בצה"ל ובמערכת הביטחון מעריכים כי חמאס בנה או נמצא בשלבי בנייה של עשרות מנהרות שמובילות מרצועת עזה ונמצאות כבר בתוך שטח ישראל. למעשה, אפשר לומר כי בכל הקשור למנהרות, צה"ל "מגשש באפלה", או במילים פחות מכובסות - אין לישראל מידע מהיכן הן נחפרות ולאן הן מובילות. המנהרותהופכות בהדרגה לבטן הרכה בהגנה על ישראל, וחשיפתה לאחרונה של המנהרה ליד קיבוץ עין השלושה ומתקפת חיל האוויר על מנהרה אחרת בדרום הרצועה, רק מעצימות עובדה זו.



המנהרה שנחשפה עוררה התפעלות ומעידה על היכולת ההנדסית המתקדמת של אנשי חמאס. אורכה כקילומטר וחצי, ותחילתה בכפר עבסאן א-זריר, שנמצא בין חאן יונס לגדר המערכת. פתח היציאה שלה נחשף בשטח חקלאי לא הרחק מקיבוץ עין השלושה. היא הייתה מחוזקת בקירות בטון שנועדו למנוע את קריסתה, והיו בה כמה פתחים והתפצלויות לכיוונים שונים. כמו כן נבנו בה אולמות גדולים יחסית, שנועדו לאחסן חומרי נפץ בכמויות גדולות.



נתגלו בה גם קרוניות, אמצעי תאורה וציוד הנדסי  לקידוח. דובר צה"ל היוצא, תא"ל יואב מרדכי, אמר כי זו הייתה המנהרה המשוכללת ביותר שצה"ל חשף מעודו בעזה.




חיילי צה"ל במנהרה שנחשפה. עדות מטרידה ליכולת ההנדסית של חמאס. צילום: רויטרס



בניית המנהרות מעזה לכיוון שטח ישראל (להבדיל מהמנהרות בין עזה למצרים, שייעודן בעיקר כלכלי) מעידה על האסטרטגיה החדשה שאימץ חמאס בשנים האחרונות, כחלק מהלקחים שהפיק משני עימותיו הקודמים עם ישראל ("עופרת יצוקה" ב-2010 ו"עמוד ענן" ב-2012). המושג החדש בעגה הצה"לית הוא "התווך התת-קרקעי".



חמאס בונה מנהרות תת-קרקעיות משוכללות, עמידות, מוסוות היטב, שדרכן ניתן להעביר לוחמים על ציודם. הכרייה נעשית על סמך ידע שנצבר ברצועת עזה, שבה פועלים מאות מומחים שהתנסו בעשור וחצי האחרונים בתכנון ובהקמת מאות מנהרות. חמאס נעזר גם בידע שהובא מבחוץ, מהשנים שהיו לו קשרים הדוקים עם איראן וחיזבאללה.



מומחים מטעם הארגון עברו הכשרות אצל מהנדסים איראנים ואנשי חיזבאללה, שמומחיותם היא בתחום ההתבצרות התת-קרקעית, נוסח "שמורות הטבע" שצה"ל נחשף אליהן במלחמת לבנון השנייה. המטרה של חמאס היא להשתמש במנהרות אלה ולהפתיע את ישראל, בעיקר לפיגועי טרור.



האמת הפשוטה (על פי לנגוצקי)



"למנהרה יש אפקט הפתעה דרמטי", אומר אל"מ (במיל') יוסי לנגוצקי, איש מודיעין לשעבר וגיאולוג בהכשרתו האזרחית. לנגוצקי הוא מהמבקרים התקיפים ביותר של מערכת הביטחון על אוזלת היד, לדעתו, שהיא מגלה בנושא המנהרות. "המנהרות הן איום אסטרטגי על ישראל. צריך להביא בחשבון את תרחיש המקרה הגרוע ביותר: אנשי חמאס יחדרו במנהרה ליישוב בסמוך לגבול, יחטפו עשרות מחבריו ויובילו אותם לבתי מסתור שהכינו מבעוד מועד. ואז מה תעשה ישראל? תצא למלחמה בעזה וייהרגו עשרות חיילים? ומה יהיה לאחר המלחמה?".



אפשר להעריך כי חלק מהמנהרות נחפרו כדי לשמש את חמאס לא רק לאירועי חטיפה וטרור. הארגון מתכונן להעתיק את המלחמה הבאה גם לזירה קרקעיתבשטח ישראל, זאת בנוסף כמובן לזירה האווירית, שאותה מיטיב חמאס לנצל לשיגור הרקטות שלו. יש עוד שני שימושים לפחות שעושה חמאס ב"תווך".



האחד הוא בניית ביצורים תת-קרקעיים - בונקרים, תעלות קשר, עמדות ירי ועמדות שיגור לרקטות - בדומה לביצורים שבנו מהנדסי חיזבאללה בגבול עם ישראל. השימוש השני ב"תווך" הוא הקמת מחסנים ובתי מלאכה מתחת לפני האדמה, שבהם מייצרים אנשי חמאס את הרקטות. ההחלטה של מנהיגי הארגון להתבסס על "התווך" כזירה במלחמה הבאה היא בהחלט הגיונית ומובנת.



האסטרטגים של חמאס יודעים כי הם יתקשו להילחם מול צה"ל ביבשה, בים ובאוויר - זירות שבהן הפלסטינים בנחיתות מוחלטת. לעומת זאת, במרחב התת-קרקעי היתרון של צה"ל מצטמצם מאוד. האסטרטגיה מיועדת לאפשר לארגון למנף את חולשתו הצבאית ליתרון, והיא אופיינית לארגון גרילה. לנגוצקי החל לעסוק בסוגיה כבר ב-2005, כשישראל עדיין שלטה ברצועת עזה. זה היה בעקבות מותם באירועים שונים של 14 חיילים בציר פילדלפי, בין הרצועה לגבול מצרים, כשנה לפני חטיפתו של גלעד שליט.




לנגוצקי, יוצא נגד מערכת הביטחון. צילום: אלוני מור



"לפני כשמונה שנים בוגי (משה יעלון, אז הרמטכ"ל - י"מ) הביא אותי לבחון את הסוגיה. אמרתי לו ולצה"ל דברים טריוויאליים שאין בהם חוכמה רבה, אך זו הייתה האמת הפשוטה. אמרתי להם 'תקשיבו היטב: נושא המנהרות יעסיק וירדוף אותנו עוד הרבה שנים קדימה, לא רק בציר פילדלפי, גם לאורך עוטף עזה ובלבנון ואולי בגבולות אחרים".



"מדובר בנישה מאוד מקצועית, ובצבא מתחלפים מפקדים כל שנתיים ואין עקומת לימוד ארוכת טווח. תקימו מנהלה מצומצמת שתעסוק בנושא ותגבשו תוכנית חירום. תנו לזה עדיפות עליונה'. אמרתי להם שהפתרונות הם בעיקר בתחום הגיאופיזיקה".



כלומר?
"חפירת מנהרה יוצרת רעשים. פועלים בה אנשים ומפעילים ציוד. יש תנודות קרקע. אפשר לגלותם בעזרת גלאים סיסמיים. לא המצאתי את הגלגל. כבר אז היו הפתרונות בהישג יד עשרות בשנים במכון הגיאופיזי. אלה הם גלאים 'גיאופוניים' שמשתמשים בהם לגילוי נפט. לא הקשיבו לי, ולמרות שהסכמתי לעבוד בהתנדבות זרקו אותי מכל המדרגות".

מדוע?
"מפא"ת (מינהלת פיתוח תשתיות טכנולוגיות ואמצעי לוחמה במשרד הביטחון וצה"ל - י"מ) חששו שייקחו מהם את הבייבי שלהם. הם לא אוהבים קונקורנציה ומתנהגים כמונופול".

לנגוצקי הגיש תיק עב כרס למבקר המדינה על התנהלות מערכת הביטחון. המבקר - בעזרת חטיבת הביטחון בראשותו של האלוף (במיל') מנדי אור - בדק בזמנו את הנושא וחיבר דוח מקיף על תהליך קבלות ההחלטות והתנהלות המערכות השונות. עם זאת, מדובר בנושא שלדעת מומחים ראוי שימשיך להיות במעקב של המבקר. הבעיה היא שמי שאחראי כיום על חטיבת הביטחון במשרד המבקר הוא תא"ל (במיל') בינהורן, שהחליף בתפקיד את אור.



אחיו של בינהורן הוא תא"ל (במיל') שמואל קרן, שהיה עד לפני כמה שנים ראש מפא"ת. "האם בינהורן יחקור את מחדלי אחיו?", שואל לנגוצקי, שמודה עם זאת כי "לפני שנתיים נפל למערכת הביטחון האסימון שהפתרונות שהצעתי הם היחידים הזמינים והרלוונטיים, והם התחילו לשתף פעולה במאבק נגד המנהרות עם המכון הגיאופיזי".



הגדר התת-קרקעית 



האחריות המבצעית (להבדיל מהטכנולוגית) לטיפול בבעיית המנהרות היא של פיקוד דרום, ובמיוחד של אוגדת עזה בפיקודו של תא"ל מיקי אדלשטיין. בצה"לאומרים שהם החלו לתת את דעתם על האיום הנובע מהמנהרות לא לפני שנתיים אלא לפני ארבע שנים, כבר בעת שאלוף (במיל') יואב גלנט היה מפקד פיקודהדרום וראש זרוע היבשה היה אלוף סמי תורג'מן (כיום אלוף הפיקוד). 

השניים הקימו אז "פורום מחשבות" של מומחים מהאקדמיה - מהטכניון, מהמכון הגיאופיזי ומהמרכז למחקר גרעיני (ממ"ג בשורק שליד יבנה) - ואנשי מקצוע אחרים. משום מה, מקומו של לנגוצקי המתריע בשער נפקד מהפורום. על פי תפיסת צה"ל, לאיום המנהרות יש כמה היבטים והקשרים: מודיעין, מבצעים, ביטחון שוטף ופיתוח טכנולוגיות.



בהקשר המודיעיני המטרה היא להשיג בכל הכלים האיסופיים (סוכנים, תצלומי אוויר, תצפיות, האזנות) את המידע הטוב ביותר על כוונות חמאס ותוכניותיו: היכן נחפרו המנהרות, לאן הן מובילות וכדומה. מבחינת הביטחון השוטף, סיורי צה"ל לאורך הגבול מתודרכים להיות ערניים לשינויים בתוואי השטח, שיכולים אולי להעיד על חפירת מנהרה או הימצאותה. במקביל מתרגלים את הכוחות ובמיוחד את התצפיתנים לאורך הגבול לשמש "עיניים בעומק", ולצפות לא רק אל עזה, אלא גם לאחור, לשטח ישראל.




המנהרה שנחשפה, התצפיתנים נדרשים גם לעקוב אחר שטח ישראל. צילום: יעקב לאפין



בנוסף החלו במפא"ת בפיתוח אמצעים שונים, כולל גלאים שמיועדים לחשוף את המנהרות. המיזם הראשון, שנקרא "שומר מסך", נועד לפתח מעין גדר תת-קרקעית - מיקרופונים שיקלטו רעשים ויתריעו, אך הוא נכשל אף שהושקעו בו כספים רבים. המיזם האחר הנמצא בשלבי פיתוח, ושסיכוייו להצליח טובים, קרוי "מספר חזק". מפא"ת הטילה את הפיתוח על חברת אלביט בשיתוף רפא"ל, חברות אזרחיות ומומחים מהטכניון.



הרעיון הבסיסי הוא לפתח אלגוריתמים למכשיר סיסמי שמשלב גם רכיבים אחרים, שיוחדר לקרקע ויקלוט את הרעשים. מערכת הביטחון נעזרת כעת לאיתור המנהרות גם במומחים מערביים, שצברו ידע והם בעלי יכולת טכנולוגית מרשימה, בעיקר בתחום תצלומים מלוויינים. כמה פקידים מערביים, כולל קציני מודיעין בכירים, ביקרו לאחרונה בישראל.



הפנטגון וצבא ארה"ב (בעיקר חיל ההנדסה שלו) חידשו לאחרונה את הסיוע לצבא מצרים במאבקו נגד המנהרות בין עזה לסיני. בין השאר נתנה ארה"ב למצרים מענק של 30 מיליון דולר לשם כך. ואכן, שיתוף הפעולה המצרי-אמריקאי הניב תוצאות. צבא מצרים חשף בחודשים האחרונים עשרות מנהרות והזרים אליהן מי ביוב. על רקע זה האשימו מנהיגי חמאס את מצרים כי מטרתה "לחנוק" את עזה ולפגוע בכלכלתה, וכי הפעולות של קהיר קשות יותר ועולות על "החנק" והמצור שישראל מטילה על הרצועה.



עמדת הפיקוד הבכיר בצה"ל כיום דומה לזו של לנגוצקי. ההנחה היא כי על הצבא לעשות הכל כדי שתופעת המנהרות - ותקרית שתתפתח מהן - לא תגרום ל"אירוע אסטרטגי". עם זאת, ראוי לציין כי התופעה היא גם חרב פיפיות. "בסוף, כשאתה למטה מתחת לאדמה, אתה בעצם כורה את קברך שלך", כפי שניסח זאת מקור אחד.



בהיבט הטקטי-אופרטיבי, יש כבר מרמור בקרב תושבי עזה מכך שחמאס נוטל אלפי טונות מלט שייעודם בניית בתי ספר, מרפאות ומוסדות ציבור, ומפנה אותם לפרויקט המנהרות. הדבר יכול לגרום ללחץ של האוכלוסייה על הארגון, שבסופו יביא להאטה בכריית המנהרות.



אך כל אלה אינם מנחמים במיוחד את לנגוצקי, שבדרכו הישירה טוען כי "תמונת המצב להיום היא שבגבולות המדינה יש תצפיות וסיורים וגששים, אך מתחת לאדמה אנו חשופים לחדירת מנהרות לשטח ישראל. צה"ל ומערכת הביטחון נזכרו באיחור רב לפעול לפתרון הבעיה, והם עושים זאת כבר לאחר שהסוסים ברחו מהאורוות. בשטח ישראל יש מנהרות שאיננו יודעים על קיומן, וגם הגלאים הטובים בעולם יתקשו לגלות אותן".



ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "נושא המנהרות בהיבט הרחב שלו נבחן כעת במשרד מבקר המדינה, כשלב מקדים לאפשרות שתתקיים ביקורת בנושא זה. מבקר המדינה יקבל החלטה בנושא בהתבסס על מכלול שיקולים ובהם סדרי עדיפויות של הנושאים לביקורת במערכת הביטחון. ידוע שמר שמואל קרן שימש ראש מפא"ת עד לפני כארבע שנים".



"אין בעובדה זאת מניעה של מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון ושל החטיבה לערוך ביקורת במפא"ת ככל שיידרש. יודגש, כי על פי הנורמות במשרד המבקר, אם קיימת זיקה המעלה חשש לניגוד עניינים בין עובד ביקורת לבין מבוקר, כי אז מבצע את אותה מטלת ביקורת עובד ביקורת אחר שאין לו זיקה לעניין".