יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הוא בדרך כלל אדם שקול שאינו סובל מקפריזות. הפעם לא. כאלוף הארץ לשעבר בריצות קצרות, גם הוא לוקה לפעמים מתסמונת הפיוז הקצר. משהו מהותי, שאודותיו ארחיב בהמשך, הקפיץ אותו. ההחלטה על הכרזת סכסוך עבודה הצפויה מחרתיים אינה נעשית משיקולים של יחסי ציבור. יש לו מספיק מאלה בימים האחרונים, דרך תשדירי השירות בטלוויזיה.

ניסנקורן מצלצל בפעמון האזהרה במטרה להעביר מסר שמשהו בסיסי השתבש במערכת היחסים בין האוצר להסתדרות. האוצר הפסיק לספור את ההסתדרות. נקודה. רוצים הוכחות? היום יתחיל השבוע הרביעי של העיצומים בלשכות התעסוקה. דומה שאיש בממשלה, ובוודאי לא שר הכלכלה נפתלי בנט, אינו מוטרד מגורל המובטלים המתדפקים על לשכות התעסוקה הסגורות.

בהסתדרות רואים בכך זלזול במוסד שנועד להגן על העובדים. אבל זה לא הכל: שתי יוזמות חקיקה ממשלתיות שהדיון בהן אמור להתחיל היום, עלולות לזעזע מן היסוד את בניין ההסתדרות. האחת נוגעת לכוונה לשנות את חוק האגודות העותומניות ולפגוע במעמדה של ההסתדרות. השנייה נועדה למנוע אפשרות של צעדים ארגוניים ושביתות במקרה שבמקום עבודה ייעשו רפורמות הפוגעות בעובדים. שני המהלכים נעשו מעל לראשה של ההסתדרות וללא תיאום איתה.

בבניין ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בתל אביב שוררת תחושה קשה שאין עם מי לדבר. לסכסוך הנוכחי מתייחסים שם כלא פחות מאשר הקרב על הבית. העילות, כפי שפורסמו רשמית, נוגעות לסחבת בדיונים על העלאת שכר המינימום.

אתמול נפוצה שמועה, שהוכחשה, לפיה האוצר והמעסיקים רוצים לסגור דיל מעל ראשה של ההסתדרות. העילה השנייה נוגעת לגרירת הרגליים של המדינה ביוזמה להעסקת עובדים עם מוגבלות. השלישית היא הרחבת התופעה של העסקת עובדי קבלן, בניגוד להסכמות. כל אחד מהמקרים הללו ניתן לפתרון ובגללו לא צריך לשבור את הכלים.

הרושם המתקבל הוא שהמדינה בוחנת את הסבלנות של ניסנקורן במעין מבחן של כיפוף ידיים. את עופר עיני המזכ"ל הקודם הם הכירו היטב. המזכ"ל הנוכחי עומד כרגע למבחן. ניסנקורן צבר ניסיון רב כיו"ר האגף לאיגוד מקצועי. הוא מבין היטב את מגבלות הכוח. הוא גם מתחיל להפנים שהמשך תפקודו כ"הילד הטוב של השירות הציבורי" עלול לפגוע לא רק בו אלא בציבור העובדים כולו.

בפני ההסתדרות ניצבות עדיין משימות לא פשוטות: מהלך של הפרטת החברות הממשלתיות, שנעשה ללא תיאום עם העובדים. משימה נוספת, גדולה באמת, תעמוד על הפרק בקרוב והיא נוגעת לחידוש הסכמי השכר במגזר הציבורי. בקיצור, לקואליציה הנוכחית, המתפוררת, מחכה אתגר חדש לא פשוט, הנוגע ליחסי העבודה. המועד לפתרון המשבר כדי למנוע שביתה כללית הוא בשבועיים שלאחר הכרזת הסכסוך (תקופת הצינון). אצלנו זה נחשב כנצח.