1.



בנימין נתניהו אוהב לטוס לרוסיה. זה התחיל לפני שנים, כשהדבר הטוב ביותר במוסקבה היה ערוץ הטלוויזיה שנקלט בישראל. צפו בו מיליון עולים מברה"מ שתעו בנבכי הפוליטיקה הישראלית, בחלו בסוציאליזם ואהבו את הימין ואת מפלגות העולים. עכשיו המצב קצת שונה. הרוסים למדו עברית והתפכחו, אולם האהבה למוסקבה נותרה.  



גם הפגישה שערך נתניהו השבוע עם פוטין, בנושא אספקת טילים למזרח התיכון והערכת המצב האזורית, לא הייתה הראשונה. השניים נפגשו כמה פעמים בעבר, אך לא תמיד הפגישות הניבו תוצאות. 



אם חושי העיתונאיים לא אבדו, אני מעריך שבעוד נתניהו דיבר עם פוטין על טילים ועל מודיעין מפליל, עסק האחרון גם בשיחה על מצבורי גז טבעי ונפט. הרוסים, ולא רק הם, מבקשים להחזיר לעצמם את ההשפעה פוליטית, הביטחונית והכלכלית במזרח התיכון. אם נתניהו מבקש שזה לא יהיה בדרך של תמיכה בצבאות עוינים לישראל, הוא יצטרך להציע לפוטין דרכים נוספות. 



ישראל מצטיירת כמעצמת אנרגיה מתפתחת, העשויה לשחק תפקיד משמעותי במפה הגיאופוליטית של המזרח התיכון. פוטין - שעשה עם כמה ממקורביו הון עתק מתעשיית הנפט והגז - יבקש שזה לא יבוא על חשבונו. הוא ידרוש את חלקו ואת חלקה של רוסיה בצנרת, באתרי הקידוח, בתעשיות הייצוא ובהשפעה הפוליטית. 




נתניהו עם פוטין. נשיא רוסיה ידרוש את חלקו. צילום: רויטרס



ברה"מ, ואחר כך רוסיה, הצליחו להשיג השפעה פוליטית במזרח התיכון דרך ציר אספקת הנשק. האם ציר הגז והנפט יהיה חלופה לציר הנשק? ימים יגידו.



2.



כבר שנים שישראל מנהלת כלכלת ביטחון. הנושא הקיומי - על רקע האיומים הצבאיים סביבנו, נטל הטרור בגבולות ופיגועי התופת בשטח ישראל - מהווה רוח גבית חזקה לתקציבי ביטחון גדולים, ישירים ועקיפים. 



לרשות מערכת הביטחון עומד תקציב ביטחון במיליארדי שקלים, ותקציב ביטחון של מיליארדי דולרים שמעניקה ארה"ב לקהילות המודיעין, למוסד ולשב"כ, לאבטחה, להגנת "סייבר", לוועדה לאנרגיה אטומית ולמחקר ופיתוח; יש עודפים של הצבא האמריקאי שנמסרים לנו כמעט בחינם, ויש כאן מחסני חירום של צבא ארה"ב ובהם תחמושת ומוצרים ביטחוניים ששווים מאות מיליוני דולרים. 



האם תקציב הביטחון הוא הוצאה או השקעה? התשובה נמצאת באמצע: ההשקעה בביטחון מניבה שקט, מונעת טרור, יוצרת התרעה ויציבות כלכלית, קורצת למשקיעים זרים, מעניקה תנופה לתיירות ולתעופה ומשרה רגיעה על התעשייה, המשק ושוק ההון. 



ראשי ממשלה בישראל, בעיקר בעשורים האחרונים, לא מהמרים על הביטחון, ובצדק. התעוזה שנטל נתניהו כשר האוצר בשעתו בקיצוץ בתקציב הביטחון באה לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה, כשהצבא נתפס לא מאומן ולא מיומן. לא הכל כסף, היו גם פאשלות אחרות, אבל בלטה רמת הכשירות הנמוכה של צבא המילואים ושל חלקים בצבא הסדיר.  



כעת, משהחליטו לקצץ שלושה מיליארד שקלים בתקציב הביטחון - בהסכמתם של שר הביטחון משה יעלון ושל הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ, המבינים היטב את מבנה הכנסת החדשה, את סדר היום ואת השיח בפייסבוק - יצטרכו צה"ל ומשרד הביטחון להעמיק את ההתייעלות ואת הסרת השומנים מבלי לפגוע בכשירות. 




בוגי יעלון. זמן קיצוץ. צילום: מרק ישראל סלם



זו בעיקר תהיה משימתם של סגן הרמטכ"ל, האלוף גדי אייזנקוט, ושל מנכ"ל משרד הביטחון המיועד, האלוף (במיל') דן הראל. לא יהיה מנוס מצעדים מתבקשים: דחייה ופריסה של פרויקטים, בחינה מחדש של מערך הייצור וקצב רכישת טנקים ונגמ"שים, בחינה מחודשת של מבנה אגפי המטכ"ל והפיקודים המרחביים, ואולי אפילו הדממה זמנית של חטיבות שריון ומטוסי קרב. לא יהיה מנוס גם מצמצום בהיקף אנשי הקבע. בשנתיים-שלוש הקרובות צה"ל יידרש לקיצוץ של אלפים, ויצטרך להישאר אטרקטיבי עבור אלו שיישארו. 



הדיון בתקציב הביטחון, שהיה הפעם קצר ותרבותי יחסית, לא היה משמעותי. הצוות המוביל - יעלון, גנץ, אייזנקוט והראל, יודע את העבודה. אך אם נשמע בקרוב שהקבינט החליט להוסיף חצי מיליארד שקל להאצת בניית הגדר בדרום, או חצי מיליארד שקל ל"נושאים מיוחדים", תדעו ששום דבר לא השתנה בארץ המאובטחת שלנו.



3.



שר האוצר יאיר לפיד עובר כעת טירונות קרבית של ממש. האיש המוכשר הזה, שמעולם לא רבץ על כתפיו גרם אחד של אחריות, מגלה לראשונה בחייו את משמעות המילה. האיש הזה, חדור תחושת השליחות, שתמיד עמד בלב הקונצנזוס הישראלי, לומד כעת מהי המשמעות של חבטות פוליטיות. האיש הזה, שאף אחד לא הכין אותו למו"מ עם ההסתדרות, מגלה עתה שהשקט התעשייתי שרכש עלה הרבה מאוד כסף. 



המצב הזה מהווה תהליך פוליטי של "חצי הריון". לפיד, עפר שלח, נפתלי בנט ואפילו שלי יחימוביץ' ומרב מיכאלי, קיבלו אשראי יוצא דופן מהבוחר הישראלי. אם לפיד יצליח, ההריון יושלם. לא יצליח, תהיה הפלה וחזרה אחורה אל המנהיגות המסורתית, המבוגרת, האחראית והמנוסה יותר. 



כיצד יסיים לפיד את הטירונות הזאת? לא יודע. מה שאני יודע הוא ששר האוצר שלנו בחר טירונות קרבית שאחריה מסלול ארוך. האם יישאר ברובאית או ילך למסלול פיקוד? נחכה ונראה.