עונה מתישה עברו הקבוצות הבכירות בכדורגל הישראלי. הפועל ת"א פתחה עם אלי גוטמן ואמיר כבירי וסיימה עם האחים ניסנוב ועם מנחם קורצקי, מכבי חיפה יצאה לאירופה עם רוני לוי ולא הגיעה לאירופה עם גיא לוזון, שוטה ארבלדזה הוליך את מכבי ת"א מהסיבוב המוקדם הראשון לשלב הבתים בליגה האירופית – הישג די נדיר באירופה – ובסופו של דבר גרם לג'ורדי קרויף לרשום פרק חלומי כמאמן.
זו הייתה עונה מלאת תהפוכות, הזויה בחלקה, מפתיעה בחלק מתוצאותיה, אבל ארוכה ונמתחת כמו מסטיק.
2. לפני שנה ומשהו יצא לדרך בווינגייט קורס המנהלים הספורטיביים הראשון בישראל. כולם אמרו שזה הדבר הבא, טרנד שיסחף את הקבוצות. באה העונה הזו ונתנה סטירה למעמד המנהל הספורטיבי-מקצועי. קרויף לא הצליח – זה עונה שנייה ברציפות – לקבע את מעמדה של מכבי ת"א כיובנטוס או באיירן של הכדורגל הישראלי. בחירת המאמנים שלו וחלק מבחירת הזרים שלו לא נחלה הצלחה.
תור כריסטיאן קרלסן כשל לחלוטין במכבי חיפה, הן בהבאתו של רנה מולנסטיין הלא מחובר – משפחתו כלל לא הגיעה לארץ – והן בבחירת הזרים. הפועל ת"א קרסה לחלוטין תחת ניהולו המקצועי של אלי גוטמן, שגם שילם את המחיר.
לעומת זאת, ההצלחה של הפועל ב"ש בזכות מאמן ישראלי, צוות אימון ישראלי, בלי מנהל מקצועי, הייתה מאלפת. כך גם היכולת של חלק מהבעלים – כמו מנהלים מקצועיים – לעשות שינויים, להביא זרים, ולנחול הצלחה. התחושה היא שישראל עדיין לא ערוכה להכיל את השינוי המתבקש.
3. ההישג של הפועל ב"ש הוא יוצא דופן, גם בגלל ההצלחה המדהימה באירופה – הדחתן של אלופה יוונית מליגת האלופות, ושל קבוצות מאיטליה ואנגליה בליגה האירופית – גם בגלל שהיריבה, מכבי ת"א, היא ראויה בכל קנה מידה וכנראה שהייתה זוכה בעוד שתי אליפויות, אלמלא ב"ש.
אבל מה שבעיקר ראוי לציון, לבד מהעובדה כי המאמן ברק בכר הוא רק בן 37, הוא שמדובר בהפועל ב"ש. לפני חמש שנים אף אחד לא היה מאמין שדווקא הפועל ב"ש, מבין כל הקבוצות בארץ, תהיה הקבוצה שתקרא תיגר וגם תוכל למכבי ת"א של מיץ' גולדהאר. הפועל ב"ש 2016/17 היא אחת הקבוצות הגדולות ששיחקו בכדורגל הישראלי, שלא בטוח שתצליח לשחזר את הישגיה גם בעונה הבאה, מהטעם הפשוט שחלק משחקניה עדיין רואים בה תחנת מעבר.
4. 26 שנים עברו מאז ירד מועדון גדול – אחד מארבעת המועדונים המסורתיים – לליגה השנייה, אך בניגוד לבית"ר ירושלים ב-1991, אין להפועל ת"א שום אלי אוחנה שיחזור למועדון ויצעיד אותה חזרה לפסגה (בית"ר זכתה באליפות שנתיים לאחר שירדה. אין כזו קבוצה בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי).
הפועל שילמה מחיר של תחרות בלתי אפשרית במועדונים הגדולים. ב-17 העונות האחרונות זכתה הפועל באליפות אחת בלבד, אבל התעקשה להיות תחרותית גם במחיר של קריסה כלכלית, בעיקר כי לא ניהלו אותה אנשים שראו זאת כמפעל חיים. דבר אחד יכול לפחות לנחם את הפועל ת"א: היא לא בליגה ג', היא לא מועדון הרוס, ויותר גרוע מהעונה, כנראה שלא יכול להיות.
5. כמעט כמו מנצ'סטר יונייטד, מכבי חיפה חווה תהליך. רק לא תהליך כפי שרצתה שיהיה. בפעם הראשונה מאז 1988 היא מסיימת מתחת למקום החמישי, עפה בסיבוב מוקדם באירופה, מחליפה שני מאמנים, והבעלים הנצחי יעקב שחר מגלה כי חלק מהקהל פונה נגדו.
מכבי חיפה – דווקא מהמקום שבו היא מכרה העונה 17 אלף מנויים – מרגישה בוודאי את מה שמרגישה מכבי ת"א בכדורסל: רוצה, חושבת שהיא מסוגלת, אבל ממש לא יכולה. לא בטוח שמנהל מקצועי ספרדי יציל אותה, אבל פחות מהתמודדות על אליפות בעונה הבאה יאיץ את תהליך ההתרסקות.
ניר קלינגר. פתח בשעריים, סיים בחיפה (ערן לוף)
6. לא פחות מ-30 מאמנים עמדו העונה על הקווים ב-14 קבוצות ליגת העל. מדובר במספר מטורף. זילות המאמן היא אחת התופעות המרכזיות של העונה. את העונה הזו סיים בבני יהודה כמאמן מי שפתח אותה כמנהל טכני, כמאמן הפועל חיפה סיים מי שפתח את העונה כמנהל ספורטיבי במכבי שעריים, בהפועל כפ"ס סיים מי שפוטר ממנה בעונה שעברה, שלא לדבר על שמות כמו אריק בנאדו או מוטי איוניר, שמי זוכר שאימנו בכלל העונה.
בפועל סיימו את העונה חמישה מאמנים שפתחו אותה. המשותף לברק בכר, יוסי אבוקסיס, קובי רפואה, יובל נעים וחיים סילבס, שהם עמדו במשימה שלהם ויותר. המשותף לארבעתם שהם כריזמטיים, לא נותנים לבעלים להתערב, והכדורגל שלהם הוא בהתאם לאישיותם. כמה יש כאלה? לא הרבה.
7. למרות שמיגל ויטור הוא השחקן הטוב ביותר ששיחק בליגה העונה, יהיה קשה לבחור אותו ככדורגלן העונה. הלב הולך עם מאור בוזגלו, שבסופו של דבר, נתן להפועל ב"ש את הנופך הווינרי שלה. מאמן העונה הוא ברק בכר, על אף שקובי רפואה עשה עונה יוצאת דופן עם שחקנים שאיתו הפכו לסחורה חמה. תגלית הוא הוא ללא ספק מנור סולומון, עוד לא בן 18, אבל בטח ילד שעוד נדבר בו רבות. זר העונה? ויטור, ממש לא קיארטנסון. אכזבת העונה? גיא לוזון.
מה דעתך על הכתבה?