שער השוויון הנפלא של אדינסון קבאני, בבעיטה חופשית מושלמת בתוספת הזמן מול מארסיי, הציל את פאריס סן ז'רמן מביקורות חריפות וקוטלות. כי מה לעשות – יותר מפתה להיזכר בכך שהנה, שוב מארסיי לא ניצחה בקלאסיק בפעם ה-15 ברציפות מאז 2011.
והרגע של המשחק הוא הסיומת של קבאני. המטאדור מאורוגוואי שכבש 13 גולים ב-12 משחקים העונה, הציל את פ.ס.ז' מהפסד ראשון העונה כשהיא בעשרה משחקים בסטאדם ולודרום והזכיר שפ.ס.ז' גדולה ואיכותית גם בלי ניימאר, ושאסור לזלזל בקבאני – שמאז עזיבת זלאטן איברהימוביץ' כובש שער בממוצע למשחק (62 גולים ב-62 משחקיו האחרונים בקבוצה).
כדורגל, אנחנו יודעים, הוא קודם כל משחק של תוצאה. אבל העובדה שהקלאסיק נגמר ב-2:2 לא צריכה להאפיל על ההתרחשויות ועל העובדות: על כך שעד הגול קבאני ואמבפה היו חלשים מאוד. על כך שהשוער אלפונס אראולה מנע שלוש דקות לפני השער של קבאני שער בטוח שהיה חותם 1:3 למארסיי. על כך שלואיס גוסטבו הקשר הברזילאי הוותיק של מארסיי היה המצטיין ושלט במרכז השדה יחד עם שותפו הקמרוני הנהדר והמוכשר, זמבו אנגיסה (22). על כך ששחקני מארסיי נראו מחויבים יותר ולחצו יותר. על כך שפ.ס.ז' נראית כמו 2 קבוצות – שלישיית ההתקפה MCN, ושאר שבעת השחקנים.
קבאני. עד הגול היה חלש מאוד (AFP)
החלק המדאיג בבירת צרפת הוא הקישור האחורי עם טיאגו מוטה הוותיק שנמצא מעבר לשיא ומרקו וראטי שעדיין צריך ורוצה להוכיח שהוא שייך לטופ. לפאריס חסרים עומק ואיכות בעמדה הזו, זה בלט במשחק מול מארסיי ועלול לשוב ולרדוף את הקבוצה במשחקים המכריעים בליגת האלופות באביב הקרוב. לאחר המשחק נחשפו עוד דברים שצריכים לעורר דאגה, קודם כל הגישה של פ.ס.ז' – גישה מתנשאת, יהירה, מזלזלת ולא מספיק מקצועית.
דוגמה 1:תירוצים. שחקני פ.ס.ז' התלוננו על הדשא בסטאם ולודרום שהיה יבש וגבוה והפריע למשחקם. תלונות דומות היו להם לפני חודש במשחק התיקו 0:0 אצל מונפלייה. כאילו הדשא בוולודרום מנע מניימאר לכבוש שער יפה (אולי בעצם בזכות "הדשא הגרוע" ניימאר כבש שער אדיר ברגל שמאל), כאילו הדשא קשור לשני הגולים שפאריס חטפה ונגרמו משגיאות הגנתיות שנבעו גם מעצלות.
דוגמה 2:הכנה רעה ומזלזלת. קיליאן אמבפה (שזכה הבוקר בפרס היוקרתי 'גולדן בוי' – שחקן השנה בעולם עד גיל 21 לשנת 2017) גילה בראיון סוף המשחק שהקבוצה לא התכוננה ברצינות יתרה לקלאסיק מול מארסיי, אלא סתם כרגיל כמו לפני כל משחק שגרתי. אפשר להבין מהיכן זה נבע – ביריבות הגדולה ביותר בכדורגל הצרפתי בין פ.ס.ז' למארסיי, התקשורת מיתגה את הקלאסיק הנוכחי כאחד הכי לא שוויוניים אי פעם – עם כל הכסף ההשקעה הניצוצות והאיכות של הפריזאים מול מארסיי שמנסה לבנות את עצמה מחדש תחת בעלות אמריקאית חדשה. אבל תפקידו של המאמן והצוות שלו להכין את הקבוצה למשחק כזה שבכל זאת זוכה ליחס מיוחד בצרפת, למנוע שאננות ולהגיע עם תכנית משחק וקבוצה רעננה רעבה ומוכנה.
אונאי אמרי, המאמן של פ.ס.ז', לא הכין את קבוצתו היטב למשחק אתמול. היא הייתה רכה, לא דרוכה ולא קשוחה. השחקנים של פ.ס.ז' נראו עייפים וכבדים יותר, ולא במקרה – אמרי ערך רק שני שינויים משניים (טיאגו סילבה במקום קימבפה ותומא מונייה במקום דני אלבס) מההרכב שפתח מול אנדרכלט בליגת האלופות, בזמן שרודי גרסיה מאמן מארסיי ערך שבעה שינויים מההרכב שפתח מול ויטוריה גימראייש בליגה האירופית. אמרי לא מרענן מספיק את ההרכב ולא נותן מספיק דקות לשחקנים כמו למשל ג'ובני לו סלסו הקשר ההתקפי הארגנטינאי בן ה-21.
אמרי. לא הכין את הקבוצה (AFP)
דוגמה 3:ההתנשאות על השופטים. שתי טענות מרכזיות היו לאנשי פ.ס.ז' נגד שופט הקלאסיק רודי בוקה – אחת נוגעת לדרישת פנדל אחרי פריצה של אמבפה, שנעצרה עם נגיעת יד ברחבה של ג'ורדן אמאבי (מקרה קלאסי של 50:50), והשניה נוגעת להרחקת ניימאר שספג שמונה עבירות במשחק, מהן ארבע בתיקולים חריפים, ובמקום שהשופט יגן עליו הוא עוד הרחיק אותו. אמרי טען בסיום: "שופטים צריכים לשמור על שחקנים גדולים כמו ניימאר", ואמבפה בן ה-19 אף התחצף וטען שהשופט לא היה ברמה של המשחק ושהגיע הזמן שיהיו שופטים ברמה גבוהה. זה לגיטימי בהחלט לטעון שבוקה לא הגן מספיק על ניימאר בשריקות ובשליפות שלו, אבל לא בגלל השופט פאריס איבדה נקודות אתמול. שיסתכלו במראה.
ועכשיו לניימאר: עשרה גולים ושבעה בישולים ב-11 משחקיו הראשונים בפ.ס.ז' ומעבר לכך רגעי גאונות ואמנות של כדורגל. על המגרש ניימאר פתח נהדר את הקדנציה שלו בעיר האורות, אבל בפעם הראשונה כשהעניינים הסתבכו במשחק חוץ קשה במארסיי הוא הורחק אחרי שנגע בלוקאס אוקאמפוס שעשה הצגה גדולה. ניימאר ייעדר במשחק הביתי של פ.ס.ז' מול ניס ביום שישי. יומיים לפני המשחק דווח בל'אקיפ על תקרית באימון בין ניימאר לאמרי ושהיחסים בין השניים לא תקינים. כולנו זוכרים את תקרית קבאני-ניימאר בריב על מצבים נייחים, אותו אמרי סיים בצורה מגמגמת ולא סמכותית.
המאמן לא הוביל מועדון בסדר הגודל של פ.ס.ז' מבחינת תקציב ואמביציות. ההצלחות שלו עם ולנסיה וסביליה יפות וראויות, אבל ספק אם הוא מסוגל לאמן קבוצת כוכבים ולנהל אגו כמו שיש בפ.ס.ז', כשלכולם ברור שהוא נמצא בהיררכיה הרבה מתחת לניימאר ולאמבפה. אחרי שמונאקו זכתה באליפות בעונה שעברה, ואחרי ה-6:1 ההיסטורי בקאמפ נואו, אמרי קיבל צ'אנס מפתיע נוסף להוכיח את עצמו, עם כוכבי הרכש הטריים. אבל הקדנציה שלו עד כה רק מעלה שאלות וספקות רבות אם הוא האיש המתאים להוביל את הפרויקט של הקטארים ולהגשים את החלום שלהם – זכיה ליגת האלופות תוך הצגת כדורגל חלומי ודורסני. נכון, פ.ס.ז' עדיין בלתי מנוצחת העונה והיא מובילה את הטבלה בבטחה בדרך להחזרת האליפות – אבל עדיין יש סימנים מדאיגים ולא בריאים שדורשים תיקון.
אמנות של כדורגל. ניימאר (AFP)
נ.ב – מעניין לשים לב לניגוד בין שני הפרויקטים הערביים הגדולים בכדורגל – הקטארים בפ.ס.ז' בונים את הפרויקט סביב ניימאר ועם מאמן שהוא לא בין הגדולים ואינו מוכח ברמות הגבוהות. אבו-דאבי במנצ'סטר סיטי בונים את הפרויקט סביב פפ גוארדיולה כמנג'ר כל יכול והפנים של המועדון.
מה דעתך על הכתבה?