לא בתדהמה, אלא בעוקצנות התלונן בראשית השבוע שר הכלכלה נפתלי בנט על התעלמות העולם מאירוע החטיפה החמור בשטחים. "העולם, שיודע ללחוץ על ישראל לשחרר מחבלים, צריך להתגייס כעת לשחרור ילדים שנחטפו בדרכם מבית הספר", אמר בנט ביציאה מבתי אחד החטופים. "התגובה העולמית הרפה מלמדת אותנו שאנחנו צריכים לסמוך רק על עצמנו - וכך ננהג", הוא קונן.



ובכן בנט, שיודע ללחוץ על בלוטות הרגש הרדודות של הישראלים, צריך כעת להתגייס לשחרור טיעונים קצת יותר מלומדים כדי להסביר מדוע העולם אדיש. אולי מי שטוען במשך שנה וחצי, מאז נכנס לתפקידו והחל להסתובב בעולם כשר הכלכלה, שאף אחד בסין, באוסטרליה או באינדונזיה אינו מוטרד מגורלם של הפלסטינים, והפך מומחה מטעם עצמו לשיח הפלסטיני הגלובלי, יוכל כעת לספק את התשובה הנחוצה לשוויון הנפש ברחבי הגלובוס.



שימו לב מה קורה. ראש ממשלת ישראל טען שהחטיפה קשורה בממשלת האחדות הפלסטינית? אז מה, אף אחד מחוץ לגבולות ישראל לא דיווח. ערוצי התקשורת הישראלים פתחו אולפני שידור רצופים? כל המדינה במתח? הסיפור הישראלי לא הגיע אפילו לעמוד הבית של אתרי האינטרנט הזרים.



האמת היא שהתקשורת העולמית מסקרת נושאים חדשותיים, כלומר אירועים והתרחשויות שיש בהם מן החדש. והסכסוך הישראלי־פלסטיני, כולל החטיפה האחרונה, אינו משתנה. זקני השבט שלנו, וגם ילדינו, מכירים כבר בעל פה את מעגל האלימות.



>> רוצים לקבל ניוזלטר של מעריב השבוע? הירשמו כאן




בנט. צילום: אריאל בשור



התקשורת הבינלאומית אומנם גילתה מעט עניין בתשעת חודשי המשא ומתן שניהל כאן קרי, על אף שגם פה מדובר בסיפור שחוק. מתווך הולך ומתווך בא, מכיוונו של בנט ממילא יצא פיהוק גדול בנוגע למו"מ, והלך הרוח שהוא הכתיב (ואשר הדביק היטב את כל העושים במלאכה בצד הימני של המפה) היה כזה שהבהיר לעולם כולו שממילא אין סיכוי למו"מ שמום ושציפי לבני סתם מעבירה את הזמן (בדמקה, בפטפטת, במה לא).



את החבל אי אפשר להחזיק משני קצותיו. מהלכיו של ג׳ון קרי זכו לסיקור מסוים, אולי כי הוא ונתניהו בהצהרותיו סיפקו לתקשורת הגלובלית את התחושה שמשהו, תוצאה כלשהי למו"מ עוד עשויה להתרחש. אבל מהרגע שקרי קיפל פה את ענייניו ויצא את המדינה, כמעט מתוך כוונה שלא לשוב בקרוב, פשטה בקרב בעלי טורים הדעה שהגיע הזמן שארה"ב תמשוך ידיה מן הסכסוך.



אז למה מתכוונים השר בנט, סגן שר הביטחון דני דנון או אף ח"כ אריה דרעי, שדרש אתמול משגריר ארה"ב בישראל דן שפירו את ההתערבות האמריקאית? מה הם רוצים? בארה"ב לחוצים ממעשי טבח בעיראק, מהתפתחויות באוקראינה ומהמו"מ עם איראן.



מדוע שהתקשורת הגלובלית תדווח על אירוע מסוכן בצד הישראלי, כאשר בצד הפלסטיני נהרגים ונעצרים נערים והדבר בקושי מסוקר בתוך ישראל, ועולה לכותרות רק כאשר מסתמנת פגיעה בהסברה הישראלית? העולם לא רוקד לפי חליל ההסברה של בנט. 



הכותבת היא בלוגרית ובעלת ה"פלוג", הבלוג הפוליטי