ישראל קיבלה אתמול התראה ממוקדת. עשרות אלפי האפריקאים שפשטו על כיכר רבין ודרשו "חירות" (freedom) וזכויות, הם לא פחות מצפירת אזעקה. תארו לעצמכם שהממשלה לא הייתה בולמת את גלי ההסתננות, שהגיעו לפני כשנה לרמה של 3,500 בחודש. תארו לעצמכם שההפגנה הזו הייתה מתקיימת בעוד חמש שנים, כשתל אביב ובנותיה כבר מוצפות ב-200 אלף מסתנני עבודה, לא 70 אלף "בלבד".



תארו לעצמכם שהחבר'ה האלה יחליטו מחר, בניצול הרוח הגבית של ארגוני "זכויות האדם" שמלבים את מחאתם, להסלים את המאבק ולנקוט גם, מדי פעם, באלימות. תארו לעצמכם איזו חגיגה יכולה להיות לנו כאן. כאילו חסרות חגיגות עם הבדואים והפלסטינים וערביי ישראל, והחרדים שלא רוצים להתגייס, ומי לא.



אם תשאלו את ארגוני "זכויות האדם" ואת הגוף הפוליטי המכונה "השמאל", זה פשוט: כל אפריקאי שמרגיש שדיקטטור אכזר השתלט על מדינתו ונעשה שם מסוכן, מוזמן אלינו. כל מי שלא בא לו להמשיך לחיות בתנאים של אפריקה, יכול למצוא כאן מקלט, עבודה, תנאים סוציאליים, אוזן קשבת. כן, זה אנושי, זה מוסרי, זה נעלה.




עשרות אלפים בכיכר. צילום: עומר תדמור



אבל רבותי, זה בלתי אפשרי. בעיקר במדינה זעירה, עם רוב יהודי שברירי, אינספור מיעוטים ממורמרים ותשתיות מוגבלות כמו ישראל. כשההיסטוריונים של העשורים הבאים ינסו לחקור איך נעלם מחנה פוליטי עצום ורב בישראל, שרק לפני 15 שנה עוד איים על השלטון וכינה את עצמו "מחנה השלום", הם ימצאו את הזרעים באירועים כמו זה של אתמול בכיכר רבין בתל אביב. כך, בדיוק כך, איבד השמאל הישראלי את עם ישראל, ויצא מדעתו.



הם שקרנים. אני לא יודע אם הם, בארגוני "זכויות האדם", משקרים ביודעין, או פשוט אונסים את המפה ומאמינים בשקרים של עצמם (זה דווקא אופייני יותר לימין). הם יודעים שעשרות האלפים שנהרו אתמול לכיכר רבין אינם פליטים. הם יודעים שפליטים לא שולחים את הגברים בגילאי העבודה, אלא בורחים על נשותיהם וטפם. הם יודעים שפליטים לא עוברים 4-5 מדינות בדרכם למדינת המקלט, אלא מבקשים מקלט במקום הכי קרוב לאתר הזוועות שבו ביקשו להרוג אותם.



הם יודעים שה"פליטים" שלנו בתל אביב עברו מנגנוני הסעה משוכללים, כולל טיסות, שילמו מחירים מפולפלים ופרנסו מערכת גלובלית מאורגנת וממומנת שמטרתה פשוטה: להביא אפריקאים מלבה של אפריקה לארץ ישראל - שם יש עבודה, פרנסה והרבה מאוד יהודים מטומטמים.




סודנים בדרום ת"א. צילום: רויטרס



במהירות המגה-בייט



ראיתי אתמול את הישראלים הטובים שהגיעו להפגנה. באמת אנשים טובים. אחד, אורי גוטליב, שיש לו גם מסעדה, ציין ש"יש ביניהם אנשים טובים". וואלה, גוטליב. אגב, נדמה לי שיש באפריקה עוד הרבה מאוד אנשים טובים. מיליונים. נביא אותם? ויש עכשיו מצעד של שפים, שמספרים שרק הם מוכנים לרחוץ כלים ולנקות שירותים במסעדות ובמלונות שלנו. וואלה. אז זה אומר שלפני 2006, כשהתופעה הזו התחילה, לא היו כאן מסעדות ובתי מלון? זה, חברים, זה אומר שמסתנני העבודה מאפריקה גזלו את מקומות העבודה של ישראלים, רובם ערבים-ישראלים, שחותמים עכשיו בלשכת האבטלה.



מדינות חזקות, איתנות וגדולות בהרבה מישראל מתייחסות לגלי ההגירה הלא חוקית שמתדפקים על שעריהן בצורה הרבה יותר קשה ואכזרית מאיתנו. באוסטרליה מגלים את המהגרים לאי מבודד. לאיטליה יש הסכם "החזרה חמה" עם מדינות באפריקה. מאות מסתננים כאלה נספים בלב ים כשהם מיטלטלים על ספינות רעועות בדרכם לחוף מבטחים באירופה, חוף שאליו הם לא מגיעים בחיים בדרך כלל.



רק כאן, אצלנו, מישהו החליט שאפשר לקלוט עשרות אלפי מסתנני עבודה סתם ככה, כי הם טוענים שקשה להם בבית. או כי הם החליטו לערוק מהצבא האריתריאי, או הסודני, או סתם כי הממשלה שלהם בבית מתאכזרת לבני עמה.



אגב, ככה זה ברוב אפריקה. לא נחמד באפריקה. נו, זו סיבה להזמין את כל אפריקה לכאן? זה בדיוק מה שהארגונים המכנים את עצמם "ארגוני זכויות אדם" עושים. מזמינים לכאן את כל אפריקה. כי המסתננים האלה, פליטים או לא, מקושרים מאוד אחד עם השני. יש אינטרנט, כזכור.




מישהו החליט שאפשר לקלוט עשרות מסתנני עבודה, סתם כך. גבול ישראל מצרים. צילום: רויטרס



כל פיפס שמתרחש כאן, עובר במהירות המגה-בייט לכל מקום. הפייסבוק רוחש וגועש. כשעובר התיקון לחוק המסתננים, באפריקה יודעים. כשבג"ץ פוסל אותו, באפריקה רוקדים. כשעובר התיקון החדש, כנ"ל. זו המוטיבציה. אם הם יכולים לבוא לכאן לעבוד, הם יבואו. אם הם לא יכולים, הם לא יבואו. אם היינו יכולים לקלוט אותם כאן וזהו, אז בבקשה. אבל אנחנו לא יכולים. עובדה, כדי לקלוט אותם, הפכנו את חייהם של אלפי תל אביבים חלשים, קשישים, חולים, ניצולי שואה, לגיהנום עלי אדמות. "ארגוני זכויות האדם" לא רואים את הסבל שלהם. אלה עניי עירנו. הם לא נספרים.



בקשה קטנה לממשלת ישראל: להמשיך, ובמלוא הכוח. לבצע את מה שכל ממשלה צריכה לבצע: להגן על הריבונות של הארץ הזאת, על האופי שלה, על אזרחיה. גם בישראל, מי שמסתנן ונכנס ללא רשות, צריך להיעצר. ככה נהוג בכל העולם. גם בישראל, רישיון עבודה יוענק רק למי שעמד בתנאי החוק. זה פשוט, זה הגיוני, זה חיוני.