פרופר: "ההשקעה במפעל הגלידות בערד היא ציונות, לא תרומה"

מי שמתעניין בנעשה במערכת הבנקאית מגלה כי בשנתיים האחרונות כמעט שלא הוגשו בקשות לאשראי לצורך הקמת מפעלים חדשים. זו הסיבה שהחלטת הנהלת אסם מסוף השבוע, להיענות לבקשת שר האוצר יאיר לפיד ולהקים את מפעל הגלידות החדש בערד מוכת האבטלה, שמפעל המגבות בה נסגר לאחרונה וגרם לפיטוריהם של כ-200 עובדים היא בהחלט יוצאת דופן.

השבוע יחלו המגעים בין נציגי אסם לאוצר על תנאי ההשקעה וההטבות שיינתנו לחברה. החלטת הנהלת אסם להיענות לאתגר מזכה אותה בפרגון נדיר, וגם לפיד זוכה למחמאות על יוזמתו יוצאת הדופן. 

נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, בירך את הנהלת אסם על ההחלטה והביע תקווה שתתרום לתעסוקה, כפי שקרה בעבר. מנגד, אחרים רואים בהחלטה אופורטוניזם שנועד להסיט את האש מהתעשייה. לאותם אנשים יש לפרופר תשובה נחרצת: "אני מציע לכל אלה המשמיעים טענות מסוג זה להקים בעצמם את המפעל בערד. איך אפשר להעלות על הדעת טענות כאלה? מי שמכיר את אסם יודע שמאז ומתמיד היא נענתה לאתגרים".

לדבריו, "אני רואה בתעשייה שליחות ולא רק מפעל שבו מכניסים חומר גלם ומוציאים מוצר מוגמר. זו שליחות כלפי המשק וכלפי המדינה. אסם קיבלה את אות המעסיק החברתי הטוב ביותר למען הקהילה. אצלנו השיקול הוא לא אך ורק עסקי. כשסגרו את מפעל בגיר בקריית גת הקמנו שם את מפעל החומוס של צבר".

איך הגבת כשיאיר לפיד פנה אליך?
"נתתי לו תשובה עקרונית חיובית, אך הסברתי שאני עדיין חייב לבדוק. הפנייה שלו הגיעה בזמן. נושא העתקת מפעל הגלידות הנמצא בקריית מלאכי עומד אצלנו על הפרק כבר תקופה ארוכה. בתחום הגלידות הפכנו לגדולים ביותר וזה דרש השקעת משאבים נוספים".

"ב-2013 השקענו בקו ייצור חדש שבקושי נכנס למבנה הקיים. אנחנו זקוקים לכושר ייצור נוסף, והדבר המתבקש היה להקים מפעל חדש בסמיכות מקום. לא היה לנו מקום מועדף. הפנייה של שר האוצר נפלה מבחינה זו על אוזן קשובה. הוא דיבר איתי על ציונות, על תקווה לעתיד ועל הצורך להציל את ערד מוכת התעסוקה. אבל ההשקעה שלנו נעשתה על בסיס כלכלי".

למה אתה מתכוון שאתה אומר "בסיס כלכלי"? האם אתה מדבר על מענקי ההשקעה?
"אנחנו חברה ציבורית וההשקעה בערד היא ציונות, אבל אינה תרומה. אנחנו מוכנים להתמודד על הקושי בהקמת מפעל במקום מרוחק כמו ערד, אבל זה כרוך בעלויות גבוהות. אנחנו לא מבקשים לקבל מענקים שלא שולמו עד היום ליזמים בדרום. עדיין לא נכנסנו לפרטי ההשקעה, העומדת על 200 מיליון שקל במפעל שיעסיק עד 250 עובדים, אבל אנחנו מצפים לכסות את פערי העלויות. מפעל הגלידות בערד יהפוך למפעל העוגן של העיר. סביבו יקומו עסקים נוספים כמו בתי דפוס שיספקו שירותים למפעל".

מה יהיה עם העובדים במפעל הנוכחי בקריית מלאכי?
"בדקנו את עצמנו והגענו למסקנה כי ניתן לקלוט את העובדים במפעלי אסם הנוכחיים, הנמצאים באזורים לא מרוחקים יחסית - כמו קריית גת או בשדרות, שם כבר מועסקים כאלף איש. את העובדים אפשר לקלוט בתוך שנתיים, שזה פחות או יותר פרק הזמן שייקח להקמת המפעל החדש. מי מבין העובדים שירצה לעבור אתנו למפעל החדש בערד - נסייע לו גם בכך".

בכל זאת, אתם, התעשיינים והיצרנים, מואשמים באחריות ליוקר המחיה בתחום המזון. האם אתה לוקח על כך אחריות?
"בוא נדבר בנתונים ולא בסיסמאות. מתוך כל מוצר שאנחנו מוכרים, למעלה מ-25% הם מסים ישירים ועקיפים כמו מע"מ, ארנונות, חשמל, מכסים, כשרות ועוד. אני שואל אותך: מדוע באמת יש יוקר מחיה? הנה קיבלת את התשובה".

פרופר מוסיף כי "אתן לך מספר דוגמאות מהשטח: אנחנו מייצרים זיתים מבית השיטה, אבל המחיר, על פי חוק המזון, נקבע על ידי מועצת הזית. הם החליטו באחרונה להעלות את המחיר ב-12%. למה? תשאל אותם. אנחנו חייבים על פי החוק להתיישר לפיהם. במפעל טבעול אנחנו צורכים גרעיני תירס קפוא לצורך ייצור השניצלים. על הגרעינים מוטל מכס של 40%-30% כדי להגן על המגדלים המקומיים. מישהו בכלל יודע על זה? עוד דוגמה: לצורך ייצור חומוס צבר אנחנו משתמשים בגרעיני חומוס שגם עליהם מוטל מכס". 

אבל המדינה צריכה, ובצדק, להגן על החקלאות המקומית. זה מקובל בכל העולם.
"אני מסכים אתך, אבל במקום שהצרכן ישלם את המחיר, שהמדינה תסבסד במישרין את החקלאים כפי שמקובל בעולם. חייבים לשנות את השיטה. אספר לך עוד משהו: השקענו מיליוני שקלים בתשתית הגז במפעל צבר בקריית גת, אבל הוא עדיין אינו מגיע בגלל קשיים בירוקרטיים. שאלת על יוקר מחיה: הנה סיבה נוספת. לסיום, אני יכול להבטיח לך שרק חברה גדולה כמו אסם מסוגלת להיענות לאתגר מיידי של שר האוצר ולהקים מפעל שיעסיק מאות עובדים".