השער השני של מנצ'סטר סיטי נגד סטוק בשבת היה מעשה אמנות. התכולים של פפ גווארדיולה החזיקו בכדור במשך 45 שניות לפני שראחים סטרלינג שלח את הכדור לרשת החשופה, והחליפו 16 מסירות מופלאות בפרק זמן זה.
10 שחקנים, כולל השוער אדרסון, השתתפו במהלך. כל המסירות היו חכמות, התנועה ללא כדור היתה פנומנלית, וקווין דה בריינה היה בלב העניינים. הגאון הבלגי קיבל את הכדור פעמיים ליד הרחבה שלו, ואז העביר את הניווט לדויד סילבה ורץ קדימה. כאשר לירוי סאנה קיבל את הכדור באגף, התפנה דה בריינה על מנת לבצע איתו מסירה כפולה פנומנלית, והגרמני סיפק את הטאץ' האחרון לעברו של סטרלינג. היה זה תענוג עוצר נשימה עבור כל חובב כדורגל – אין ספק שאפילו אוהדי מנצ'סטר יונייטד הריעו.
וזו היתה רק דקה אחת מההצגה שנמשכה ללא הפסקה בדרך ל-2:7 מוחץ. זוהי סיטי של העונה – היא חושבת בגדול, מיישמת את הפילוסופיה של המאמן שלה עד הסוף, ומשלבת טיקי-טאקה מסורתי עם תכליתיות. כך רוצה גווארדיולה לראות את היצירה שלו, ומתקבל הרושם כי העונה לא יהיה פשוט להוציא את המכונה משיווי המשקל.
מנצ'סטר סיטי חוגגת. תאווה לעיניים (AFP)
והרי צרות לא חסרות. בנג'מין מנדי, כוכב הרכש המצוין, שהפך לשחקן ההגנה היקר בהיסטוריה כאשר הוחתם ממונאקו תמורת 52 מיליון ליש"ט, קרע רצועות בברכו. באופן מעט ביזארי, אין לסיטי מגן שמאלי מחליף טהור אחרי שחרורם של אלכסנדר קולארוב וגאל קלישי, ולכן פביאן דלף משובץ בעמדה זו, אך עד כה לא הייתה לכך השפעה משמעותית. קון אגוארו נפצע בתאונת דרכים, וזו מהלומה שעלולה היתה לפגוע משמעותית במערך – שיתוף הפעולה של הארגנטינאי עם גבריאל ז'סוס במחזורים הראשונים רק החל להניב פירות. אלא שגם המהלומה הזו חלפה בינתיים חלק.
מדוע זה קורה? בעיקר כי גווארדיולה מצא את האיזון ולא מתפתה להפר אותו. בעונה שעברה, נטייתו של המאמן לנסות להתאים את המערך ליריבות הפריעה יותר מאשר תרמה. פפ שילב את קולארוב במרכז ההגנה, הימר לא פעם על שיטת 3 בלמים, העביר את פרננדיניו מצד לצד וערך ניסויים תכופים בחלק הקדמי. הוא לא העניק לקבוצה יציבות, ובסופו של דבר המחיר היה גבוה. הפעם, יציבות היא שם המשחק, בעוד כל השחקנים (למעט דלף) משובצים בעמדות הטבעיות שלהם. לכן יש לאוהדים סיבות טובות לאופטימיות.
באופן אירוני, היציבות הזו הושגה במערך המוכר ביותר של גווארדיולה. מנצ'סטר סיטי חלמה עליו מזמן וגייסה אותו על מנת ליישם את המודל הקטאלוני. לשם כך הובאו קודם לכן המנהלים הבכירים, צ'יקי בגיריסטיין ופראן סוריאנו. הכל תוכנן על מנת להפוך את סיטי לחיקוי של ברצלונה, כולל האקדמיה המפוארת, ואולם בעונה שעברה הלך המאמן על מתכונת אחרת לגמרי. העונה הוא חזר ל-3-3-4 הכי ברצלונאי שאפשר לדמיין, והתוצאה מרהיבה.
פפ. שרק ימשיך ככה (AFP)
קל לראות את הדמיון. פרננדיניו משחק העונה בדיוק בתפקיד של סרג'יו בוסקטס. דה בריינה הוסט לעמדה אחורית בהשוואה לעונה שעברה, עם חופש פעולה מלא. "תמיד ידעתי שאשחק בתפקיד נסוג יותר ככל שיחלפו השנים", טוען הבלגי, וקשה מאוד לעצור אותו כשהוא בכושר הטוב בחייו. השתתפותו המגוונת במהלך שהוביל לשער השני מול סטוק היא רק דוגמא לכך. לצידו פורח דויד סילבה – שחקן נוסף עם ראיית משחק אדירה שמסוגל למצוא את המרחבים הנדרשים בכל פינה בקישור. יש להם תכונות משותפות, אבל הם משלימים זה את זה מצוין. במבנה הנוכחי, הם בדיוק צ'אבי ואדרדס אינייסטה.
השלישיה הזו מעניקה אספקת כדורים מושלמת לשלישיה הקדמית, בה מככבים סטרלינג וסאנה בדיוק בתפקידים שתפורים עליהם – הקיצונים הקלאסיים בסגנון הקטאלוני המוכר. סטרלינג שובץ לא פעם במרכז בעונה שעברה, אבל מהירותו באה לידי ביטוי טוב יותר באגף, בעוד סאנה הוא אחד השחקנים המהירים ביותר בתבל. ברנרדו סילבה משמש גיבוי עבורם, וזו זכות גדולה להשתמש בשחקן ברמתו ברוטציה.
במערך זה, אין מתאים מגבריאל ז'סוס לתפקיד ליאו מסי. החלוץ הברזילאי המחונן מצטיין לא רק בכיבוש, אלא גם מפנה שטחים לחבריו, ומבצע מסירות כפולות נהדרות. הוא לא אנוכי, וחוכמת המשחק שלו נדירה עבור כוכב בן 20. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בהרכב של כוכבי על, בדיוק כמו בברצלונה של פפ. הקבוצה ההיא סחפה את העולם וגרמה הנאה צרופה לאוהדים הנייטרלים. זו גם מהותה של סיטי בתחילת העונה הנוכחית, וזה עשוי להימשך אם גווארדיולה לא ישבור את הכלים.
דה בריינה עם פפ. הבלגי בכושר הטוב בחייו (AFP)
הערב (21:45), ההנאה תהיה כפולה כאשר התכולים יפגשו בקבוצה נוספת בכושר נדיר. נאפולי טרם איבדה נקודה בליגה האיטלקית, והיא היחידה באירופה כולה, פרט לויקטוריה פלזן בצ'כיה, ששומרת על מאזן מושלם. היא עושה זאת בזכות היציבות המופתית של המאמן מאוריציו סארי, שלא סוטה ממערך 3-3-4. במובנים רבים, נאפולי היא הדבר הקרוב ביותר לסיטי העונה, עם ז'ורז'יניו על תקן פרננדיניו, מארק האמשיק בתפקיד דה בריינה, ודריס מרטנס כסוג של גבריאל ז'סוס. לכן הציפיות כה גבוהות כאן, והקבוצה שתצא עם ידה על העליונה תוכל להכריז על עצמה כטובה ביותר ביבשת בשלב זה.
מה דעתך על הכתבה?