ברקזיט חלקי? כחודש לאחר משאל העם על יציאת בריטניה מן האיחוד האירופי, גורמים בבריסל ובלונדון מאשרים כי עלה רעיון שהממלכה המאוחדת לא תעזוב את האיחוד תמורת בלימת ההגירה למשך שבע שנים. התוכנית אמנם נתקלת בהתנגדות נחרצת של נשיא צרפת פרנסואה הולנד, אותה הביע בפני ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי בפגישתם בפריז, אבל נראה שהעניין אכן נדון ברצינות.
דיפלומטים אירופים מאמינים, כי אם עסקה כזאת תיחתם, כולל הגבלת ההגירה, היא תענה על רבות מהחששות של הבריטים לגבי ההגירה ממדינות האיחוד, וגם תשמור על המסחר עם השוק האירופי. מלבד צרפת, בין המדינות המתנגדות נמצאות גם פולין ומדינות מרכז ומזרח אירופה אחרות.
עם זאת, היתרון של התכנית הוא שהיא תקטין את ההלם הכלכלי על האיחוד כתוצאה מהברקזיט וכן תפחית את הנזק המדיני לפרויקט האירופי שייגרם מהגירושין האלה. גורמים בכירים בלונדון אמרו כי "אמנם עוד מוקדם לדעת מה יקרה, אבל איזהשהו בלם חירום אכן נמצא על השולחן".
משמעות נוספת של הסכם כזה,היא שהבריטים עדיין יאלצו לתרום לא מעט לתקציב האיחוד, אם כי הרבה פחות מבעבר, וכן לא תהיה לה מילה בחקיקת חוקי השוק המשותף, משום שלא תהיה חברה מלאה באיחוד.
שר החוץ הבריטי, בוריס ג'ונסון, היה ממובילי הקמפיין לעזוב את האיחוד, אמר במהלכו כי ההמלכה תחסוך 350 מליון לירות שטרלינג לשבוע אם תצא מן האיחוד. אולם בביקור באו"ם, נראה כי ג'ונסון שינה את דעתו, כשאמר כי ייתכן שאפשר להגיע להסכם עם האיחוד האירופי על מנת לאפשר ללונדון גישה מלאה לשוק המשותף. "אין לי ספק שניתן להגיע לאיזון ובשבועות הקרובים נדון בכך בממשלה ועם חברינו האירופים", אמר.
דיפלומטים באיחוד אמרו כי צריך לנסות להשאיר את בריטניה בשוק המשותף, אבל באותו זמן לא לתת עסקה טובה מדי כדי שמדינות אחרות לא יתפתו ללכת בעקבותיה.