אלופים בדימוס וקצינים בכירים נוספים, כולם שועלי קרבות של מלחמת יום הכיפורים, דורשים מראש הממשלה בנימין נתניהו שיורה לחשוף את כל החומרים הקשורים למלחמה האצורים בארכיון המדינה.



הקצינים, בהם האלופים דורון רובין, גיל רגב ויוסי בן חנן ותא"ל יאיר נפשי, פנו לראש הממשלה ולמנכ"ל משרדו הראל לוקר בחודש מרץ האחרון. במכתבם הציגו עצמם כמי שלחמו, נפצעו ואיבדו את הטובים שבחבריהם במלחמה, והפצירו בו לחשוף בפני הציבור הרחב את כל החומר המצוי בארכיון לקראת אוקטובר 2013, המועד שבו יצוינו 40 שנה למלחמה הטראומתית.



משלא נענו, שלחו בחודש שעבר מכתב תזכורת. גם מכתב זה טרם נענה. הסחבת שנוקטים בנושא משרד ראש הממשלה ומזכיר הממשלה היוצא צבי האוזר, החלה עוד לפני מכתב האלופים. בשנה שעברה פנה גנז המדינה (מנהל הארכיון) ד"ר יעקב לזוביק, הכפוף לראש הממשלה, וביקש רשות לחשוף את החומרים הקשורים למלחמה.



מדובר בסטנוגרמות של ישיבות ממשלה, החל מהימים שקדמו למלחמה ועד לסיומה כעבור כמעט חודש. כמו כן התבקשו לשכת ראש הממשלה ומזכיר הממשלה לאשר את חשיפת יומניו של אלי מזרחי, ראש לשכתה של ראש הממשלה גולדה מאיר ואיש סודה.




הרמטכ"ל 
דדו במלחמת יוםהכיפורים עם שר הביטחון ביטחון משה דיין. צילום: דובר צה"ל 



חשיפת החומרים תאפשר הצצה נדירה בהערכות המודיעין שהגיש לממשלה לפני המלחמה ראש אמ"ן אלי זעירא, וכן בדיונים בממשלה עם פרוץ המלחמה ובמהלכה - שכללו כמה מהרגעים הדרמטיים בתולדות המדינה. אם יתפרסמו המסמכים ניתן יהיה ללמוד, למשל, אם דיין התמוטט וסבר כי זהו קץ "הבית השלישי" - כפי שמייחסים לו מחקרים אחדים שפורסמו מאז; מה היה מצב רוחה של גולדה ואם שקלה להתאבד, כפי שרמזה לימים מזכירתה האישית לו קידר; על הדיונים עם הנרי קיסינג'ר, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא ריצ'רד ניקסון בנוגע לאספקת נשק ב"רכבת האווירית" לישראל, ועוד.



החומר שיכול אולי לשפוך אור יותר מכל על הסוגיות הנ"ל מצוי ביומניו של אלי מזרחי השמורים בארכיון. ביומנים, הכתובים בכתב ידו, הוא תיעד כל פגישה וכל שיחה שערכה גולדה - רשמית או אקראית. מזרחי, שהיה גם ראש לשכתו של יצחק רבין ולזמן קצר ראש לשכתו של מנחם בגין, נאלץ לפרוש משירות המדינה ב-1977. הוא לקח עמו שלא כדין אלפי מסמכים, בהם קלטות שמע ופתקים שכתבו שרים לגולדה.



בנובמבר 2010 פרסם נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות" את הסיפור על מזרחי והמסמכים שהסתיר בבוידעם בביתו. אלה נתגלו ב-1990 בידי אשתו, לאחר גירושיהם של בני הזוג. היא הזעיקה את אנשי ארכיון המדינה, שהחרימו את המסמכים. לתמונה נכנס שב"כ, שפתח בחקירה פלילית שיכולה הייתה להוביל לכתב אישום בגין ריגול נגד מזרחי, אולי אפילו בגידה.



במהלך החקירה התברר כי מזרחי התכוון להיעזר במסמכים כדי לכתוב ספר. הוא סיפר כי נקלע למצוקה כספית ואיים כי אם לא יסייעו לו, יגלה את הסודות בספר חושפני שיפורסם בחו"ל. בשב"כ נכנעו לאיום והמדינה הגיעה עמו להסדר, שבמסגרתו יקבל סכום חד פעמי של מאה אלף דולר וקצבה חודשית.




גולדה ודיין מבקרים ברמת הגולן, אוקטובר 73'. צילום: רויטרס



בתמורה התחייב מזרחי להחזיר את כל המסמכים שברשותו, אלא שכעבור תשע שנים התברר כי לא עמד בהסכם: במהלך חקירת שב"כ בכפר פלסטיני בגדה נתגלו באחד הבתים קרטונים שהיו בעבר ברשות מזרחי, ובהם מסמכים סודיים נוספים ודוחות מודיעין. בשב"כ הבינו כי מזרחי הונה אותם, הוא זומן שוב לחקירה והבטיח כי יעביר את כל החומרים שהמשיך להסתיר. עד היום לא ברור אם אכן עשה זאת לפני שנפטר ב-2001.



בשנים האחרונות פרסם ארכיון המדינה כמה פרוטוקולים ומסמכים הקשורים למלחמה, תחילה באוקטובר 2010 ולאחר מכן ב-2012, כשהתפרסמו הסטנוגרמות משלושת הימים הראשונים למלחמה מדיוני ועדת השרים לענייני ביטחון - מה שכונה "המטבח של גולדה".



בכל מקרה, יש להדגיש כי פרסום חומרים מארכיון המדינה נעשה רק לאחר תהליך חשיפה קפדני, שבו מצונזרים לעתים דברים שיש בהם כדי לפגוע בביטחון המדינה או בצנעת הפרט. החשיפה נעשית בתיאום עם הגופים הנוגעים בדבר, כמו ארכיון צה"ל, המוסד ושב"כ, ובאישור הצנזורה הצבאית. במקרה של מלחמת יום הכיפורים יש צורך גם באישור של ועדה מיוחדת בראשות שופט העליון לשעבר, יצחק אנגלרד.



בהקשר זה, יש לציין שהמוסד בראשותו של תמיר פרדו מפגין בשנים האחרונות פתיחות לא מעטה, וזאת בניגוד לסגירות שאפיינה את הארגון בניהולו של מאיר דגן. 




פרדו. המוסד בראשותו מגלה פתיחות יחסית. צילום: יהושוע יוסף, פלאש 90



למרות פניות חוזרות ונשנות של גנזך המדינה ושל האלופים ללשכת ראש הממשלה, האישור טרם ניתן. מלשכת יועץ התקשורת של נתניהו נמסר בתגובה לפניית "סופהשבוע": "לפי תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך) התש"ע-2010, חומרים ביטחוניים חסויים לעיון למשך 50 שנים".



"עם זאת, ולאור הייחודיות ההיסטורית של מלחמת יום הכיפורים והעניין הציבורי הרב שהיא מעוררת, פעלה הממשלה לאורך השנים לפתוח חומרים הנוגעים למלחמה טרם הזמן שנקבע בתקנות. זאת, בהתאם ולאור תבחינים מקצועיים כגון שמירה על ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, צנעת הפרט וכדומה. בימים אלה מתבצעת בדיקה בעניין חשיפת חומרים נוספים תוך קיצור תקופת המגבלה הקבועה בתקנות".



מי פנוי באפריקה?



ביום ראשון אמורה המדינה להגיש תצהיר משלים לבג"ץ שדן בסוגיית החוקיות של מעצרם של פליטים אפריקאים בישראל. אפשר שתצהיר זה יחשוף את שמה של המדינה באפריקה שלכאורה הסכימה לקלוט חלק מהפליטים, אם אכן הושג הסכם כזה. בדיון הקודם בתחילת השבוע הודיעה עו"ד יוכי גנסין מפרקליטות המדינה כי יש מדינה אחת שכבר נתנה את הסכמתה, ושתיים נוספות שמתנהל עמן מו"מ מתקדם.



הודעתה הפתיעה את אנשי משרד החוץ. שם לא יודעים על הסכמה כזו, ונראה שהפרקליטה הסתמכה על דברים ששמעה מחגי הדס, איש המוסד לשעבר שמשמש כיועץ מיוחד במשרד ראש הממשלה לנושא הפליטים. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בישראל שוהים כ-55 אלף אפריקאים שיכולים להיות מוגדרים על פי אמנות האו"ם "פליטים", שיש להעניק להם הגנה וחופש תנועה ואין להחזירם למדינותיהם: כ-36 אלף מאריתריאה, כ-14 אלף מצפון סודן (כולל חבל דרפור), והשאר ממדינות שונות.




פליטים אפריקאים ב"מתקן שהייה" בישראל. צילום: משה שי, פלאש 90



על פי האמנות הבינלאומיות אסור לעצור ולכלוא אותם, אך תיקון לחוק הישראלי שהתקבל בינואר 2012 ונכנס לתוקפו לפני כשנה קובע כי ניתן להחזיק במעצר מהגרים בלתי חוקיים עד לתקופה של שלוש שנים.



לפי התיקון, בית המשפט יכול לשחרר מהמעצר מהגר בלתי חוקי רק במקרים חריגים של נימוקים הומניטריים מיוחדים, כגון גילו או מצב בריאותו. ארגוני זכויות אדם הגישו בשם חמישה אזרחים מאריתריאה השוהים בישראל עתירה לביטול התיקון לחוק. העתירה נידונה בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס.



הדס, ששימש כנציג ראש הממשלה לנושא שחרור גלעד שליט, מונה על ידי נתניהו לתפקיד נציגו לנושא הפליטים תמורת חוזה ייעוץ נאה. זה קרוב לשנתיים הוא מדלג בין מדינות באפריקה ומנסה לשכנען לקלוט חלק מהפליטים.



עלות הוצאותיו אינה ידועה. משרד החוץ די ממודר ממהלכיו וכמובן שאנשיו אינם שבעי רצון מכך. הדס, כך דווח, ניהל מגעים עם אוגנדה, קניה, רואנדה, בורונדי, מלאווי, אתיופיה ועוד. הוא מבטיח לבני שיחו הרים וגבעות - בין השאר סיוע צבאי וסיוע חקלאי מישראל, נוסף לתשלום של אלפי דולרים לפי גולגולת.




הפגנה של פליטים אפריקאים. האמנה הבינלאומית אוסרת על כליאתם. צילום: רויטרס



יש כאן בעיה משולשת: לפי האמנות הבינלאומיות אסור לסחור בבני אדם ולהציע תמורה כספית - בוודאי שלא נשק או סיוע ביטחוני - תמורת גירוש בני אדם בכלל, ובמיוחד פליטים. הבעיה השנייה היא תקציבית: הדיל יסתכם במאות מיליוני שקלים בתקופה של קיצוצים.



והשאלה השלישית - מדוע שמדינות עניות באפריקה, שסובלות גם כך מבעיות קשות של הגירה בלתי חוקית לשטחן, יסכימו לקלוט מהגרים ופליטים מישראל? היטיב להגדיר זאת ראש ממשלת קניה שביקר בנובמבר 2011 בישראל, ואמר כי במדינתו יש כבר שלושה מיליון פליטים ומהגרים, בהם מאות אלפים מאריתריאה, ואין לו עניין להגדיל את מספרם.



לפי הערכות במשרד החוץ, רוב בני שיחו של הדס שומעים את בקשותיו־הצעותיו בנימוס רב, ובמקרה הטוב רומזים שראשית על ישראל להתחייב על הסיוע שהיא מוכנה להעניק להן. כאמור, במשרד החוץ - בניגוד לדברי גנסין לבג"ץ - לא שמעו ולו על מדינה אחת שחתמה על הסכם לקליטת פליטים מישראל. וגם אם תימצא אחת כזו, מדובר יהיה ב־ 1,000 ־ 2,000 פליטים בלבד, בעוד בישראל שוהים, כאמור, יותר מ-50 אלף פליטים.



ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לא נוכל להוסיף מעבר לדברים שמסרה נציגת המדינה בדיון ובתשובת המדינה לעתירה. ביום ראשון, 9 ביוני, בכוונת המדינה להגיש תצהיר תשובה משלים שיתייחס לסוגיה זו, בהתאם להחלטת בית המשפט בדיון". גם דובר משרד החוץ סירב להתייחס לנושא בשל הדיון המתקיים בבג"ץ. במשרד ראש הממשלה סירבו להתייחס.



צפירת הרגעה: צה"ל יסתדר



ח"כ אלעזר שטרן מהתנועה, לשעבר ראש אגף משאבי אנוש בצה"ל, אמר השבוע כי כל חודש של הארכת השירות של חיילי ישיבות ההסדר "שווה" שני גדודים. אם היו מאריכים את שירותם בשמונה חודשים היה אפשר להקים עוד שתי אוגדות ולהקל על נטל השירות של חיילי הסדיר.




חרדים מפגינים נגד הגיוס. הארכת שירות בני הישיבות היה מקל על צה"ל. צילום: מרק ישראל סלם



אך יאיר לפיד, שר האוצר ויו"ר יש עתיד, העדיף להיכנע ל"אח" שלו נפתלי בנט, שלא רצה להרגיז את הרבנים הקיצוניים של הבית היהודי והסתפק בהארכת השירות של חיילי ההסדר בחודש, ל-17 חודשים בסך הכל. לא רק ססמת הבחירות של "השוויון בנטל" הייתה לבדיחה - נבלמה גם האפשרות למזער את נזקי הקיצוץ של שלושה מיליארד שקלים בתקציב משרד הביטחון וצה"ל.



אך גם כך נראה שהרמטכ"ל רא"ל בני גנץ וקציניו הבכירים התעשתו במהלך השבוע וחדלו להלך אימים על הציבור, כאילו הקיצוץ, בעיקר בימי האימונים של כוחות המילואים, לא יאפשר לצה"ל לבצע כהלכה את תפקידו. "התרשמתי שהרמטכ"ל הפנים את הצורך בקיצוץ", אומר ח"כ עומר בר־לב, שעומד בראש ועדת המשנה לכוח אדם של ועדת חוץ וביטחון, "ועמדתו היא שגם אם זה יהיה קשה יותר במצב החדש, צה"ל יעמוד במשימותיו".



גלו את החדשות לפני כולם. הצטרפו בלייק לפייסבוק שלנו.