שלושה ימים לאחר רעידת האדמה הקטלנית סמוך לעיר אוסקה ביפן, שהתרחשה בלילה שבין ראשון לשני, עדיין מנסים מיליוני התושבים להתאושש מהחוויה הקשה והטראומטית. הרעש, בעוצמה של 6.1, גרם למותם של שלושה אנשים, בהם ילדה בת תשע שנמחצה מקיר שקרס עליה, ולמאות פצועים.
כמה מהמפעלים הגדולים ביותר בעיר, כולל "פנסוניק" ו"דייהטסו", נאלצו להשבית את פעילותם, ותשתיות ומבנים רבים ספגו נזק רב. שגרירות ישראל שלחה הודעה לכל הישראלים המתגוררים ביפן, בניסיון לוודא כי הם בטוחים, כולל בקשה לשלוח מסר מרגיע באמצעות הרשתות החברתיות למשפחות ולחברים בישראל.
יפעת אלישר, ישראלית שמחזיקה במאסטר בקדרות יפנית, שוהה בימים אלו בקיוטו. גם שם הורגש הרעש האדיר. יפעת סיפרה על הרגעים המפחידים שעברה: "לפתע הרגשתי כאילו אני נמצאת באוניה שעוברת סערה בלב ים. הכל רעד מסביבי ולא הפסיק. מהפחד, גם אני וגם חברותיי קיבלנו מעין שיתוק ולא הצלחנו לזוז. לא היינו מסוגלות לעשות כלום."
אלישר המשיכה: "נכנסתי הביתה וראיתי שנפלו פירורי טיח מהתקרה. זה היה פשוט מחריד. תחנת הרכבת בקיוטו הייתה פשוט מפוצצת באנשים באותו הבוקר כי למעשה לא היו רכבות. הכל נעצר. ישבתי לשתות קפה ופתאום הרגשנו רעד משני. כשקורה דבר כזה, הבעיה היא שלא יודעים מה לעשות ולאן ללכת".
לירן לוי, איש עסקים ישראלי העוסק בנדל"ן שמתגורר כבר 18 שנה באוסקה, סיפר: "ברגעים הראשונים לאחר הרעידה הייתי משוכנע שמשאית נכנסה בתוך הבניין שלנו. זה קרה בדיוק אחרי שהבן שלי אכל ארוחת בוקר והתכונן ללכת לבית הספר. בכל בית ביפן יש ערכה לרעידות אדמה, שכוללת אוכל יבש, מים, פנס וכו'. אחרי שהרגשנו את הרעש, הבן שלי, בסך הכל בן 9, התאושש מההלם לפניי. הוא רץ לחדר, לקח את הערכה ושני ליטר מים ווידא שהכל יהיה איתנו אם נצטרך".
עוד מספרים הישראלים כי סמוך לאוסקה, באזור הכפרי, עדיין חסרים מוצרי יסוד, כמו נייר טואלט ומים. "האנשים פה מנסים לחזור לשגרה אבל עדיין מודאגים", מספר לוי. "זה כמו אחרי פיגוע אצלנו בישראל. לוקח זמן לחזור לשגרה. נקווה שלא יהיה "אפטר שוק" חזק, כי היפנים לא בטוחים אם הרעש שהתרחש היה השוק הגדול או זה שלפניו. כל 100 שנה מגיעה רעידה גדולה, ובאמת הרעידה הקודמת התרחשה לפני 100 שנה".