות בחצר".



תגובת עו"ד גרינברג בנוגע לעסקת הטיעון: "נכנסתי לתיק ושחררתי את הנאשם אחרי שהפרקליטות ביטלה את סעיף ההצתה, ואחרי שהוצעו תיקונים לסניגורים קודמים. זה שעמדתי בראש שלוחת התביעות לא עושה אותי עורכת דין פחות טובה".