לרגל יום השואה הבינלאומי אשר יצוין ביום שישי הקרוב, יציג שר החינוך והתפוצות, נפתלי בנט, הבוקר (ראשון) בישיבת הממשלה, את דוח המגמות והתקריות האנטישמיות לשנת 2016 ואת פעילות משרדו בנושא. בין הממצאים: עלייה בתקריות האנטישמיות ובגזענות ברחבי העולם, כמו גם כניסה של שיח אנטישמי שחודר לשיח הפוליטי.
עיקרי הנתונים:
1. הכפלה במספר התקריות האנטישמיות בגרמניה (461 תקריות שדווחו בהשוואה ל-194 ב-2015) על רקע משבר הפליטים ועלית הימין הקיצוני.
2. עליה של 62% במתקפות אנטישמיות אלימות בלונדון.
3. עליה של מאות אחוזים בהתבטאויות אנטישמיות ברשת - 40 מיליון משתמשים נחשפו לפוסטים אנטישמים בטוויטר במהלך חודש אוקטובר בלבד.
4. עליה של 45% במספר מקרי האנטישמיות בקמפוסים בארה"ב ופי 2 ביטולים של התארגנויות סטודנטים יהודים בקמפוסים.
5. ירידה בתקריות האנטישמיות בצרפת עקב מעורבות ממשלתית ומאמץ ממשלות משותף לאבטחת הקהילות והורדת מוקדי החיכוך.
6. גידול בהתבטאויות אנטישמיות בקרב פוליטיקאים בארה"ב ובאירופה.
7. התחזקות תנועות הימין הקיצוני באירופה ובארה"ב (אלט רייט) ותנועות השמאל הרדיקלי.
8. ביסוס אנטי ישראליות כאנטישמיות החדשה באירופה.
בראש ובראשונה, נרשם שיא במספר התקריות האנטישמיות בגרמניה. בין היתר, על רקע משבר הפליטים ועל רקע שיפור באיכות הדיווח. מנתוני הממשלה הפדרלית, עולה כי בין החודשים ינואר-ספטמבר, דווחו בגרמניה 461 תקריות אנטישמיות, אשר מרביתן מיוחסות להתחזקות תנועות הימין הקיצוני - עליה של יותר מ-200% מהתקופה המקבילה אשתקד.
בבריטניה, עליה של 62% בתקריות האנטישמיות, כאשר 75% מהן נעשות ממניעים פוליטיים אשר מקורן בימין הקיצוני. בסקר שנערך במאי, נמצא כי אחד מכל עשרה נשאלים מאמין שליהודים יש "השפעה רבה מדי בבריטניה".
בנוסף, כניסה של שיח אנטישמי אשר חודר לשיח הפוליטי, תחת הנהגתו של ג'רמי קורביין, מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית, השנייה בגודלה בפרלמנט הבריטי. האנטישמיות בבריטניה הגיעה לרמה הגבוהה ביותר בשנים האחרונות, עד להשעייתם של כ-50 מחבריה על רקע התבטאויות אנטישמיות וגזעניות, החל מבכירי המפלגה ועד לפעילים זוטרים. מבין ההתבטאויות החמורות היו דבריו של ראש עיריית לונדון לשעבר וחבר הפרלמנט הבריטי ממפלגת הלייבור, קן ליווינגסטון, שאמר במהלך ראיון לרשת ה-BBC, כי "היטלר תמך בציונות", ולאחר מכן, בראיון ל"סקיי ניוז" ציין כי נקב ב"עובדות היסטוריות".
עניין מדאיג לא פחות, הוא שכתוב ההיסטוריה במזרח אירופה, וחוסר פעילות של השלטונות למיגור התופעות האנטישמיות. ביולי האחרון, שרת החינוך של פולין, אנה זלבסקה, התראיינה בנוגע לחלקם של הפולנים בטבח היהודים בזמן השואה, ואמרה כי הראיות ההיסטוריות לכך שפולנים ביצעו מעשי טבח ביהודים הן "דעות מוטות".
"התנגדות לתקינות פוליטית"
בצרפת, נרשמו מאמצים נחושים של הממשלה במסגרת "התוכנית הממשלתית למאבק בגזענות ואנטישמיות". תוכנית זו הביאה לירידה של 65% בתקריות אנטישמיות, ולחיזוק תחושת הביטחון של הקהילות היהודיות. ועם זאת, איום הג'יהאד העולמי טרם הוסר והוא ממשי ומוחשי כשהיה, מגמות ההקצנה בימין ובשמאל ממשיכות לייצר אקלים עוין לקהילות היהודיות.
ברשות הפלסטינית, כאמור, ישנה הסתה אנטישמית מתמשכת. נעשה שימוש שיטתי בנרטיבים אנטישמים דתיים ואחרים כדי לטפח שנאת ישראלים ויהודים בקרב תושביה. אחד משיאי ההתבטאויות - יושב ראש הראשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, נאם בפני הפרלמנט האירופי בבריסל ביוני וטען כי "רבנים בישראל דרשו מהממשלה להרעיל מקורות מים פלסטיניים במטרה להרוג פלסטינים ולאלץ אותם להגר".
הסביבה האקדמית בארה"ב הפכה עוינת כלפי ישראל בפרט ויהודים בכלל, בשל נוכחות פעילה של פעילים הדוגלים באנטישמיות. קבוצת "סטודנטים למען צדק בפלסטין" (SJP) הביאה לעליה של 45% במספר מקרי האנטישמיות בקמפוסים בשנת 2016. סטודנטים ומרצים יהודים, היו חשופים בשנה החולפת להטרדות והתעללות על רקע אנטישמי, אפליה, כתובות נאצה אנטישמיות וצלבי קרס, כרזות אנטישמיות ותקיפות מילוליות ופיזיות. כמו כן, מספר מקרי פגיעה בחופש הביטוי וההתארגנות של הסטודנטים היהודים בקמפוסים הכפיל את עצמו, כולל ביטול אירועים פרו-ישראליים או בעלי אופי יהודי על ידי ארגונים ופעילים אנטי-ישראליים, והדרת סטודנטים יהודים מפעילויות שונות.
באותה נשימה, הקמפיין לנשיאות ארצות הברית המחיש את מקומן המרכזי של הרשתות החברתיות בהפצת תכני שנאה, ואת יכולתם של מעטים וקבוצות שוליים ליצור הד תקשורתי נרחב הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה. המשותף לקבוצות אלו הוא התנגדות לתקינות פוליטית, תפיסת שונות/עליונות גזעית, התנגדות לרב-תרבותיות והתנגדות להגירה. רעיונות אלו מובילים לשיח אנטישמי ולהכחשת שואה.