אלי גוטמן נחשב לאחד הטקטיקנים הטובים בישראל בדור הנוכחי. עם הכינוי "הגרמני", הוא סיגל לעצמו את היכולת לנצח יריבות הרבה לפני תחילת המשחק בטקטיקה מדויקת. הוא חסיד של השיטה שלו, ומאמין בה עד הסוף - לא משנה את מי הוא מאמן.

 
 

למאמן נבחרת יש את הפריבילגיה לבחור את השחקנים הטובים ביותר, שנמצאים בכושר הטוב ביותר בכל זמן נתון, וכרגע נראה שרפאלוב ונאתכו יגיעו בכושר שיא עם יתרון קטן לרפאלוב, שהוא הרבה יותר וירטואוז מנאתכו. יתרה מכך, רפאלוב מגיע אחרי רגע השיא בקריירה שלו, אחרי שבמו רגליו הביא גביע לקלאב ברוז', שכבר שנים מחכה לתואר.
 
 
כאן מתחילה הדילמה. לפני שיצא לברוז', ואפילו עד אמצע העונה הנוכחית, הוא נאבק על מקומו כשחקן כנף בשל יכולת המסירה, הדריבל המשובח והמהירות. מאמנו בברוז', מישל פרודום, סבל מפציעה חוזרת שוב ושוב של מנהל המשחק שלו ויקטור וסקז המצוין ונאלץ להסיט את רפאלוב למרכז השדה, ולהציב אותו ככזה שמשחק מתחת לחלוץ, שנוגע פי שתיים יותר בכדור מאשר כשחקן כנף - והתמורה הגיע מיד.
 
 
מאז רפאלוב לא מפסיק לבשל ולכבוש - והוא עושה זאת במאני טיים - בליגה האירופית ובגביע המקומי, וזוכה לאין ספור שבחים, שלבטח יקנו לו את הזכות להיות המרואיין המרכזי בתקשורת הבלגית החל ממוצאי שבת.
 
 
צריך לשחק כמו שהוא משחק בבלגיה. במרכז ולא בכנף. ליאור רפאלוב (ערן לוף)
 
 
אבל גוטמן כידוע מייעד לו את תפקיד שחקן הכנף, שם הוא מתבטא פחות, נוגע פחות בכדור ומשפיע הרבה פחות על המשחק מאשר בתפקידו בברוז'. לטעמי גוטמן חייב לשקול שוב את תפקודו של רפאלוב או לפחות לנצל את היכולת שלו להגיש כדורים לחלוצים כשהוא מגיע מהמרכז עם הפנים לשער.
 
 
החידה שעדיין נשארה לא פתורה היא בעיית המגן הימני: משומר איננו, ונשארנו עם דסה, גרשון, ייני ודגני. דסה נמצא בעונתו הטובה ביותר, אבל גוטמן עוד לא סומך עליו, גרשון הרבה יותר טוב במרכז מאשר באגף ואין לו את המהירות המתאימה, בטח מול הסילונים בכנפיים של ווילס. אז נשארנו עם ייני ודגני, משום מה נראה שדגני הוא המועדף על גוטמן מפני שהוא לא רוצה "לבזבז" את ייני באגף. המאמן הלאומי חייב להיזכר בכך שאוראל דגני הוא שחקן שבשנתיים גרם ללא מעט שערים של היריבות, בעיקר במשחקים גדולים, והוכיח שתפקיד המגן הימני של הנבחרת גדול עליו.
 
 
שרן ייני. צריך לפתוח בתור מגן ימני (ערן לוף)
 
 
גוטמן צריך לוותר על ייני כקשר ולהרוויח מגן מנוסה יציב, כזה שאפשר לסמוך עליו גם אם הוא לא הבחירה האולטימטיבית. בקישור יש לייני מספיק מחליפים טובים, אבל באגף כנראה שהוא הטוב ביותר למשחקים מול ווילס ובלגיה.
 
 
התחלתי עם זה שמאמן הנבחרת צריך לבחור את השחקן הכי טוב בזמן נתון. גוטמן חייב למקסם את יכולות הנבחרת גם אם לא תמיד שחקן משחק בעמדה הכי מתאימה לו.