אני מנסה להגיע לכל אדם במפגשים שאני מעבירה. בין אם הוא מוזיקאי בכיר, בין אם איש הייטק חובב מוזיקה, ובין אם מדובר באדם שמעולם לא נכח בקונצרט קלאסי. האתגר הוא לנגוע ברגש ובאינטלקט של כל אחד. זה הקו שמנחה אותי, לצד החוויה להיות הכי ישירה, אותנטית ומשתפת". כך אורית וולף (40), פסנתרנית, מסבירת מוזיקה קלאסית, ועובדת עם מנהלי חברות על שיטה חדשה שפיתחה לעולם העסקי.



מוזיקה ועסקים. איך נעשה החיבור?
"המוזיקה בחיי היא הציר הראשי. משם הכל נובע ולשם הכל הולך, בסופו של דבר. מגיל ההתבגרות הבנתי שזה לא מאתגר ומספק מספיק, להיות עוד פסנתרנית אחת מני רבים ורבות. רציתי יותר וקצת מעבר, למרות שהלכתי לפי הספר, בכל הנוגע ללימודים גבוהים בארץ ובחו"ל. הייתי שם, בימים של אימונים בני שמונה שעות, נסיעות, תחרויות, כישלונות, ניצחונות, מתחרים, אויבים ומלאכים שבדרך". 

"כבר אז, לצד העבודה הסיזיפית והלימודים באוניברסיטת בוסטון ובאקדמיה המלכותית בלונדון, ריתק אותי עולם האלתור. העמידה מול קהל ויצירת הקונטקט הבלתי אמצעי, ההתמודדות עם במה בזמן אמת, קבלת החלטות און ליין, וכמובן האמנות של ביצוע בצוות. כבר אז נמשכתי להבין ולחקור תהליכי חדשנות ופרדיגמות, שמונעות מאיתנו יצירתיות".




אורית וולף, עובדת על שיטה חדשה לעולם העסקי. צילום: יח"צ

איך כל זה התחיל?

"הטריגר לכל זה קרה כשהייתי בת 12. הוזמנתי לנגן רסיטל במסגרת 'אתנחתא' באולם ימק"א בירושלים, ששודר בשידור חי לקול המוסיקה. אחרי עשר דקות נגינה, קרה לי מה שכל פסנתרן מפחד ממנו - בלק אאוט. הבנתי שאם אני רוצה להיות שם על הבמה, אני חייבת ללמוד לאלתר. חייבת לקבל כלים שיעזרו לי בזמן אמת". 

"ואכן, הטעויות לא מפסיקות, גם כשאתה הכי מוכן בעולם. אותם כלים רלוונטיים גם בעולם העסקי, והייתה לי הזכות להעביר את התובנות הללו, מעולם קבלת ההחלטות המוזיקלי, לעולם קבלת ההחלטות העסקי".



בואי נתחיל בעולם המוזיקה.
"סדרת הדגל שלי 'בחותם אישי' מתקיימת במוזיאון תל אביב לאמנות. סדרה שאני משקיעה בה אנרגיות אדירות. אין בה ולו מופע אחד שחוזר על עצמו. כל שנה, עשרה מופעים חדשים בתכלית, עם אמנים מהשורה הראשונה מהארץ ומהעולם. הסדרה הזו כבר מכורה כמעט לגמרי, ולכן המוזיאון פתח סדרת ערב חדשה - 'בחותם אישי - מסעות ערב'. חמישה מופעים בימי שלישי וחמישי עם אמנים נפלאים, שאארח ואנגן יחד: חגי שחם, הלל צרי, גיא מנהיים, אמיל אייבנידר, טל זילבר, אנסמבל נאיה והזמר יניב ד'אור".

את מצטיירת כאשת רנסנס. תיכף העולם שלנו יהיה קטן עלייך. מה את מעדיפה בין כל העולמות?
"פעם הייתי נשאלת מה אני אוהבת יותר. זאת שאלה בעייתית. שני הצדדים הללו - המוזיקה ועולם החדשנות - הם חלק בלתי נפרד ממני ומהעשייה שלי. לא הייתי יכולה בלי שניהם. למזלי, אנחנו חיים בעידן שמאפשר לבן אדם לצבור קריירות, ובעשור האחרון אנשים מקבלים עידוד חברתי ומקצועי לשנות קריירות ולגוון את חייהם".