ערן זהבי יחגוג ביום שלישי יום הולדת 30. האמת היא שהוא התגלה רק בגיל 23, כך שה-30 לא תופס אותנו לא מוכנים. הזמן טס כשנהנים. מאז שחזר משנה וחצי לא מוצלחות בליגה האיטלקית, הוא שכתב את הכדורגל הישראלי. החזיר את מכבי תל אביב לפסגת הבמה, קבע סטנדרטים של כיבוש שערים שטרם נראו פה, ובעיקר יצר מציאות אחרת. בכל שבוע, בכל מגרש, בכל קבוצה בה שיחק, חוץ מאשר בנבחרת ישראל, זהבי כובש וכובש. מלך שערים בארץ ומיד מלך השערים בליגה הסינית העשירה ומשופעת הכוכבים העולמיים.
בארבע השנים האחרונות רק שני כדורגלנים בעולם, ממש כך, הבקיעו יותר ממנו: מסי ורונאלדו, או כפי שהוא מכנה אותם "החייזרים". במובן הזה, זהבי הוא הרבה יותר מחייזר, משום שהוא מעמיד את המספרים שלו כשעל דרכונו מתנוסס סמל המנורה. כדורגלנים ישראלים לא אמורים להימצא באזורים האלה.
בגיל 30 זהבי הוא הספורטאי הישראלי שמרוויח הכי הרבה. העונה הוא יכול להשתכר יותר מ-8 מיליון דולר נטו. בעונה הבאה בכוונתו להגיע ל-12.5 מיליון. זהבי עשוי להיות הספורטאי הישראלי המרוויח ביותר בכל הזמנים, כזה שבשארית חייו לא יצטרך לדאוג לפרנסה. אלמלא היה מדובר בזהבי, תוצר של עבודה קשה, היינו מאמינים שזה מה שיעשה, אבל ידו (או רגלו במקרה הזה) עוד נטויה.
היד עוד נטויה. ערן זהבי צפוי להיות הספורטאי הישראלי המרוויח בכל הזמנים (אינסטגרם)
לכבוד חגיגת יום ההולדת, הקדמנו את כמה מחבריו שאמורים להגיע בימים הקרובים לסין כדי לציין לו 30 קיצים, והושבנו אותו לראיון. ככה, באמצע הדרך, בפיק הכי גדול בקריירה שלו, אולי לפני הפיק הבא, אולי אפילו לפני דמדומים בהוליווד. מיוחד ל"מעריב סופהשבוע".
כאשר חגגת 20, היית לאחר עונת בוגרים ראשונה בליגה השנייה, ברמת השרון. שחקן עם שני שערים ברזומה ומשכורת חייל של 2,500 שקל. היום אתה מרוויח 750 אלף דולר בחודש וכובש בממוצע 40 שערים בשנה. האמנת אז שככה תיראה בגיל 30?
"ברמת השרון אתה לא חושב כל כך גבוה. חלומות צריכים להתפתח עם הזמן. לא חשבתי שאגיע לרמות כאלה של הצלחה. ברור שחלמתי, אבל זה היה חלום נאיבי, לא כזה שנמצא בהישג יד. זה התקדם צעד אחר צעד".
גם לפני חמש שנים לא היית מה שאתה עכשיו.
"הייתי שחקן אחר לגמרי. יצאתי לאיטליה, אחרי הצלחה בארץ, אבל אז באה נפילה קטנה בפאלרמו. הדבר שאני הכי גאה בקריירה שלי הוא שהצלחתי לקום אחרי פאלרמו. דווקא אחרי כישלון, כשכבר מספידים אותך. זה היה מבחן מאוד גדול עבורי".
צלח גם את המבחן הזה. ערן זהבי במדי פאלרמו (Gettyimages)
איפה בא השינוי הגדול, מתי הפכת למפלצת שערים?
"עם פאולו סוזה (מאמנה הפורטוגלי של מכבי ת"א בעונת 2013/14 – ר"ע). הוא לקח את הקריירה שלי עשרה צעדים קדימה. ראה כמה אני מסוכן ליד השער, איך באימונים אני מגיע כל פעם למצבי כיבוש, את התנועה שלי בלי כדור לעומק. פתאום המספרים התחילו לגדול ולגדול. אחרי העונה עם פאולו אמרו לי שאני חייב לצאת שוב לאירופה. אמרתי לעצמי: 'אם עשיתי את זה פעם אחת, למה שלא אעשה את זה עוד פעם?'. וזה אכן המשיך, לאורך השנים".
אתה בפיק של הקריירה?
"אין פיק. כשחשבתי שיש פיק בעונה הראשונה הגיע פיק יותר גדול. ובעונה השלישית, עם ליגת האלופות ושיא השערים ששברתי, היה פיק עוד יותר גדול. ופתאום מלך שערים פה בסין, נכון לעכשיו, כאשר מתחרים מולך זרים כמו האלק, טרדלי, פלה, טבס ופאטו. אתה רואה לפניהם ברשימה שחקן ישראלי אלמוני יחסית. בישראל מזלזלים בליגה הזו, ופה הכוכבים טוענים שהיא קשה. רואים שקשה פה להבקיע שערים".
ההגנות בסין לא כאלה גדולות. זו תמצית הביקורת הלעגנית כלפיך. אומרים שאתה גוליבר במדינת הגמדים.
"אני לא חושב שהשחקנים כאן לא טובים. מבחינת אגרסיביות, הליגה הסינית הרבה יותר קשה מהישראלית. תוסיף לזה שאני לא משחק בקבוצה דומיננטית כמו מכבי תל אביב, שב-80 אחוז מהמשחקים שלה שאלו כמה אבקיע. כאן לפעמים אני מגיע למצב אחד במשחק, ואני צריך להית מרוכז בו ב-2,000 אחוז. במכבי הייתה לי את הפריבילגיה להחמיץ פה ושם".
"פאולו סוזה לקח את הקריירה שלי עשרה צעדים קדימה" (Gettyimages)
הביקורת מקוממת אותך?
"בהתחלה הייתי מתעצבן מזה, כי אנחנו מזלזלים בכולם ולא נותנים כבוד. בכל מקום אחר מעריכים אותי. אצלנו טוענים שזו ליגה למקומות עבודה, אבל המספרים שלי בישראל היו גבוהים יותר. אני מפסיק כבר להתנצל, כי זה לא נותן שום דבר. בכל העולם מדברים היום על הליגה הסינית. אם היו נוחתים בישראל השחקנים שמגיעים לסין, שרת הספורט הייתה נוסעת לקבל אותם בשדה התעופה. הליגה הסינית קשה יותר ממה שאנשים חושבים. ברצלונה רוצה את פאוליניו הברזילאי שמשחק כאן. מי אנחנו שנזלזל בהם?".
יש תחושה שלזהבי די קל להבקיע שערים, בגלל המיומנות והכמות, אבל השחקן מסביר שנדרש ממנו מאמץ רב, הולך וגדל. "לא פשוט לכבוש", הוא אומר. "תן למכבי חיפה או למכבי תל אביב עונה שלמה לשחק נגד הנוער שלהן, ואני לא בטוח שיהיה מישהו שיבקיע 30 שערים במצטבר. לפני כמה שנים הייתי יכול לחרטט אתכם. פה אני רץ הרבה יותר – בארץ הממוצע שלי היה 9.5 ק"מ במשחק, בסין 10.2 ק"מ ויותר – כי אני לא נמצא בקבוצה חזקה כמו מכבי. מבחינתי זה מאוד שונה. אם הייתי משחק באלופה כאן, הייתי רץ פחות".
עם יד על הלב, האם אתה חושב שאתה השחקן הישראלי הטוב בכל הזמנים, או שזה מישהו אחר?
"עצם זה שאתה שואל אותי את השאלה כבר אומר שאני אחד מהם. היו שחקנים גדולים בעבר ולכל אחד מגיע את הכבוד שלו בהיסטוריה. קשה להשוות, אבל ללא ספק אני אחד הגדולים. מי הכי גדול? קשה להחליט".
שחקנים אחרים מבקיעים 15-10 שערים בעונה וזוכים למעמד של כוכבי על. אתה כובש 30 בכל עונה ועדיין מטילים בך ספק.
"אני הצבתי את רף הציפיות הזה והרמתי אותו גבוה. כשאפרוש, אני חושב שיעריכו את זה יותר. אני לא מרגיש לא מוערך, להפך".
הבקעת הרבה בכל מקום, חוץ מאשר בנבחרת ישראל.
"אני לא רואה את זה כמעצור. ב-90 אחוז מהמשחקים אנחנו לא דומיננטיים. תבדוק כמה שחקנים הבקיעו במשחקים רשמיים יותר ממני. לא ראיתי מישהו שכבש הרבה יותר, חוץ מיוסי בניון, שהוא מספר 1 בנבחרת בדור שלנו. אני צריך לשפר את הממוצע שלי בנבחרת, קודם כל בשביל עצמי.
הקמפיין הזה, מוקדמות מונדיאל 2018, הוא היחיד שאני משחק בהתקפה, בתפקיד שלי. בכל המשחקים ששיחקתי קודם התבקשתי לעשות עבודה טקטית, ולא שובצתי בתפקידים של הבקעת שערים. יכולתי להיות אגואיסט ולומר למאמנים שאני לא רוצה להיחשף לביקורות, אבל עבדתי בשביל הנבחרת. אני מקבל את הביקורת, אבל גם צריך להעמיד בפרופורציות את מה שאתה יכול לעשות".
"תומר חמד יודע שהוא טעה" (ערן לוף)
שני המשחקים הכי טובים של הנבחרת בשנים האחרונות היו מול בוסניה (0-3), בו הבקעת שער ובישלת את שני האחרים, והניצחון באלבניה (0-3) שבו הבקעת, בישלת והוצאת שני שחקנים אלבנים בכרטיס אדום. מה היה שם שונה?
"נגד בוסניה שיחקתי מתחת לחלוץ ונגד אלבניה שיחקתי כחלוץ. בשני המשחקים האלה שיחקתי באמצע המגרש, כמו שאני אוהב, קרוב לשער. היו לי גם משחקים שהייתי פחות טוב כחלוץ. לאורך זמן, אם אשחק בתפקיד שלי – אבקיע. אם הייתי מופיע 40 פעם כחלוץ ומבקיע חמישה שערים, היה אפשר לבוא אלי בטענות".
לאחר המשחק נגד ספרד התראיין תומר חמד, חלוץ ברייטון, העולה החדשה לפרמייר ליג, והביע תרעומת על כך שהוא אופציה שנייה, עם רמיזה עבה לכיוונך. הוא לא זומן למשחק אחד. מה אתה אומר על הראיון הזה?
"אני חושב שתומר יודע שהוא טעה. מצד שני, אני יודע מה אני עברתי לפעמים בנבחרת. בפורטוגל תורגלתי בהרכב ובאסיפה שלפני המשחק הוציאו אותי ממנו, לא שיחקתי אפילו דקה, אבל לא קמתי והתראיינתי. יכול להיות שהוא הרגיש צורך להגיד משהו, אבל להגיד את זה יום אחרי משחק ולהעביר ביקורת, זו הייתה טעות מבחינתו. תומר דיבר איתי באופן אישי, אני מאוד אוהב אותו ואנחנו חברים מאוד טובים. שיחקנו הרבה ביחד ושיחקנו טוב ביחד. אנחנו לא מתחרים על מקום בהרכב. יש מאמן שמחליט".
בלי להיכנס לשאלה מי טוב יותר, שחקן ליגה שנייה באנגליה או שחקן מהליגה הסינית, מה ההבדלים ביניכם?
"אני לא שחקן שיכולים לשחק עליו עם כדורים ארוכים, כמו על תומר, כי יש בלמים מאוד גבוהים באירופה, וזה יהיה קשה. אני יותר טוב בקבלת כדור לתנועה, לרגל, משתתף בהנעת כדור, ביצירתיות".
כאשר זהבי שב לארץ מאיטליה בינואר 2013, עמדה בפניו האפשרות לשוב להפועל תל אביב, הקבוצה בה דרך כוכבו, לה העניק במאי 2010 את תואר האליפות האחרון שלה, כאשר כבש שער ניצחון בתוספת הזמן של המחזור האחרון. באופן מפתיע, הפועל תל אביב לא הייתה מבחינתו נקודת המפנה בקריירה. "לא פרצתי בהפועל", הוא אומר. "הפריצה המשמעותית שלי הייתה במכבי. כן עשיתי דברים יפים בהפועל, ואז קיבלתי הצעה מפאלרמו".
דגדג לך שהפועל ירדה לליגה הלאומית?
"לא, האמת שלא. כשחקן של מכבי הייתי רוצה שיהיו משחקי דרבי, אבל גם שנה אחת בלי זה לא נורא. אולי המועדון הזה צריך להבריא. היה צריך לקבל את המכה הזו ולהתחיל מחדש".
אפשר גם שנה אחת בלי דרבי (עדי אבישי)
שיחקת בהפועל תל אביב כמעט כל ימי חייך עד גיל 24. אתה רוצה להגיד לי שלא היית אוהד הפועל?
"אף פעם לא הייתי אוהד מושבע של קבוצות. שיחקתי בהפועל, עברתי לראשון לציון, אבל גם היו לי חמישה תהליכי בוררות עם הפועל תל אביב. כל הזמן היו לי איתם בעיות. זה לא שגדלתי מהילדים עד לבוגרים והייתי סמל של הפועל. בגיל 5 הלכתי למשחקים של מכבי, כי דוד שלי לקח אותי לשם. היו לי חולצות צהובות בילדותי. בסוף הלכתי להפועל, כי זה היה קרוב לי לבית. לא גדלתי בשער 5 בבלומפילד".
מהעונה האחרונה שלך בהפועל אני פחות זוכר את שלושת השערים שכבשת בליגת האלופות, כולל מספרת נפלאה בליון, ויותר התנצחות על מענק חתימה.
"בהפועל לא חשבו שאני מספיק טוב, עד שבאתי מהדלת הראשית ונתתי גול אליפות. אמרתי: 'אתם לא תגידו לי אם אני מספיק טוב כי בסוף אהיה מספיק טוב'. חתמתי חוזה, ובין הסעיפים היה מענק חתימה. מענק כזה אתה אמור לקבל ביום שאתה חותם. הלכתי איתם על שני תשלומים. חילקתי את מענק החתימה לשניים, וזה לא אומר שהוא לא מגיע לי כאשר אני עוזב. עם כל הכבוד, הפועל קיבלה עלי 1.6 מיליון יורו, והמענק היה בסך הכל 140 אלף דולר. בסוף קיבלתי אותו אחרי בוררות".
לקחת את זה קשה?
"זה היה רגע שאמרתי למשפחה: 'אני לא יכול לראות אותם יותר ולא לשמוע עליהם יותר'".
לפני שנתיים וחצי שאלתי אותך את שאלת הברירה: מכבי תל אביב או ראיו ואיקאנו הספרדית. ענית בלי היסוס: מכבי. עכשיו השאלה היא: גוואנגז'ו או סראגוסה?
"סרגוסה לא יכולים להתמודד עם החוזה שלי בסין. היום יש כבר שיקולים אחרים ממה שהיו לפני שנתיים וחצי. עברתי לחוויה חדשה, טוב לי פה, גם מבחינה כלכלית. מצד שני, כמו שעניתי אז, אם תבוא ליברפול ותיתן לי חצי ממה שנותנים לי בסין, אלך לליברפול. גם למילאן הייתי הולך".
יורגן קלופ ירים את הכפפה? (Gettyimages)
אתה אחד שלא נשאר במקום. מה היעד הבא, לוס אנג'לס גלאקסי?
"יש לי תוכניות כאלה. אחרי שיסתיים הפרק שלי בסין, אני רוצה לחוות דברים חדשים, ליהנות מהקריירה עד הסוף. ארצות הברית יכולה להיות חוויה מדהימה. ברור שהייתי רוצה לסיים את הפרק שלי בסין, עוד שנתיים כשיסתיים החוזה, אבל אולי עוד חצי שנה פתאום אגיד שהתגעגעתי למכבי. יש לי את זה בראש איפשהו".
בישראל זה רק מכבי?
"בחשיבה הנאיבית שלי היום הייתי רוצה לחזור למכבי, לעשות שנה-שנתיים. מצד שני, אולי הם לא ירצו אותי, אולי יגיע מאמן שאני לא בתוכניות שלו, בעלים שלא ירצה. כסף נראה לי שלא יהווה בעיה. 200-100 אלף דולר לא ישנו את ההחלטות שלי".
זהבי בן 30 אבל כבר כמה שנים מתכנן את הפרק הבא, העסקי. "צריך לחשוב על העתיד", הוא מסביר. "דברים שמאתגרים אותי, להתעניין בתחומים חדשים".
אתה מרוויח כל כך הרבה שזה מפתה לפזר.
"אני מבזבז לא מעט, לא חוסך מהמשפחה שלי, אבל לא משתגע יותר מדי. בסוף אני מוציא מה שאני צריך".
יודעים לבלות אבל לא משתגעים. ערן ושי זהבי (אינסטגרם)
מה הרכב תיק ההשקעות שלך?
"הוא לא כזה אטרקטיבי. השקעתי הרבה בנדל"ן ביחד עם שותף, היזם אבי ארביב. אנחנו בונים בשותפות פרויקטים במזכרת בתיה, ברחובות ובנס ציונה. יש לי בית קפה באסותא רמת החייל שאח שלי מנהל, אבל ההרפתקה הכי גדולה שלי זו השקעה בסטארט-אפ של צמידים חכמים. מדובר בצמידים שאתה מקבל בהגעה לבתי מלון, פסטיבלים, כל מיני אירועים, גני שעשועים, פארק מים. אפשר לשלם איתם, להטעין כסף. אתה יכול להיכנס איתם למים, אפילו להשתמש בהם כצמיד לחדר. זו ההתפרעות שלי".
אתה מרוויח כל כך הרבה שעדיין משעשע לראות אותך יושב במלון בהונג קונג, לפני הופעה של בריטני ספירס, מצלם את המפרץ ומתלהב כמו ילד קטן.
"לפעמים אני מרשה לעצמי להשתטות קצת. ברור שאני גם רוצה ליהנות. אם אני רוצה לנסוע עם אשתי ללילה בהונג קונג, ארשה לעצמי להתפנק. פה אני יכול לנסוע גם למקאו ולהשתחרר, דבר שלא היו קורה בישראל. זה אולי מפצה על דברים שאין לך. זה לא משהו ראוותני. אני נהנה מהרגע. הנוף היה באמת מדהים, והייתי חייב לצלם. בריטני? האמת שרוב ההופעה הסתכלתי על אשתי רוקדת. בריטני ספירס לא הכי מעניינת אותי, הייתי שם בשביל אשתי".
בעתיד תהיה לך כנראה אפשרות לקנות קבוצה.
"אני לא רואה את עצמי מגיע לשם. יש לי מה לתרום לכדורגל הישראלי, אולי אהיה מנג'ר, אולי אתעסק עם ילדים, מנהל מקצועי של נבחרות או מועדון מסוים. אולי אקים בעצמי בית ספר לכדורגל. יש לי כמה תוכניות בראש".
אייל ברקוביץ' אמר בימיו הגדולים באנגליה שאפילו הילדים שלו לא יצטרכו לעבוד בימי חייהם. אתה כבר שם?
"ממש לא. אנשים חושבים שחתמתי על החוזה בסין וכל הסכום מגיע אלי בבום. צריך לעבוד יום-יום, צריך לעבוד שלוש שנים כדי לקבל את הכסף הזה. אדם עשיר מבחינתי הוא זה שחי ברמת חיים של 100 אלף שקל בחודש הכנסות פסיביות".
ערן ואביו הם לא האב ובן הראשונים שחיים בנתק (פייסבוק)
לפני כמה חודשים רכש זהבי לאמו מכונית חדשה. הוריו, אתי ואילן, גרושים כבר שנים, מה שמעלה מדי פעם את התלונות של האב על התעלמות מצד הבן. זהבי עושה סדר: "זה מאוד ברור. יש את אמא שלי שהיא בחיים שלי והיא הכל בשבילי. היא הייתה בשבילי כל הזמן, ברגעים הכי קשים. יש את אבא שלי שהיה עד גיל מסוים, ואין לי עניין לשפוט אותו או ללכלך עליו, לא רוצה להיגרר לשם. אני לא הראשון שחי בנפרד מאבא שלו ולא בקשר איתו. אם לא הייתי אדם מפורסם, השאלה הזו לא הייתה מעניינת אף אחד. יש אלפי ילדים שגדלו כמוני וחיים כמוני, והכל בסדר איתם ועם הוריהם".
אתה יכול לנחש איפה תהיה בגיל 40?
"לפני 40, גיל 30 מאוד מפחיד אותי. אני רואה את סוף הקריירה. יש כל כך הרבה כיוונים שאני חושב עליהם, לא יודע לאן החיים ייקחו אותי. אני רוצה להמשיך בכדורגל שאני כל כך אוהב, אבל שלא יגביל אותי בעשייה של דברים אחרים. שנים לא יכולתי לנסוע עם המשפחה או להיות בסוף שבוע חופשי. מי יודע, אולי ארצה לקחת הפסקה קצרה מהכדורגל ואז פתאום ארצה לחזור? סביר שארצה לשלב הכל ביחד".
עם הרעב והתשוקה שלך למשחק, אני לא פוסל שבגיל 40 עדיין תשחק.
"חברים צוחקים עלי שאהיה נסים כהן הבא, שלא אצליח להיפרד מהכדורגל. הלוואי שבגיל 40 אשחק כדורגל. אם לא אוכל לשחק כדורגל מקצועני, לא אעשה את זה יותר. או מקצוען או לא, אין באמצע".
"חברים צוחקים עלי שאהיה נסים כהן הבא" (אתר הליגה הסינית)
מה דעתך על הכתבה?