שבועיים בדיוק לאחר שהמצביע הישראלי אמר את דברו, התייצבו היום כל חברי הכנסת החדשים והישנים במליאה על מנת להישבע אמונים ולפתוח את הקדנציה ה-20 של כנסת ישראל.


לאחר סיום ההשבעה של 120 חברי הכנסת במליאה,  נשא דברים ראש הממשלה הנבחר (והקודם) בנימין נתניהו בטקס באולם שאגאל. בטקס הופיע גם הזמר ארקדי דוכין עם שירו "מי אוהב אותך יותר ממני", שאת מילותיו כתב מיכה שטרית, אגב, על מדינת ישראל. 

נתניהו התייחס לזמן הרב בו הוא נושא בתפקידו ואמר: "הרבה מאוד דברים השתנו באיזורינו מאז שהייתי בפעם הראשונה כאן, המלחמה הקרה עדיין ניטשה, חומת ברלין עדיין לא נפלה, האינטרנט היה בחיתוליו, היתה את העלייה הגדולה מברית המועצות לפנינו, עלייתה של מדינת ישראל כמעצמה טכנולוגית. דבר אחד לא השתנה – ההרגשה שמלווה שליח נבחר שניתנת לו הזכות לשרת את הציבור". 

נתניהו התייחס לתחושת השליחות שמלווה אותו, לדבריו, כנבחר ציבור: "אני מדבר עם הרבה אנשים שנכנסו לשירות הציבורי, אני מנסה לגייס לא אחד ולא אחת. הם עומדים במטלה, נושאים בנטל. הם אומרים – אין דבר כל כך נשגב כמו לשרת את הציבור והמדינה. יש משהו מיוחד שאנחנו נרתמים למשהו גדול מאיתנו. הדבר הזה נכון לגבי המשרתים כאן והמצטרפים אליהם ולכן אני מברך את הח"כים החדשים. אני מאחל הצלחה בשליחותכם".
 
נתניהו התייחס להשבעת הכנסת ה-20 ואמר: "זהו יום חג לכנסת ישראל, יום חגה של הדמוקרטיה המאותגרת ביותר עלי אדמות. אנחנו צריכים להיות גאים בהישגו. בימי רוגע וסהר שמרנו על הדמוקרטיה שלנו. ההישג הזה הוא כביר ולא מובן מאליו, והוא מרשים עוד יותר בשנים האחרונות, כי לכל כיוון שנסתכל, מקדם ועד ים, מצפון ועד תימן, האדמה רועדת סביבנו".  
 
לאחר הסערה שעוררו דבריו ביום הבחירות על "ערבים שנוהרים לקלפי", הדגיש ראש הממשלה כי "כולנו יחד, ניצבים על הקרקע המוצקה של הדמוקרטיה הישראלית. אני גאה לעמוד כאן היום כראש הממשלה של כל מדינת ישראל, של אלה שבחרו בי ואלה שלו. דלתי פתוחה ותהיה פתוחה בפני נציגי כל המפלגות שנבחרו לכנסת. זוהי הזמנה". 

נתניהו התייחס למשא ומתן בין איראן והמעצמות, שאמור להגיעו לסיומו היום, והדגיש את גודל הסכנה: "האיום הגדול ביותר על עתידנו היא איראן, ההסכם המתגבש בלוזאן סולל את הדרך לתוצאה זאת. ככל הנראה, הוא ישאיר מתקנים תת קרקעיים, את הכור הגרעיני באראק, צנטרפוגות מתקדמות, כל מיני דברים שנאמר לנו בצדק שהם לא חיוניים לגרעין לצרכי שלום. הזמן של איראן להשיג את הפצצה הצטמצם לשנה, אולי פחות מכך, וכל זה לפני שלוקחים בחשבון את הטילים הבליסטיים, את סירובה העיקש לחשוף בפני הסוכנות לאנרגיה אטומית את פעילותה ואני מוסיף, את משא הכיבוש והטרור של איראן, שהוא גלוי לכל. כולם רואים את זה לנגד עינינו. מהגולן ועד תימן, מעיראק ועד עזה". 

 ח"כ עמיר פרץ נשא דברים בטקס והתלוצץ על התואר שמלווה אותו,  יושב ראש הכנסת, שילווה אותו למשך זמן קצר עד כניסתו לתפקיד של יולי אדלשטיין, היושב ראש הקודם. "קרה לי דבר בלתי רגיל. זה כל כך נחמד וכיף שבתוך שעתיים וחצי יצטרך יו"ר הכנסת לשבח אותי על תפקידי המופלא. רק על שעתיים וחצי אקבל מחמאות". פרץ הוסיף כי "כל האירוע הנפלא הזה לא יכל להתרחש בלי העובדים הרבים ואני שוב מודה להם". 
 
פרץ החמיא ליושב ראש הכנסת הקודם והנכנס יולי אדלשטיין: "יולי מביא איתו היסטוריה מרתקת, עד שהפך לאחד ממנהיגיה של ישראל. כולכם יודעים על הדרך שלו ועל האמונה שלו. אני מודה לו מקרב לב. הוא אחד האנשים הדמוקרטיים ביותר בכנסת, הוא ניהל את הכנסת קודמת בצורה אחראית לכל סיעות הבית". 

מליאת הכנסת ה-20 בחרה היום (שלישי) את ח"כ יולי אדלשטיין לתפקיד יו"ר הכנסת. הוא מחליף את עמיר פרץ שכיהן בתפקיד יו"ר הכנסת בפועל במשך שעות ספורות בלבד.

בעד המינוי הצביעו 104 חברי כנסת ו-3 נמנעו. השר סילבן שלום התבלבל בהצבעה ולחץ בטעות על כפתור הנגד.

קודם לכן אמר אדלשטיין באולם שאגאל: "אנחנו מקבלים ח"כים חדשים ואת הוותיקים, והאתגר הגדול הוא של הח"כים הישנים, כי החדשים רוצים להוכיח את עצמם. לחדשים אני מאחל שלא תעזבו את תחושת השליחות. לישנים אני מקווה שהישן יתחדש והחדש יתקדש". 
 
אדלשטיין סיים בתפילה:  "יהי רצון שכולנו נדע לנצל את המיטב משורותינו בכנסת, שנהיה נאמנים לדרכינו, שנאמץ לעצמנו שיר תפילה המוכר לכולנו: אנא אלי תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, את האומץ לשנות את הדברים שאוכל". 
 
 קודם לכן הגיעו 39 חברי כנסת חדשים בפעם הראשונה כחברים מן המניין למשכן, לאחר ימים ארוכים בהם עברו הרצאות, הבינו את החוקים ומה מותר ואסור. הטקס נערך במעמד נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שעושה זאת בפעם הראשונה. ריבלין פתח את הישיבה בשלוש נקישות פטיש.

ריבלין שלח מסר לחברי הכנסת החדשים והוותיקים במשכן: " יש פה הרבה חדשים, דעו לכם - הבית הזה הוא בית זכוכית ואולם קירות הבית שקופים כדי שעיניכם יהיו נשואות אל העם, אל הציבור שאתם נציגיו, אל העם שאתם עכשיו משרתיו. את כאבם של חסרי הדיור וחסרי הישע, את מצוקתם של העובדים העניים, את דרישותיהם של העובדים הלא מתוגמלים, את חששם המתמשך של עוטף עזה. הביאו אותם איתכם למליאה, לחברי הוועדות, לסיעות. אל תשכחו מי הביא אתכם. האמון הזה נתון בידי כל אחד ואחת מכם".