מעטים, אם בכלל, נפלו אמש (ראשון) מהכיסא בעקבות הפסדה של מכבי ת"א ברוממה. עם קו גבוהים שכולל את ג'ו אלכסנדר וג'ייק כהן קשה לנצח קבוצה כלשהי - אלא אם היא שומרת כמו בני הרצליה - ואם נוסיף לכך את חוסר האנרגיה/חשק/עניין של כמה מהצהובים, נקבל שק מלא בתירוצים לגיטימיים.

אבל כדאי לשים לב גם לאלה שכן משחקים, וממש לא עושים זאת בהצטיינות יתרה. לחוסר היציבות המתמשך של הגארדים הבולטים יוגב אוחיון וג'רמי פארגו, לדעיכה המתמשכת של דווין סמית' ולתרומה האפסית של מרקיז היינס וכהן מול יריבות המראות אגרסיביות. רשימת השחקנים עליהם יכול גיא גודס לסמוך באמת מבחינה בריאותית, התנהגותית ומקצועית הולכת ומצטמצמת, והוא יכול לפחות להתנחם בעובדה שסילבן לנדסברג חזר אליה בגדול. אז האם ככה אפשר לקחת אליפות?
קשה מאוד לחזור לאינטנסיביות וליכולת טובה בלחיצת כפתור לאחר תקופה רעה מתמשכת, אם כי מי כמו אלופת ישראל יודעת לעשות זאת. בכל מקרה, הצלחת מונחת כרגע על הרצפה ומכבי ת"א והפועל ירושלים נראות כבעלות סיכויים כמעט שווים לאסוף אותה. מכבי תצטרך למצוא מחדש את ההגנה שהוליכה אותה להצלחות בינואר, ירושלים מרובת הזרים תצטרך לגבש זהות ובעיקר להוכיח שהיא יכולה לבצע קפיצת מדרגה מנטלית.

חיים קשים מול הירוקים. אז מה יש בה, במכבי חיפה, שכל כך מקשה על הצהובים העונה וגורם להם לחשוש מאוד ממפגש מולה בפליאוף? אז נתחיל עם הברור מאליו - מדובר בקבוצה ששומרת. הגנה קשוחה, אגרסיבית ועם רוטציה רחבה המאפשרת שימוש יעיל בעבירות (25 עבירות ביצעו הירוקים אמש). ההגנה החיפאית מקשה מאוד את החיים על פארגו שבשלושת המשחקים האחרונים מולה נעצר על ממוצע של שש נקודות למשחק והתקשה להביא לידי ביטוי את העליונות הפיזית שלו.
מכבי גם פשוט לא מצליחה להסתדר עם אייק אופייבו, גבוה מהסוג שתמיד מקשה עליה, שיש לו גם נוכחות פיזית מרשימה, גם יכולת הורדת כדור לרצפה ואפילו יכולת קליעה מבחוץ. תשע עבירות סחט הפאואר פורוורד מגבוהי מכבי אמש, ואל תתלו את הנתון הזה בחסרונו של בריאן רנדל, משום שבמפגש הליגה הקודם בין הקבוצות סחט אופייבו 12 עבירות. ממוצע הנקודות של "ביג אייק" בשלושת משחקיו האחרונים מול הצהובים עומד על יותר מ-21 למשחק, ושוב עולה השאלה האם פציעתו בעונה הקודמת היא שמנעה מחיפה לזכות באליפות שניה ברציפות.
זוחלים אל קו הסיום. הפסד נוסף של גודס וחבורתו באחד משלושת משחקיהם הבאים עשוי להקנות להפועל ירושלים את המקום הראשון בסיום הליגה הרגילה, בפעם השנייה בסך הכל בתולדותיה. למכבי צפוי מפגש השלמה ביתי מול נס ציונה המשתפרת ביום רביעי, ופחות מ-48 שעות לאחר מכן משחק בשישי בצהריים מול נהריה הלא צפויה.
במחזור האחרון תצא הקבוצה למשחק חוץ באשדוד, שעדיין עשוי להיות קריטי עבור חניכיו של צביקה שרף. במצבם האנרגטי הנוכחי לא יכולים הצהובים לזלזל באף יריבה, ויצטרכו לשנס מותנים בכדי לא להגיע למצב בו העונה הנוכחית תסתיים דווקא בארנה בירושלים. כל זאת כמובן נכון רק במידה והאדומים לא יפשלו כפי שעשו לא פעם ולא פעמיים בעבר ויפסידו בעצמם באחד ממשחקיהם הקרובים.
ההימור של קטש. מאמן הפועל ת"א לקח החלטה שתשפיע רבות לטוב או לרע על גורל העונה שלה. לכל משחק הוא רושם את צמד הזרים הגבוהים יינסי גייטס וקרטיס קלי ומשאיר מחוץ לסגל את אחד מהגארדים שלו, בבחירה שנראית כרגע בעייתית מאוד. מצבת שחקני החוץ של האדומים כוללת כרגע את דיז'ון תומפסון המתקשה לייצר נקודות ואת מתן נאור שלא מייצר אותן כלל כל העונה לצידם של רביב לימונד, יחזקאל סקוורר ואחד מהזרים - דוראנד סקוט ולארי אובאנון ברוטציה, ובינתיים זה ממש לא מספיק.
ייתכן שהניסיון להכניס לעניינים את קרטיס קלי עוד יניב פירות בהמשך אבל עד אז עלולה הפועל למצוא את עצמה מסיימת את הליגה במקום בעייתי. אפשרות נוספת היא כמובן לוותר על המענק הכספי (ועל הפן האידיאולוגי) ולהתחיל לרשום חמישה זרים לכל משחק. ימים יגידו.
הפנצ'ר של צביקה. קשה מאד להאמין שגלבוע תצליח לנצח את שלושת משחקיה הנותרים (מול חולון וראשל"צ בבית והפועל ת"א בחוץ), כך שהירידה שלה כנראה בלתי נמנעת. יחד עם זאת, שני ההפסדים האחרונים של אשדוד, ובעיקר זה מאמש מול נהריה ללא רוברט רות'בארט וג'ון וויליאמסון, מעיבים מעט על מבצע החילוץ ההרואי שהוביל צביקה שרף.