האלבום שמוכיח: אפשר לשלב בין יידיש ועיראקית

אם צריך לחשוב על חיבור בלתי צפוי, זה שילוב בין יידיש וערבית-עיראקית. מה הקשר, נשאל את עצמנו, אבל אם נאזין ל"שירי ערש מהגלות", האלבום החדש של יאיר דלאל ולנקה ליכטנברג, נחשוב שבכל זאת מדובר במיקס שלא רק אפשרי, אלא מענג עד מאוד.

השניים לקחו שירי ערש נושנים מהתרבות של יהודי בבל ומהתרבות האשכנזית ומקססו ביניהם. "זה היה אתגר אמיתי", מודה דלאל. "אם כי, החיבור נעשה דרך האמהות. זהו חיבור אולטימטיבי, כי האמהות הן אותן אמהות השרות שירי ערש לילדיהן".

ואם יש עוד חיבור בין שתי השפות הנ"ל, אזי גם היידיש וגם הערבית-עיראקית מטלטלות בין חיים לכליה וצפויות להיעלם מהעולם. "העיראקית תיכחד עוד קודם", מקונן דלאל, "אני לא נותן לה יותר מ-15 שנה. הרי ליידיש יש החרדים שמדברים אותה וכותבים בה, והיא מוכרזת כשפה לשימור. אני דובר את הערבית העיראקית, אבל הילדים שלי כבר לא".

כילד, התנערת מהמקורות הגלותיים של הוריך?
"לא התביישתי, אבל אחותי, שצעירה ממני בשנתיים, התנערה מזה. היא לא הסכימה שהורי ידברו ערבית בבית, ממש צעקה ועשתה בלגן, רק שהחברים לא ישמעו. עד היום היא לא מצליחה לדבר, אף על פי שהיא מבינה הכול. טוב, גרנו בשכונה מעורבת ברמת גן, למדנו בבית ספר מעורב, ורצינו לדבר עברית. אני מאמין שאם היינו גרים בשכונה שכולה עיראקים, זה לא היה כל כך נורא בעבורה".

ועכשיו כולם חוזרים לשורשים. 
"אי אפשר לנתק אנשים מהשורשים. כדי להמשיך להיות עם ישראל, אנחנו צריכים להתחבר לתרבות הקדומה שלנו. זאת הייתה טעות היסטורית להחליט בשבילנו להיות צברים ולדבר אך ורק עברית. יש לכך השלכות עמוקות".

השכלתו המוזיקלית של דלאל (59) רחבה, וכוללת מוזיקה קלאסית וג'אז, אבל את עיקר פרסומו קנה בזכות הכינור, העוד והמוזיקה האתנית הערבית. את הקריירה החל רק בגיל 40, אולי משום שעד אז התנהל לפי זמן המדבר, שבו התגורר. "כנראה הייתי צריך להתבשל וללמוד עוד כמה דברים שהיו חסרים לי", הוא אומר, "וכן, הייתי בזמן מדבר עדיין. זה יושב בראש ובנפש".

כיום, בביתו באמירים, הוא נמצא בזמן גלילי. "אמירים זה הגבול הצפוני של המדבר", הוא אומר בחיוך, "אני רואה מהחלון את הנוף של הכנרת. אחריו מגיע המדבר". משם הוא יוצא להופעות בכל העולם. ואף שכל כולו במוזיקה, מוצא עצמו דלאל לא פעם בחזית המעמתת אותו עם מעשיה המדיניים והביטחוניים של ישראל.

"קשה להימלט מזה, גם אם אני רוצה", הוא אומר. "מצד אחד, יש אהבה גדולה, אבל גם דחייה לא מעטה, ותמיד יש מפגינים מחוץ לאולמות. קשה להיות אמן ישראלי בלי שאתה כורך על כתפיך את מה שקורה במדינה. כנראה מפני שאנחנו מקום קטן, לחוץ ואינטנסיבי".

יאיר דלאל - "בין מזרח למערב", במסגרת פסטיבל "פניני גיטרה". 13.10, שני, 20:30, היכל התרבות, נתניה.