קן קלארק וסר מלקולם ריפקינד הם שניים מוותיקי המפלגה השמרנית בבריטניה. הראשון היה שר אוצר ושר פנים, השני החזיק בתיקי החוץ וההגנה. בתקשורת הבריטית אוהבים לשמוע מה אומרים השניים ממרום שנותיהם וניסיונם על המצב הפוליטי בבריטניה, במיוחד בימים טרופים כאלה, כאשר הממלכה המאוחדת נמצאת באחת התקופות הסוערות ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.


בשבוע שעבר הגיעו השניים לאולפנים של "סקיי ניוז", וכאשר חשבו שהמצלמות לא פועלות, הם ניהלו ביניהם שיחה על המתמודדים במרוץ להנהגת המפלגה במקומו של ראש הממשלה המתפטר, דיוויד קמרון. מה שהם לא ידעו זה שהמיקרופון שהיה מחובר לחולצתו של קלארק פעל, וכך ניתן היה לשמוע מה הוא חושב על המועמדת המובילה, שרת הפנים תרזה מיי.
 
"תרזה היא חתיכת אישה קשה, אבל אתה ואני עבדנו עם מרגרט תאצ'ר", אמר קלארק לעמיתו לשעבר לשולחן הקבינט, והשניים פרצו בצחוק. "אני בסדר גמור איתה והיא טובה, אבל היא הייתה במשרד הפנים יותר מדי זמן, ולכן אני יודע רק מה דעותיה בסוגיות שנוגעות למשרד הפנים. היא לא יודעת הרבה על מדיניות חוץ".


ההשוואה המתבקשת, מרגרט תאצ'ר. צילום: רויטרס
ההשוואה המתבקשת, מרגרט תאצ'ר. צילום: רויטרס


ההגדרה שהעניק קלארק למיי עוררה תרעומת בקרב נשים רבות, בהן גם פוליטיקאיות, אם כי אין עוררין על כך שתאצ'ר הייתה מנהיגה לא קלה שהצדיקה את הכינוי הידוע "אשת הברזל". החל מהערב, כאשר מיי תמונה לראש הממשלה החדשה של בריטניה ולאישה השנייה בדאונינג 10, שוב יעלו ההשוואות בינה לבין תאצ'ר, במיוחד לנוכח האתגרים העצומים שכה חיוניים לעתידה של הממלכה המאוחדת שכבר ניצבים של שולחנה.

אבל מלבד תאצ'ר, יעלו השוואות למנהיגה נוספת שצפויה להיות בקשר הדוק עם מיי, קנצלרית גרמניה  אנגלה מרקל. כתבת פרופיל שפרסם "הפייננשל טיימס" לפני שנתיים הדגישה כי יש דמיון עצום בין מרקל לבין מיי מאחר ששתיהן נחשבות לפוליטיקאיות שאינן פועלות לפי אידיאולוגיה, וזאת בניגוד לתאצ'ר. "היא אדם שבאמת מאמין שהתפקוד שלה בחיים הוא לגרום לדברים להיות טובים יותר, מסודרים יותר, מאורגנים יותר ויעילים קצת יותר מכפי שהיו", אמר אחד מעמיתיה לשעבר לעיתון. גם קית' ואז, מבכירי הלייבור, הודה כי הוא רואה דמיון בין השתיים. "מרקל הייתה בתחילת הדרך די משעממת וכעת כולם אומרים איזו אישה גדולה היא".
 
מיי עצמה הודתה בראיון ל"דיילי טלגרף" לפני ארבע שנים שהיא רואה במרקל דמות לחיקוי. "אם חושבים על מה שהיא השיגה, יש עדיין אנשים שלא נותנים לה ציון, שקצת מזלזלים. אולי בגלל איך שהיא נראית ומתלבשת", אמרה. "מה שחשוב זה מה היא שעשתה באמת".
 
"מודל לחיקוי", אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה. צילום: רויטרס
"מודל לחיקוי", אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה. צילום: רויטרס

 
האם מיי, שכבר הוכיחה את עצמה כפוליטיקאית ושרת פנים קשוחה, תהפוך לתאצ'ר חדשה או לגרסה הבריטית של מרקל, או שמא היא תבנה מורשת משלה של מנהיגה אמיצה וקשוחה שהובילה את בריטניה במים הסוערים שבהם היא נמצאת כעת?

במילים בוטות

תרזה מארי מיי, שתציין ב־1 באוקטובר הקרוב את יום הולדתה ה־60, נולדה בעיירה איסטבורן שבחוף הדרומי של אנגליה. היא בתם של הכומר הפרוטסטנטי הוברט ברסייר ושל רעייתו זיידי. הערכים של אמונה דתית חזקה ושירות ציבורי ליוו את מיי מאז ילדותה. כבתו של כומר, היא גם נחשבת לאדם צנוע, למעט בזווית אחת – האופנה, ובמיוחד הנעליים שלה. בשנת 2002 היא עוררה שיחות רבות בשל נעלי עקב עם הדפס מנומר, ומאז, מלבד העיסוק בתפקודה כפוליטיקאית ושרה, הצהובונים גם שמו דגש רב על הרגליים שלה, כשמיי עצמה התייחסה לכך לעתים בהומור ואף שיתפה פעולה.
 
תרזה הצעירה, שכבר בגיל 12 הכריזה כי היא רוצה להיות פוליטיקאית במפלגה השמרנית, למדה בבתי ספר פרטיים וציבוריים לפני שהתקבלה ללימודי גיאוגרפיה באוניברסיטת אוקספורד. במהלך לימודיה באוניברסיטה היוקרתית, שבה למדו גם דיוויד קמרון ורבים מבכירי המפלגה השמרנית כיום, היא הכירה את מי שהפך לבעלה, פיליפ מיי. מי ששידכה בין השניים במהלך מסיבת דיסקו הייתה לא אחרת מאשר בנזיר בהוטו, לימים ראש ממשלת פקיסטן שנרצחה בפיגוע לפני כתשע שנים.
 
השניים נישאו בשנת 1980, אולם לא נולדו להם ילדים, סוגיה שעלתה גם בהתמודדות הנוכחית על ההנהגה כאשר יריבתה של מיי, אנדריאה לידסום, רמזה בסוף השבוע שמיי אינה יכולה להיות ראש הממשלה כי היא לא יודעת מה זה להיות אמא. בראיונות המועטים שבהם התייחסה מיי לעניין, היא ציינה שמדובר בבעיה רפואית ושכואב לה שאין לה ילדים, אם כי אין היא סבורה שזה פוגע בתפקודה. "אתה מביט על משפחות כל זמן ורואה משהו שאין לך", אמרה ל"דיילי טלגרף".
 
הדיח את השמרנים מהשלטון. טוני בלייר. צילום: רויטרס
הדיח את השמרנים מהשלטון. טוני בלייר. צילום: רויטרס

 
אחרי האוניברסיטה נכנסו בני הזוג לעולם הפיננסים. הבעל פיתח קריירה ארוכה בתחום, שעדיין נמשכת, בעוד מיי עבדה בבנק המרכזי של אנגליה ובחברה שמספקת שירותים לענף התשלומים בבריטניה. בשנת 1986 החלה מיי להגשים לראשונה את החיידק הפוליטי כאשר נבחרה למועצה המקומית של רובע מרטון בלונדון, אולם ניסיונותיה להיבחר לפרלמנט בשנים 1992 ו־1994 הסתיימו בכישלון.
 
רק בבחירות 1997, כאשר ספגו השמרנים מפלה ואיבדו את השלטון אחרי 18 שנה לטובת הלייבור בהנהגת טוני בלייר, הצליחה מיי להפוך לראשונה לחברת פרלמנט מטעם מחוז הבחירה של מיידנהד. היא מילאה שורה של תפקידים בממשלות הצללים של השמרנים באופוזיציה, ואף הפכה לאישה הראשונה בתפקיד יו"ר המפלגה בשנת 2002. במהלך הוועידה המפלגתית באותה שנה היא הסבירה במילים בוטות לעמיתיה מדוע יש צורך לשנות את תדמיתה של המפלגה, מאחר שהציבור רואה בה "מפלגה דוחה". "פעמיים הלכנו לבוחרים בלי שינוי, בלי חרטה, פשוט בלתי אטרקטיביים", אמרה. "פעמיים הם שחטו אותנו".

"לנער את המוניטין"

השמרנים היו צריכים להמתין עוד שמונה שנים עד ששבו להנהגת המדינה בהובלתו של דיוויד קמרון. מיי, שעמדה לצדו של קמרון מאז שמונה למנהיג השמרנים בשנת 2005, קיבלה את הפרס כאשר מונתה לשרת הפנים החדשה, האישה הרביעית בסך הכל שמחזיקה באחד מארבעת התיקים החשובים ביותר בממשלה (ראש ממשלה ושרי אוצר, פנים וחוץ).

בתקופת כהונתה במשרד הפנים – הארוכה ביותר של אדם כלשהו זה 50 שנה, וחודש פחות משיא של יותר מ־150 שנה – היא הצליחה לבסס את מעמדה כפוליטיקאית קשוחה, אם כי גם הפגינה עמדות ליברליות כמו תמיכה בנישואים חד־מיניים. היא לא ויתרה בסוגיות של חוק וסדר, כאשר קידמה חוקים נוקשים למלחמה בטרור, כולל מתן סמכויות לשירותי הביטחון לעקוב אחרי השימוש של האזרחים באינטרנט, וגירשה את המטיף המוסלמי הקיצוני אבו קתאדה. היא גם קראה לא פעם ליציאת בריטניה מהאמנה האירופית לזכויות אדם ולא היססה להתעמת עם ארגוני השוטרים ודרשה מהם לבצע רפורמות. במקביל, נמתחה עליה ביקורת בשל חוסר יכולתה לעמוד ביעדים לצמצם את ההגירה לבריטניה, אחד הגורמים שהביאו לתוצאה המפתיעה של הברקזיט.
בהיותה ליד שולחן הממשלה, מיי לא היססה להתעמת עם עמיתיה ונמנעה מלבנות קשרים עם עיתונאים כמו חלק מחבריה לקבינט. בניגוד לראש הממשלה הפורש קמרון, היא רואה בהפעלת חשבון טוויטר "בזבוז זמן". "במפלגה שנאבקת לנער את המוניטין האליטיסטי של בוגרי בית הספר איטון, מיי מייצגת סוג שונה של פוליטיקאית", כתב "הגרדיאן". "מנהלת בית ספר רגועה באולם מלא בתלמידי בית ספר ציבורי נלהבים יתר על המידה".
 
פעלה למנוע את כניסתו לבריטניה, השיח ראאד סלאח. צילום: מרק ישראל סלם
פעלה למנוע את כניסתו לבריטניה, השיח ראאד סלאח. צילום: מרק ישראל סלם

 
מיי נחשבת ידידה קרובה ביותר הן של מדינת ישראל והן של הקהילה היהודית בבריטניה. לפני שנתיים, בתקופת חטיפת שלושת הנערים ופרוץ מבצע צוק איתן, היא ביקרה לראשונה בישראל והבהירה כי היא תומכת בזכותה של ישראל להגנה עצמית מול הטרור. היא גם פעלה למנוע את כניסתו של מנהיג הזרוע הצפונית של התנועה האסלאמית, ראאד סאלח, לבריטניה לפני חמש שנים. "מדינת ישראל המודרנית היא הגשמתה של דורות רבים של מאבק", אמרה בנאום שנשאה באירוע יום העצמאות של בני עקיבא בבית כנסת בלונדון בשנה שעברה. היא גם הדגישה כי "בלי היהודים שלה, בריטניה לא תהיה בריטניה".
 
"ישראל יכולה להיות בטוחה שבריטניה בהובלתה של מיי תהיה שם עבורה בעת הצורך", אמר השבוע חבר הפרלמנט אריק פיקלס. ראש הממשלה החדשה נחשבת לחובבת בישול, בעיקר של "השף העירום" ג'יימי אוליבר, ומקורביה מספרים כי היא גם נהנית מיציאה למסעדות ולחופשות ובילוי עם חברים. לפני שלוש שנים היא גם חשפה כי היא סובלת מסוכרת סוג 1 ונאלצת להזריק אינסולין פעמיים ביום. "פשוט צריך להוריד את הראש ולהתמודד עם זה", אמרה.

כראשת ממשלה, המשימה הראשונה שלה תהיה להוביל את בריטניה מחוץ לאיחוד האירופי. אף שמיי התנגדה לפרישה, היא הבהירה כי "ברקזיט הוא ברקזיט" ואין דרך חזרה, אולם כמי שמאמינה בשיתוף פעולה אירופי בסוגיות המלחמה בטרור, היא תנסה לשמור על קשר קרוב עם הגוש המשותף.
אבל יותר מכך, היא תצטרך לאחד מדינה מפולגת עם מחוזות שחולמים על עצמאות ועלייה דרמטית בשנאת זרים, וזו כשלעצמה משימה מורכבת פי כמה. אם היא תעבור בהצלחה את ארבע השנים שנותרו עד הבחירות – בהנחה שלא יוקדמו – ותנווט היטב את ספינת הוד מלכותה, היא בהחלט תוכל לבסס את מעמדה לצד תאצ'ר ומרקל כאחת המנהיגות הגדולות ביותר של אירופה בעידן של פוסט מלחמת העולם השנייה.