"אף פעם לא הייתה לי בעיה עם הפועל ת"א, לא טוב לליגה שהיא ירדה"

רודי חדד
רודי חדד | דני מרון

"בסן ז'רמן אתה צריך להיות ניימאר", "כשהגעתי לישראל חשבתי שהלכה לי הנבחרת", "מכבי ת"א הנוכחית יותר מקצוענית". רודי חדד הוריד את האדומים ליגה ופותח הכל. ראיון מיוחד

(גודל טקסט)

 לרודי חדד קשה לעבור ליד המגרש של מכבי נתניה. זה מזכיר לו את תמצית הקריירה האולי קצת מפוספסת. "לא שיחקתי שנה. זה היה המצב הכי קשה בחיים שלי. מה שאני הכי אוהב זה כדורגל. באותם ימים הרגשתי שברגע שאני לא משחק אני לא קיים. בחיים יש פעמים שאתה הולך אחורה כדי להתחיל מחדש. כשבאתי לאשקלון למבחנים הייתי כל כך רעב ולהוט לחזור, שאף אחד לא יכול היה לעצור אותי. זה היה קשה לי, אבל זה היה אתגר. לפני כן, התאמנתי במכבי נתניה לשמור על כושר. עד היום, כשאני נוסע למשפחה שלי בנתניה ואני עובר בכביש ליד מתחם האימונים, אני זוכר את התקופה הקשה הזאת. זה נותן לי את הכוח".

 בקיץ 2007 הגיע רודי חדד, קשר יהודי-צרפתי מבטיח עם עבר בסן ז'רמן, למכבי תל אביב המתחדשת. באותם ימים רעים של הצהובים, כל רכש סומן כמושיע וחדד, כמו רבים לפניו, לא עמד בציפיות. הוא עזב אחרי עונה וחצי, שב לצרפת והופיע כאן אשתקד כדי לעזור להפועל אשקלון לעלות ליגה. הוא כבר בן 32 עם מבט מפוכח על מה שהיה ומה שיכול היה להיות. ודווקא הוא, שבסך הכל רצה לשחק כדורגל, היה זה שסחב את אשקלון בחודשים האחרונים, עזר לה להישאר בליגה ונעץ את המסמר האחרון בארון של הפועל ת"א. עכשיו, חדד מדבר על סן ז'רמן, מכבי ת"א, אשקלון, יובל נעים והקריירה שהלכה לאיבוד בראיון פתוח במיוחד. 

התאוששת מהגול בשבת?
"שמחתי. זה הגול הראשון שלי העונה בליגה, אבל הוא בא בדיוק בזמן. הייתה לי עונה קשה, עד ינואר בכלל לא שיחקתי. היה לי קשה להיות על הספסל, אבל לא דיברתי מילה. עבדתי עד ההזדמנות שבאה ומתי שהיא באה לקחתי אותה".

מה השינוי שהתרחש אצלך? בחודשים האחרונים סחבת את הקבוצה על הגב.
"גדלתי בצרפת ואני יודע מה זו היררכיה בקבוצה. כל שחקן רוצה לשחק ואני חשבתי שאני צריך לשחק, אבל יובל לא נתן לי לשחק במשך ארבעה חודשים. הוא לא דיבר איתי, אבל אני לא צריך ולא רוצה שידברו אותי. כשאני לא משחק, אני לא רוצה הסברים מהמאמן ואני לא אשאל. אני אעבוד באימון ואני יודע מה אני יכול לתת".

אז יגידו, רודי חדד, שהיה רגיל למכבי ת"א ולליגה צרפתית, אין לו מקום בהרכב בקבוצת תחתית. זה לא פוגע באגו?
"ממש לא. הייתי עצבני בתקופה הזאת, אבל אני שומר בבטן. פתאום היה משחק גביע, כבשתי צמד והתחלתי לשחק".

צלם
"יובל לא דיבר אתי ארבעה חודשים, אבל לא רציתי ממנו הסברים" (אודי ציטיאט)

כששחררת את הבעיטה, הרגשת שזה יהיה שער?
"כן. לפני הגול בעטתי עוד פעמיים והשוער לקח, וכשהכדור יצא מהרגל, הרגשתי שאין סיכוי לשוער להציל את זה. אם תשאל את השחקנים בקבוצה, באימונים אני מבקיע הרבה גולים כאלה".

האמנת שתישארו בליגה? עד לפני חודשיים הייתם גמורים.
"אני חושב שהתחלנו את הליגה, וכל הזמן התגוננו. זה היה קשה כי הקבוצה השנייה כל הזמן עם הכדור ואתה מתעייף ובקושי מגיע לשניים-שלושה מצבים. בינואר, יובל החליף שיטה ואמר לנו: 'זה נגמר. אנחנו מתחילים ללחוץ קדימה ולא מפחדים'. מאוגוסט עד ינואר כולם חשבו שנרד. הלכנו לחיפה קיבלנו ארבע ובבאר שבע קיבלנו חמישייה. אתה חוטף תבוסות כל שבוע וזה קשה. הזרים שינו את הקבוצה וגם השינוי של הטקטיקה לדעתי השפיע יותר. אני חושב שפשוט היה לנו יותר קל להיאבק על הירידה מאשר להפועל תל אביב כי אנחנו קבוצה שרגילה להילחם, גם בלאומית. הפועל ת"א רגילה להיאבק על אליפויות".

ראינו בשבועות האחרונים איזושהי מלחמה בין הפועל ת"א לאשקלון.
"זה רק בגלל התקשורת. מבחינתי, לא היה משהו מיוחד בגלל שזו הפועל ת"א. הם יצרו ורצו לשמור על עצמם בתקשורת. גם כשהייתי במכבי, לא היה לי משהו נגדם. אני חושב שאמנם אני משחק באשקלון, אבל לא טוב לכדורגל הישראלי שהפועל ת"א ירדה. הליגה צריכה את כל הקבוצות הגדולות".

מה דעתך על יובל נעים?
"יש לו שני צדדים. במגרש ומחוצה לו. מחוץ למגרש הוא בן אדם זהב, תמיד ייתן לך מה שתצטרך. במשחק הוא משתנה, הוא משוגע. הוא מוציא מהשחקנים את ה-100 אחוז שלהם. אי אפשר להתעלם ממה שעשתה באר שבע, אבל יובל מבחינתי הוא מאמן העונה. בשלוש שנים הוא העלה את אשקלון מליגה א' והשאיר אותה בליגה".

אומרים על יובל שהוא שועל קרבות תחתית. לא הגיע הזמן שלו להתקדם?
"הוא היה בבית"ר לא? אני חושב שאם מועדון גדול ייתן לו את הצ'אנס, הוא לא יאכזב אותו. הוא עשה עבודה טובה, הוא הוכיח את עצמו. הוא עבד קשה ומגיע לו השדרוג הזה".

צלם
"כששחררתי את הבעיטה כבר ידעתי שהכדור ייכנס". (אודי ציטיאט)


ולגבייך? אחרי העונה הזאת?

"אם יש לי מקום בקבוצות הגדולות? אני חושב שאני מתאים. אני יודע לשחק כדורגל".

כמה השפיעו עליכם בעיות השכר והסגל?
"גם בשנה שעברה זה היה ככה. באשקלון יש משפט: 'אם באשקלון אין בעיות, אז משהו לא טוב'. חוץ מזה, שדווקא בעונה שעברה כשלא היה כסף, ניצחנו משהו כמו 10 משחקים ברצף. אנחנו יודעים ללכת למגרש ולעשות את ההפרדה. לכל שחקן יש משפחה והוא צריך להביא פרנסה, אבל כשאתה שחקן אתה אוהב את הכדורגל ואתה לא יכול לבוא למשחק ולזייף. אם אתה משחק, אתה משחק. כל השחקנים באשקלון חזקים".

מה המטרות של הפועל אשקלון?
"אני חושב שזו לא קבוצה שיכולה פתאום לכוון למקומות 4-5. המטרה תהיה להישאר שוב, אבל עם פחות לחץ. להיות במקומות גבוהים יותר בפלייאוף התחתון".

כולם שואלים, לאן נעלם רודי חדד הכישרון הגדול מאז שהיה במכבי תל אביב?
"תשמע. שנה לפני שהגעתי לאשקלון, שיחקתי באוקזר והייתי פצוע לאורך כל העונה. לא שיחקתי כדורגל. גדלתי בצרפת. דיברו עליי ככישרון. התחלתי בפ.ס.ז' ואז הושאלתי לוולנסין. היו איתי שחקנים כמו בוקארי טראמה, קלמון שאנטום ופול לה גוון היי המאמן. אחרי שנה בליגה ראשונה, הרגשתי שלא בא לי להיות מחליף. הייתה לי אופציה להגיע למכבי תל אביב למרות שמעולם לא האמנתי שאגיע לישראל. זה היה שינוי עצום בשבילי. הייתי צריך לעכל, כי גם אם מכבי היא המועדון הכי גדול בישראל, עדיין לעבור מפ.ס.ז' הגדולה לכאן זה היה הלם. הייתי רק 50 אחוז שמח. כדורגל זה לא רק כסף, זה גם מה אתה מרגיש. הייתי בטוח שאם אני בא למכבי כל החלום מתנפץ והלכה לי נבחרת צרפת. אחרי ישראל שיחקתי שנתיים וחצי בשאטורו והייתי מלך הבישולים. עברתי לאוקזר יחד עם בן שהר, ירדנו ליגה ובשנה השלישית כאמור הייתי פצוע. משם הייתי צריך לעבור מבחנים באשקלון".

צצ
"לעבור מפ.ס.ז' למכבי תל אביב היה סוג של הלם" (עדי אבישי)

מתוך הפוטנציאל שלך, כמה מיצית באחוזים?
"בכדורגל זה לא רק איך אתה יודע לשחק. יש הרבה דברים מסביב: המקום, המאמן, הלחץ. אתה צריך לקחת הכל בחשבון. אם לא הפציעות אולי יכולתי לתת יותר. אני לא מאוכזב, אני שמח בחלקי. אין לי חרטות. אם לנקוב באחוזים? 70 אחוז. עשיתי בכל זאת משהו טוב בקריירה שלי. לא חוכמה להגיד שגדלתי בפריז. כשאתה מגיע לפריז וחותם על חוזה, זו רק ההתחלה. אתה צריך לקחת מקום של שחקנים מנבחרת צרפת. כשמאמן בא לסן ז'רמן וזו פסגת הקריירה שלו, הוא יעדיף לשים שחקן נבחרת ולא ישים את רודי חדד הילד בן-18. אתה צריך להיות ניימאר. היה לנו פעם בנבחרת הצעירה טורניר בטולון. ניצחנו והבקעתי בגמר. חזרתי לקבוצה שלי ולא שיחקתי חמישה חודשים. כשנתנו לי הזדמנות, שיחקתי 90 דקות נגד ליל, הייתי טוב ושבוע אחר כך חזרתי בספסל. ככה זו קבוצה גדולה".

מכבי ת"א שלך קבוצה עשירה ללא תוצאות. איך אתה יכול להסביר את השינוי לעומת הקבוצה הנוכחית?
"אני רואה שהיום הקבוצה יותר מקצוענית, הזרים יותר טובים. אני חושב שבסופו של דבר השחקנים הם האשמים. ברגע שלא היו תוצאות, היה לחץ. בקבוצה גדולה אין שקט. אתה צריך להביא תוצאות, שבוע אחרי שבוע. עכשיו יש יותר שקט? למה אתה חושב שזה קורה? בגלל ההצלחה. היינו הרבה פחות מוכשרים, היום יש שם שחקני נבחרת. היה לך את זהבי, את בן חיים. אתה רואה היום שכל מאמן שמאמן במכבי, אחד הולך לפיורנטינה, אחד לאייאקס. הם באים לפה ומתקדמים. אז המאמנים התחלפו כל שנה בגלל המצב".

דיברת על מאמנים, מה קרה לך עם רן בן שמעון בעונה השנייה? היית מלך הבישולים בעונה הראשונה.
"אני רוצה להגיד משהו. כשבאתי למכבי, שיחקתי בצד ימין, אבל ויתרתי על לעשות מלחמות. המקום שלי הוא מתחת לחלוץ. שיחקתי בצד ימין ולא אמרתי כלום. אני חושב שהבעיה הייתה בגלל המיקום שלי. אין לי בעיה לשחק בצד ימין וגם אין לי בעיה עם מאמנים. אם אני לא אשחק, אני לא אחפש מה הבעיה. באותה תקופה היה בלאגן במכבי".

צלם
"באשקלון אני הולך למסעדות ואף אחד לא אומר על זה כלום" (אתר רשמי הפועל אשקלון)

היו כאלה שהאשימו אותך, נוצרה לך תדמית של בליין.
"הלכתי למסעדה בתל אביב וחיכו לי צלמי פפראצי. בצרפת זה לא ככה. בנזמה יבוא לצרפת ואף אחד לא יחפש אותו. בצרפת, שחקנים נוסעים בסוף שבוע למשפחות והמאמנים בכלל לא מעניין אותם מה הם עושים. אתה יכול לקחת מטוס ללונדון או לאן שתרצה, אבל רק תגיע לאימון בזמן. אני לא אשקר, כן הייתי הולך למסעדות עם חברים, אבל אני חושב שמחפשים פה. זה עצבן אותי. פעם אחת, כשגרתי ברמת אביב, השעה הייתה שלוש בצהריים וחיכו לי צלמים בחנייה. לא מבין מה זה נתן להם. אני דווקא זרמתי עם זה. לא עשיתי משהו שפגע במכבי. עכשיו אני הולך באשקלון, שהיא קבוצה יותר קטנה וגם היום אני במסעדות עם חברים ואף אחד לא מחפש אותי. בקבוצה גדולה תמיד יש יותר רעש. אני חושב שגם העיתוי והתקופה הלא טובה של מכבי עשו את שלהם. כשחקן אתה חייב להיות מודל לחיקוי בכל זאת ולעשות רושם, אבל צריכים להבין שאתה גם בן אדם".

איך הרמה בישראל לעומת הזמן שעזבת?
"יש פה שחקנים טובים. אבל צריכים לעשות קפיצת מדרגה שאני לא יודע אם היא אפשרית. בגיל 13, נסעתי ללה פונטיין, האקדמיה של הנבחרת. בגיל 16 הלכתי לעוד אקדמיה, כל יום פעמיים אימונים, חדר כושר. ההכנה לבוגרים מתחילה מגיל צעיר. זה אפשרי גם פה, אבל לא יודע כמה זה אקטואלי. השחקנים בישראל מבחינת פוטנציאל וכישרון הם טובים, אבל כדי לצאת לאירופה אתה צריך יותר. גם אם אתה טוב, זה לא מספיק. אתה צריך לעבוד ולעבוד. הליגה הצרפתית היא לא הליגה הכי טובה באירופה, אבל אנשים במגרש שם חזקים מאוד".

איפה תהיה בעונה הבאה?
"קשה לדעת. עשיתי את העבודה שלי אצל יובל ואוהבים אותי, לא רק במגרש, אבל בוא נראה".

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי