דפנה ארמוני (58) זמרת, שחקנית, ציירת. היא שיחקה ב"הלהקה" וב"יוצאים קבוע". "דפנה ארמוני", אלבום הבכורה שלה (1986), שיגר לאוויר להיטים בשרשרת ("אלה", "אוהבת אותך, עוזבת אותך", "תיקח אותך", "ספק ילדה, ספק אישה", "רגיש מדי" ועוד). תשעה שירים מהאלבום כתב והלחין שלום חנוך, שהיה בן זוגה באותה תקופה, כשהאלבום מהווה סוג של מתנת פרידה הדדית.
קצת לפני זה, סוף הסבנטיז, בעקבות המופע המשותף של אריק ושלום - שבו ארמוני כיהנה על תקן צלע שלישית כזמרת - הפכה השלישייה איינשטיין-חנוך-ארמוני מותג חם. כך המריאה ארמוני עם שני האייקונים לסיבוב הופעות קוסט טו קוסט אין דה יונייטד סטייטס - מה שהביא לפריצה הגדולה של ארמוני.
גם אחרי שאיינשטיין וחנוך הפרידו כוחות, השפעתם האדירה של שני האייקונים ממשיכה לרחף מעל חייה. את אלבומה השני (והאחרון) "אישה אחת פחות" (1992), הקליטה תוך התכתשויות עם חברת התקליטים, בעודה בהריון לתאומים, בן ובת, שגידלה כל השנים כאם חד-הורית.
בשנים האחרונות הגשימה את חלומו של אביה ז"ל, שרצה בכלל שתהיה ציירת, ניבא לה עתיד מזהיר, והתאכזב כשבחרה במוזיקה. אחרי שהשתתפה לפני כשלוש שנים ב"היכל התהילה" (ערוץ 24), הציגה ארמוני תערוכת יחיד לכבוד יום הולדתו של אביה, שחלה מאוד. אחרי שנפטר, הציגה עד היום ב-21 תערוכות, והבטיחה לצאת בתערוכת יחיד ב-2015. כיום היא משחקת ב"בוסתן ספרדי", שרצה בהצלחה כבר 17 שנה, ולפרנסתה, בין היתר, מלמדת פיתוח קול.
כיף להופיע עם שלום
ב"זו אותה האהבה", מופע המחווה המכונן לזכרו של אריק איינשטיין ז"ל, שנערךבאוקטובר האחרון בפארק הירקון, הפתיעה ארמוני כשעלתה לבמה בסוף הערב, והביאה אותה עם שלום בדואט מהסרטים של "אבשלום" ("למה לא עכשיו, מה שבטח יבוא מחר").
איך היה להופיע שוב לצד שלום, ועוד במופע מחווה לאריק?
"וואו. חוויה נהדרת. כיף היה להופיע עם שלום. את יודעת, בכל זאת, פעם יצרנו יחד. בעצם התחלתי את דרכי המוזיקלית תחת כנפיהם של שלום ואריק, ככה שזה היה בשבילי מאוד מרגש להיות פתאום בסיטואציה הזאת, יחד עם שלום".
שלום גם היה בן זוגך בעבר.
"כן. שלום היה שש שנים בן זוגי".
תקופה משמעותית.
"מאוד".
מתי הייתה הפעם האחרונה שדיברת עם אריק?
"מיד אחרי שיצאתי מ'היכל התהילה'. הוא התקשר אלי, אמר שנהנה מאוד לראות אותי, ושאל אותי משהו לגבי אחד השירים. הפעם האחרונה שדיברתי איתו הייתה לפני יום הולדת 21 של הילדים שלי. דיברתי עם סימה אשתו ואמרתי לה שהבת שלי, אלה, מאוד אוהבת אותו ומבקשת שישיר לה.
ואכן, ביום ההולדת של התאומים, הוא התקשר וביקש את אלה. היא נורא התרגשה מהעניין הזה. הוא בירך אותה, ואז ביקש את הבן שלי, עדן, ובירך גם אותו. אחר כך הוא ביקש אותי ובירך אותי על זה שאני אמא שלהם. זה היה יפה מאוד מצדו להתקשר ולברך את שלושתנו. נשמה טובה".
מותו הפתאומי השפיע עלייך?
"מאוד. תשמעי, הופענו יחד. עוד מעט שנה למותו, ואריק מאוד חסר. זאת הייתה מכה קשה ביותר. הפתעה נוראה. שוק. טראומה. זה לא נתפס. פשוט לא נתפס. זה לא נראה הגיוני. איך זה יכול להיות? מה פתאום? עד עכשיו אני לא מעכלת. ככל שחוקרים יותר לעומק, יודעים כמה הוא השפיע ועל כמה. אנשים מכל המגזרים, לאן שלא תלכי, חילונים, דתיים, מזרחים, אשכנזים, ילדים ומבוגרים. הוא דיבר אל כולם מגובה העיניים. היה בו משהו כל כך צנוע ופשוט. לא פשוט, במובן הדל של המילה. פשוט, במובן העמוק המכובד. פשוט, במובן הצנוע דווקא, מפאת פשטותו".
הוא ממשיך להשפיע עלייך?
"נכון. נכון. זה לא נגמר. ההרגשה כאילו הוא עדיין שם. היה משהו מאוד מרגיע באריק. השקט שלו. האישיות הפוזיטיבית שלו. הוא היה איש צנוע, חכם ומצחיק. היה כיף איתו. היה כיף לידו. תחושה באמת של ארץ ישראל היפה".
עד כמה המשולש שלום-אריק-דפנה עיצב את הקריירה שלך ואת חייך האישיים?
"ממש. אני מרגישה אותם, את שניהם, יום-יום. קודם כל, הם לקחו אותי תחת חסותם. אני הייתי ילדה בת 20 , אחרי שירות בלהקה צבאית, ששיחקה ב'הלהקה'. את שלום הכרתי שנתיים קודם, כשעוד הייתי בלהקה הצבאית. יום אחד הוא הגיע, והביא שיר ללהקה, כשעשינו מופע בבית החייל במסגרת להקת השריון. שנה-שנתיים אחרי זה, הם חיפשו זמרת למופע המשותף אריק-שלום. הקשר היה מדהים. כאילו גבריאל ומיכאל משמאלי ומימיני. הייתי מוגנת, אפשר לקרוא לזה ככה".
מה את עושה בשנים האחרונות?
"תראי, אני כבר 17 שנה משחקת בתיאטרון הבימה ב'בוסתן ספרדי'. זאת ההצלחה הכי גדולה של התיאטרון הישראלי אי פעם. אני עושה שם כל מיני תפקידים. את ההצגה כתב הנשיא החמישי של המדינה יצחק נבון, וביים צדי צרפתי".
איך הצלחת לשרוד את השנים כאם חד-הורית?
"החיים הם לא פיקניק. אבל החיים זה מה שעושים מהם. עשיתי את המיטב שיכולתי למענם. ויש נחת. בסופו של דבר יש לי פירות. עשיתי כמיטב יכולתי, ואנשים באמצע הדרך לומדים לצעוד.
אני חושבת שהיכולת ליצור יש מאין, היכולת להסתפק במועט, היכולת לשמור על צניעות, אבל בתחושה שגם אם החיים מאוד עניים מבחינה מוחשית, הם יכולים להיות מאוד עשירים מבחינת התוכן. הילדים אמרו לי שהם מרגישים שנתתי להם את כל העולם. וגם כשלא היה, נתתי להם ההרגשה שיש להם הכל".
הגרפולוג אילון בן יוסף אמר בתוכניתו "נתיבי אילון" שאת לביאה. את לביאה?
"כשמדובר בילדים שלי, הייתי לביאה ותמיד אהיה לביאה. עכשיו, כשהילדים גדלו, אני מתחילה להיות לביאה בשביל עצמי. זאת הרגשה טובה. מתחילים לקרות דברים".
לאחרונה השתתפת כאורחת באלבום האוסף "מיס לולי-פופ 2015".
"רוני לכיש פנה אלי עם השיר 'עד ספטמבר' (מילים עבריות: עיירה ערמון, לחן: Gafin&King), ואמר שהוא מוציא אוסף שירים של פעם. אני אוהבת אולד סקול, וזה מצא חן בעיני".
עשית די הרבה דברים בחיים. למה את הכי מתגעגעת?
"לעשות קולנוע. אני מתה לעשות קולנוע. לפני שנתיים השתתפתי בסרט, ולפני כמה חודשים השתתפתי בסדרה 'ג'וני והשועלים' (הוט) עם עוז זהבי".