לה פן לא תוותר בקלות: האם השמחה של "ילד הפלא" מקרון מוקדמת מדי?

"השיטה" שנגדה יצאו באופן אפנתי מרבית המועמדים אכן קרסה. אך השאלה היא מה יבוא במקומה. הצרפתים תמיד נטו לפתור מצבים קריטיים באמצעות מהפכות ושינוי השיטה- אבל הבעיות נותרו כשהיו והן דורשות פתרון דחוף. תוצאות אמש מבטיחות, למעשה, שמי שינסה לפתור אותן הוא "הבחור הטוב" ולא "הבחורה הרעה". המתחרים שנוצחו עלו זה אחר זה על בימת מטותיהם והבטיחו כי למרות ניגודי הדעות וההשקפות יתמכו בסיבוב השני במקרון. 

כך פרנסואה פיון, שלקח על עצמו את כל האחריות לכישלון הימין הרפובליקני, לאחר שהתעקש לשמור על מועמדותו למרות חקירת השחיתות נגדו. כך בנואה המון שהביא את הסוציאליסטים לשפל היסטורי של קצת יותר משישה אחוזים, אחרי שנציגי הזרם המרכזי במפלגה נטשו אותו וז'אן לוק מלנשון דחה בבוז את הצעותיו שיפרוש מן המירוץ לטובתו. מלנשון העדיף מצידו להשאיר את ההכרעה לבוחריו אם להצטרף לחזית הרפובליקנית לבלימת החזית הלאומית באמצעות תמיכה במקרון. 

מארין לה פן, עם מספר הקולות הגבוה שהשיג אי פעם הימין הקיצוני, שבעה מיליון ושש מאות אלף איש, נשמה לרווחה עם אוהדיה. היא אינה מתכוונת לוותר בקלות . היא הודתה ל"פטריוטים הצרפתים" שהצביעו עבורה. "עברנו את השלב הראשון בדרך של הצרפתים לארמון האליזה. זהו הישג היסטורי שמטיל עלי אחריות כבדה. אחריות להגנת העם ולעצמאותו". אך גם אם מצבה אינו דומה לזה של אביה ז'אן מרי שהובס ב-2002 על ידי הנשיא ז'אק שיראק, היא יכולה לקוות אפילו לארבעים אחוזים מן הקולות הסיבוב השני . 

אבל מקרון הפגין אמש היטב כי כבר חש עצמו נשיא של ממש. הוא הגיע באיחור נשיאותי של שעה ולצלילי ביונסה - להאנגר הענקי בגני התערוכה מול אלפי אוהדיו המרקדים והתקשורת והצהיר:" אני רוצה להיות הנשיא שלכם בעוד שבועיים. אני רוצה להיות הנשיא של כל הצרפתים. של הפטריוטים נגד סכנת הלאומנים", הוא זרק לעברה של לה פן, מודע למשימה הכבדה לקראת הבחירות לפרלמנט שיתקיימו ביוני הבטיח לכונן  רוב נשיאותי חדש עם  "פנים חדשות ואנשים חדשים",  מאיפה שלא יבואו. 

אלא שקשה לראות איך המציאות לא תחייב אותו לבחור בכל זאת בכמה פוליטיקאים מנוסים ממפלגות קיימות.  בדבריו הוא הדגיש את חשיבותה של אירופה כ"מגוננת" על העם הצרפתי, גם אם צריך יהיה "להכניס בה שינויים" וזכה לברכת הצלחה מנציבות האיחוד האירופי ומהקנצלרית אנגלה מרקל. מכל מקום הבורסות האסיאתיות שעקבו בדאגה אחרי ההצבעה לא טעו. מטבע האירו עלה בהן בלילה בחדות. בסופו של הלילה, כשבחדר התקשורת הגישו לעיתונאים העייפים קצת צ'יפס ובקבוקי מים, יצאו הכמעט- נשיא הנבחר ורעייתו בריז'יט לפגוש לארוחת ערב מאוחרת כמה סלבריטיס מתומכיו במסעדה בגדה השמאלית. 

היו שם "דני האדום" כהן בנדיט, מנהיג מרד הסטודנטים ב1968,  הבנקאי-הפוליטיקאי ז'אק אטאלי,  מי ש"גילה" את מקרון, שחקנים ותיקים כמו פייר ארדיטי ולין רנו. מצלמה מבחוץ תפסה את ההתרחשות בפנים שבמהלכה עלה אפילו מקרון החוגג על השולחן כדי להודות לתומכיו. 

ב-2007, ביום שנבחר, כינס הנשיא ניקולה סרקוזי את ידידיו הנוצצים והעשירים במסעדת "פוקטס" בשדרת שאנז אליזה כדי לחגוג את בחירתו. הקרע בינו לבוחריו העממיים שהביא לנפילתו חמש שנים אחר-כך החל באותו לילה. האם הפעם לא היתה שמחתו של מקרון מוקדמת מדי?