הוותיקים החדשים

במסגרת תוכנית הוותיקים החדשים של בנק הפועלים ושל “מעריב־השבוע“, הלאונג׳ מביא את סיפור המורשת העסקית של איש תעשיית הקולנוע לאון אדרי ושל בתו לירון.



לאון אדרי גיל: 67



מקום מגורים: בתל אביב


תפקיד: מנכ"ל סינמה סיטי וסרטי יונייטד קינג



את העסק בנינו על ערכים של התמדה, תעוזה ומשפחה. מבחינתי אין דבר העומד בפני הרצון וזו לא קלישאה, אלא דרך חיים. כל מה שאדם צריך לעשות זה לחלום, לרצות, לשאוף, להתעקש, לא לוותר ולא לחשוש ממכשולים, אלא ללמוד מהם ולהתחזק מהלמידה ומהמאמץ.



אני שמח מאוד שלירון, בתי מרובת הכישרונות, בחרה להשתלב בעסק ואני גאה בעשייה שלה ובהתפתחות המקצועית שלה. הילדים שלי הם חלק בלתי נפרד מהעסק שלנו. עוד בילדותם דאגנו לשלבם בעבודה בכל החופשות, והם מכירים את העסק על כל רבדיו. ילדי היו סדרנים בקולנוע, מקריני סרטים, מנקי אולמות קולנוע ומוכרנים בדוכנים השתייה והאוכל. כשבגרו עברו לעבודה המשרדית והתפתחו למשרות ניהול בכירות.



את זמני הפנוי אני נהנה להעביר בבישול לבני משפחתי ולחברים קרובים. בימי שישי אני מבלה עם הנכדים, אנחנו עושים קניות ביחד ואני מלמד אותם לבשל. ההנאה הכי גדולה שלי היא לבלות במחיצת הנכדים, אשתי וילדי, וכמובן לצפות בסרטי קולנוע, שהם חלק בלתי נפרד מהיומיום שלנו.


אני עדיין חולם להגיע ליפן ולסין - אלו הן שתי מעצמות שמסקרנות אותי מאוד.



לבי נמצא בקולנוע, לכן אני חולם להמשיך ולפתח את הקולנוע הישראלי ולזכות להביא את האוסקר לישראל. כמו כן הייתי רוצה לפתוח בתי מלון, בארץ ובעולם, בהשראת עולם הקולנוע.




לירון אדרי 
גיל: 35



מקום מגורים: קיסריה


תפקיד: מנהלת הפצה סרטי יונייטד קינג



התובנה הכי חשובה שקיבלתי מאבי היא להיות אדם סקרן, לחלום ולהילחם על הגשמת החלומות שלי.



אבא שלי תמיד אמר לי שבעולם אין גבולות ושלחלומות אין גבולות. הכל בר־השגה. אם את רוצה משהו, קומי ותעשי, כי בחיים אין מתנות חינם. כילדה היה קשה לי להבין למה הוא מתכוון כשהוא היה אומר לנו לטרוף את העולם, אבל עם השנים למדתי למה הוא התכוון. הוא לימד אותי שהכוח טמון בקושי, ועם כל מכשול שאני עוברת אני הופכת לחזקה יותר. אני חושבת שבכולנו יש את הרצון הזה לטרוף את העולם - ללמוד, לטייל, להכיר ולחלום בגדול.



מה שמאפיין את העסק המשפחתי שלנו היא העובדה שהעסק שלנו הוא משפחה, ואני לא מתכוונת לכך שרובנו עובדים בעסק. גם העובדים שלנו הם חלק מהמשפחה שלנו, וזו הגישה שלפיה אנחנו מתנהלים. היחס הוא שונה מאוד שאתה עובד בשביל משהו שאתה מרגיש ואתה יודע שהוא חלק בלתי נפרד ממך. זה מה שאנחנו מאמינים ומשדרים וזה גם מוכיח את עצמו. אני חושבת שהגישה הזאת שהנחילו אבא שלי והדוד שלי משה בעסק היא הגישה הכי נכונה.



משפחה אצלנו זה ערך עליון. מאחר שרובנו עובדים ביחד בעסק, אנחנו מקפידים מאוד לכבד את הגבולות של כל אחד ולתת לכל אחד את החופש שלו.


מילדות הקפידו הורי על ארוחות משפחתיות ביום שישי, והנוכחות בהן הייתה חובה. בתור ילדה העדפתי ללכת למסיבות כיתה, אבל היום אני מבינה שהארוחות האלו הן הדבר החשוב ביותר, ואני מחכה להן מדי שבוע. כיום אנחנו הילדים מקפידים על המפגשים האלו אפילו יותר מההורים. אנחנו מאוד נהנים להיות יחד כמשפחה, וכמובן מצרפים אלינו חברים. מאחר שמרבית בני המשפחה עובדים יחד בעסק ומתראים על בסיס יומי, בארוחות המשפחתיות יש איסור מוחלט לדבר על עבודה.