אני בשנות ה-50 לחיי. בעלי קיבל הצעת עבודה באיטליה ואני מתנגדת כי אני דואגת לו. אני רוצה אותו בריא ושלם, והעבודה גורמת לו למתחים מטורפים. החיים שלי סובבים סביב בעלי והילדים, אבל אני מרגישה שזה לא טוב כי אני לא בן אדם שמשתופף כל הזמן. מה עלי לעשות?
"את מתנגדת לעבודה שבעלך מקבל, אבל את רוצה משהו שבעלך לא יכול לחיות בלעדיו. יש לך שתי אפשרויות - אפשרות אחת היא לגרום לבעלך לדחות את העבודה, וכך את לא תהיי במתח אבל הוא ימות כי הוא רגיל לחיות במתחים; והאפשרות השנייה היא שהוא יקבל את העבודה ואת תקבלי מישהו שחי במתח, אבל חי.

את אומנם התעייפת מהמתחים ומצורת החיים הזאת, אבל בעלך רגיל לזה, וזה נותן לו דרייב ומטרה בחיים. התעייפת משום שאת לא חיה את החיים שלך, כל אחד מבני משפחתך בנה את החיים שלו בלי שום קשר אלייך ונשען עלייך רגשית.

השיעור הוא שאת צריכה להתחיל לבנות אתהחיים שלך בלי קשר למשפחה שלך. זה לא פשוט לעשות שינוי בגיל שלך, אבל אין לך ברירה, וברגע שתתחילי לעשות את זה, מצבך ישתפר. את צריכה לבנות חיי חברה משלך, כאלו שלא קשורים לבעלך.


צילום: אינג אימג'. 

תיצרי חברויות חדשות, תכירי אנשים, תלכי לקורסים ותלמדי מידע חדש ותפיסה חדשה, זה חשוב מאוד. את צריכה לסחוף את בן הזוג שלך לדברים לגמרי שונים, ותוכלי לעשות זאת אם לא תשתתפי בעולם שלו. כרגע את נותנת במה למשהו שאת לא רוצה לתת לו במה, אם את רוצה שבני משפחתך ייתנו במה לעניינים שלך ולהתעניינות שלך - תשחררי אותם".

 אני ובן זוגי מנסים להיכנס להריון כבר תקופה ארוכה אך אנחנו לא מצליחים. אני מאוד עצובה ולא יודעת מה לעשות, אני מרגישה ריקה וחסרה בגלל המצב, ואני מאוד מפחדת שלא אצליח להמשיך את השרשרת הדורית שלי. בנוסף, אני חיה תמיד בדוחק כלכלי ויש לי הרבה פחות ממה שהיה בשרשרת הדורית שלי, אני מעריכה את מה שיש לי, אבל עדיין מרגישה חנוקה. מה עלי לעשות?
"אדם מתחיל להיות עצוב מאוד כאשר הוא מתחיל לקלף איזשהו צבע מתוכו ומוריד מעצמו את כל התחפושות, כמו קיר שמקלפים בשביל לצבוע מחדש. בן אדם עצוב כשהוא מאבד משהו משמעותי שהופך אותו להיות מין ריק שצריך להתמלא מחדש, וגם את עצובה מהסיבה הזו.

זה תלוי בך מתי ההריון יקרה ואיך הוא יקרה. נראה שעד תקופה מסוימת לא רצית להיות בהריון, וכשהבנת כמה זה חשוב ומשמעותיבשביל להתפתח ולתקן דברים בתוכך, פתאום הרגשת שאת צריכה להוסיף צבע לחיים שלך אחרי שהסרת כמעט את הכל.

את הסכמת להתפשט מהר כי לא היה לך מה להפסיד ועכשיו נשארת עירומה, המילוי הנכון הוא תמיד הבנה, ולכן עלייך לעשות חושבים. לדעתי את עוברת שיעור מתקן, בשרשרת הדורית שלך לא היה דוחק כלכלי ותמיד היה מישהו שאפשר היה להישען עליו בגידול הילדים, אך למרות העזרה הורייך עדיין לא היו מרוצים.

את הפשטת את כל מה שהיה בשרשרת הדורית ונשארת בפחד, אך את צריכה להאמין שהכל יהיה בסדר, זה מפחיד אבל אפשרי. פעם לא רצית את השרשרת הדורית הזאת, אבל נראה שיש אמצע ושהוא מסתנכרן עכשיו, כשלא רוצים מאוד ורוצים מאוד, בסוף זה מתערבב".

אני רוצה לעשות שינוי תעסוקתי, אבל יש לי ילד ואשתי בהריון שני, ואני לא יודע אם זה זמן נכון לעשות זאת. האם כדאי לי לעבור לתפקיד שהוא הרבה יותר גדול מהתפקיד שלי כיום או שמא עלי להישאר כרגע בתפקיד הנוכחי שלי?
"אשתך צריכה עזרה עם ההריון הזה (זה לא אומר שיהיה קשה, אבל היא צריכה עזרה), ולכן כל דבר שיצריך ממך להיות שעות נוספות מחוץ לבית, גם אם זה לטובה, יכביד עליך מאוד.

במקרה כזה אתה לא תיהנה מההתפתחות של העבודה וגם לא מהזוגיות ומההורות. אשתך היא בן אדם שצריך מרחב וזמן לעצמו, וההתארגנות שלה היא לא פשוטה, אז ילד שני בשבילה זה מבחינת ברירת מחדל.

המנוע של  תנהלות של אשתך הוא יותר אטי ומאוד קשה לה, וכדי להקל עליה אתה צריך להשתתף איתה בהתנהלות הרגשית והמעשית. אם תחקור את הדנ"א של אשתך, תגלה שגם אמה סבלה מאותן בעיות והייתה צריכה עזרה כשהייתה בהריון איתה.

לפעמים כשבוחרים ללכת אחורה זה בעצם ללכת קדימה, ולפעמים כשאנחנו מוותרים על משהו זוהר כביכול, אנחנו מקבלים משהו זוהר אפילו יותר".