שובו של התהליך: מה יביא פרד רוטן למכבי חיפה

פרד רוטן
פרד רוטן | Gettyimages

פריק של שליטה, איש עקרונות, שונא תקשורת, מכבד ותיקים, סולד מעצלנות וקיצורי דרך ואוהב "לקרוע" שחקנים. ההולנדי תמיד היה איש של בניית יסודות וטיפוח העתיד, איך זה יסתדר במועדון שלא מכיר במילה סבלנות?

(גודל טקסט)

פרד רוטן אימן וטיפח בקריירה שורה של כדורגלנים גדולים. אחד מהם הוא אלירו אליה. "כששיחקתי בטוונטה, בעטתי לשער מכל מקום והכדורים עפו לכל הכיוונים. יום אחד רוטן צרח עליי: 'עוד פעם אחת אתה בועט בלי רעיון, אתה עף למקלחת'. המשכתי לעשות את זה ונמאס לו ממני. הוא צרח עליי, העיף אותי החוצה ונתן למישהו אחר לשחק במקומי. למדתי כל כך הרבה מהאיש הזה. אתם יודעים, הוא עושה הרבה יותר מלשפר שחקנים. פעם הוא הכריח אותי לקרוא עיתונים. אמר לי: 'כדורגל זה כיף, אבל הגיע הזמן שתדע מה קורה בעולם'".

הסיפור הזה ממחיש היטב את מאמנה החדש של מכבי חיפה. קשה להגדיר אותו במשפט. הוא היה בלם ששיחק כל חייו בקבוצה אחת, מאמן שהחל מלמטה וצמח לאט, תלמידו של חוס הידינק, הוא נחשב לאחד מאנשי המקצוע המוערכים בהולנד למרות שלא זכה באליפות ו-ודאי אחד המאמנים הזרים הבכירים שהגיעו לפה. הוא מאמן של שחקנים, אבל גם קשוח ולא מתפשר. הוא איש עקרונות ודרך וכשדברים לא הלכו לטעמו, לא היסס לקום ולעזוב. הוא גידל שחקני על וגם טיפח עוזרים שהפכו למאמנים כמו אריק טן האח (שגם שיחק אצלו), פיליפ קוקו וג'ובאני ואן ברונקהורסט. רק לאחרונה סירב לשמש כמנהל הטכני של ההתאחדות למרות קונצנזוס מטורף למינויו כי רצה לאמן. עיתונאים הולנדים מגדירים אותו כקונטרול פריק שלא סומך על תקשורת, אבל יודע לעבוד מולה. הכירו את הבוס החדש בירוק.

רוטן, 55, שיחק כל חייו בטוונטה. אחרי הפרישה, למד את עבודת המאמן במחלקת הנוער של המועדון ובהמשך קודם לעמדת העוזר של האנס מייר. ב-1999, אחרי שלוש שנים משותפות, ההולנדי ירש את הגרמני והוביל את מועדון נעוריו לזכייה בגביע אחרי שנים בלתי תואר. "הוא קירב את המועדון לטופ 3 בהולנד", מסביר המומחה לכדורגל הולנדי אסף כהן. למרות שהתנסה כמאמן ראשי, בקדנציה הראשונה שלו בפ.ס.וו שב לעבוד במחלקת נוער ובהמשך שימש כעוזרו של הידינק במשך ארבע שנים. "הוא קיבל המון שטח כי הידינק תמיד נותן לעוזרים את מלאכת הטקטיקה. שם למד לעבוד בלחץ גבוה של מועדון גדול", המשיך כהן.


מוכן לאתגר? רוטן (Gettyimages) 

ב-2006, שב רוטן לטוונטה כמאמן ומנהל טכני וחווה הצלחה מידית. הקבוצה סיימה במקום הרביעי שתי עונות ברציפות ובעיני עיתונאים הולנדים, הוא בנה את הקבוצה שעונה אחר כך זכתה באליפות תחת סטיב מקלארן. באותו זמן, רוטן עבד בשאלקה ונכשל. הוא פוטר בחודש מרץ אחרי רצף תוצאות שלילי, יום אחרי שטען בפומבי שההנהלה הודיעה לו שלא ימשיך בעונה הבאה. "נכשלנו בכל המסגרות", הסביר אז הנשיא יוזף שונזנברג. בגרמניה ביקרו אותו על ניהול משחק, על ההבאה של אורלנדו אנגלאר ובעיקר על היחס לכוכב הצעיר איבן ראקיטיץ'. המאמן הפך את ההולנדי ל"שחקן כנף מדומה", והסביר לימים: "הוא רצה לשחק מספר 10 ואני לא חשבתי שזה נכון בשבילו". הקרואטי, אז בן 20, הוחלף לא מעט ובהמשך סופסל על ידי רוטן.

רוטן לא נשאר מובטל זמן רב. שבועות לאחר הפיטורים חתם בפ.ס.וו. הכדורגל תחתיו היה מהנה, אחוזי ההצלחה גבוהים, הקבוצה אפילו רשמה רצף של 39 משחקים ללא הפסד, אבל לא זכתה בתארים. הוא הביא למועדון את דריס מרטנס, ג'ורג'יניו ווינאלדום, קווין סטרוטמן ולוסיאנו נרסינג, קידם את יורגן לוקדיה, ממפיס דפאי וזקאריה לבאיד ואפילו טיפח את מי שלימים יהיה יורשו, פיליפ קוקו, אבל לא הביא תארים. בעונה הראשונה, נקלע לתקרית עם דנקו לאזוביץ' שנמכר לזניט רגע לפני סגירת חלון ההעברות ברוסיה במרץ. ברגע שהסרבי עדכן את המאמן על רצונו לעזוב, הוא נמחק על ידו. רוטן הסביר: "הוא אכזב אותי. השקענו בו הרבה".

הוא פוטר לקראת סוף עונת 2011/12 אחרי חודשיים ללא ניצחון וכמה תבוסות מחפירות כולל 6:2 לטוונטה. אחרי אחד המשחקים, 200 אוהדים הקיפו את האוטובוס וקראו לו ללכת הביתה. "הוא ייזכר כמאמן שהיה פייבוריט לאליפות שלוש שנים ברציפות, אבל הקבוצה שלו התפוררה. הוא עוזב מהדלת אחורית ומשאיר קבוצה בלי ביטחון ובלי מנהיגים", נכתב עליו אז. רוטן הדריך את ויטסה בעונת 2012/13 והתפטר בסיומה לאחר שהבין שהקשר עם צ'לסי מונע מהמועדון להתמודד על אליפות או לפחות מקום בליגת האלופות. במהלך העונה, לאחר שהבין שלא יקבל חיזוק, דיווח על "מחלה" וחזר רק לאחר מספר ימים.

"אנחנו קוראים לו: 'המאמן שמפטר את עצמו' או 'רב החובל שנוטש את הספינה'", מסביר עיתונאי הולנדי. "אחד שדוגל במשמעת ברזל, אבל צריך להתייחס אליו בכפפות של משי. כשמשהו לא נראה לו, הוא בחוץ. יש לו ידע מטורף והוא יודע לבנות קבוצה לטווח ארוך, אבל דברים צריכים להיות בדרך שלו". כך קרה גם בהמשך. בקיץ 2013 דחה הצעה להגיע עם הידינק לאנז'י (תפקיד אותו קיבל בסופו של דבר רנה מולנסטיין). הוא ישב שנה בבית וחתם בפיינורד לקראת עונת 2014/15 כמחליפו של רונלד קומאן, אבל כשדברים לא היו לרוחו הודיע שלא יאריך חוזה ובסופו של דבר, פוטר לקראת תום העונה לאחר שצבר אחוזי ההצלחה מהגרועים בתולדות המועדון במאה ה-21. הוא ישב שוב שנה בבית עד שאריק ויסקאל המנהל הספורטיבי ההולנדי לקח אותו לאל שבאב, ממנה פוטר בינואר 2017 אחרי שמונה משחקים ללא ניצחון.


"מאמן נהדר, שהקבוצות שלו משחקות טוב" (Gettyimages) 

"רוטן מאמן נהדר. הוא יודע לעבוד עם קבוצה והקבוצות שלו משחקות כדורגל טוב", ממשיך העיתונאי טימן ואן דר לאן. "שחקנים אוהבים אותו, למרות שהוא קונטרול פריק. הוא רוצה לקבל את כל ההחלטות לגבי הקבוצה שלו. הוא מסויג ביחס שלו לתקשורת, לא תמיד סומך על עיתונאים ולא קל לעבוד מולו, מה שבעצם הופך אותו למושלם לעבודה עם מו אלאך שסולד מתקשורת". אלאך הוא איש שבונה מועדונים ולכן הבחירה ברוטן די טבעית. השאלה היא: כיצד יסתדרו אנשי התהליך במקום נטול סבלנות? או יותר נכון, כיצד תסתדר מכבי חיפה עם שובו של התהליך?

כמו אלאך, רוטן טיפוס יסודי ודורש. "אם אתה רוצה לאמן בטופ, אתה צריך לדרוש קודם מעצמך. אי אפשר אפילו לתפוס תנומה. סיפוק מוביל לעצלנות", אמר בעבר. הוא דורש גם מהשחקנים. הביקורת עליו הייתה שהוא מעמיס על שחקנים וכך הקבוצות שלו קורסות בסיום העונה. "צעירים היום חיים בעולם של אייפונים ופלייסטיישן ופיתחו סוג של עצלנות. זמן לחזור לימים של מנהיגות והכוונה. הדור הזה לא בא מתרבות של חשיבה. לא מקרי שתחת לואיס ואן חאל הולנד סיימה שלישית בעולם ואחר כך הכל נעלם עם הגישה החופשית של הידינק. נחמד להגיד שצריך לתת לשחקנים לחשוב, כי זה דור ה'אני'. אם תשאל שחקן איך הוא רואה סיטואציה מסוימת, הוא מיד יחשוב: 'מה הכי טוב בשבילי'. קודם אני ורק אחר כך הקבוצה. לתת לשחקנים לחשוב לבד לא עובד", אמר בראיון מרתק למגזין VI בספטמבר האחרון.

באותו ראיון, ניתח באריכות את הבעיות של הכדורגל ההולנדי וחשף את האני מאמין שלו. הוא הולנדי קלאסי, מאמין ב-4-3-3 ובכישרונות ההתקפיים המקומיים, בכדורגל כדרך חיים, אבל גם בעבודה קשה ובאספקטים המנטאליים של המשחק. "אנחנו לא עובדים קשה מספיק. המדינות שלידנו עושות יותר בשנים האחרונות על כר הדשא, בעוד בהולנד הפכנו סדרי עולם: אנחנו עושים פחות ומצפים לתוצאות טובות יותר. גם בחברה שלנו, אנשים רוצים להרוויח יותר כסף ולהשקיע מינימום מאמץ. זה עבר לכדורגל. אנחנו עושים הכל כדי לא להעמיס על שחקנים כדי שלא יפצעו. לא תשמע דבר כזה בגרמניה. כדורגל זה מקצוע. מה הבעיה להתאמן בבוקר ואז בערב לעבוד ספציפית עם שחקנים?".


החיבור יעבוד? אלאך (ערן לוף) 

תפיסת העולם שהציג מרתקת. לטענתו, מאמן צריך להיות קשוח, לקבל החלטות, לכוון שחקנים ולא לשאול לדעתם. לשיטתו, בעולם המודרני מדביקים תוויות מהירות מדי על צעירים. עוד הסביר שבהולנד "שכחו לחנך לניצחונות", ובכלל כמעט כל דבר בכדורגל, פיזי או מנטאלי, "ניתן ללמד". העבר העשיר שלו במחלקות נוער הופך אותו לטיפוס שמאמין בצעירים ובטיפוחם הנכון. "אני שקוע בעבר של השחקנים, בודק מהיכן הם הגיעו. אם אתה מכיר את זה, אתה מבין את השחקן. אם אתה מתכנן מסלול עם שחקן, צריך להיות עקבי. לא לסטות ממנו אחרי טעות הראשונה", אמר בעבר.

ואכן הוא השאיר חותם מטורף על שחקניו והוא עבד עם שמות ענק וגם כמה כוכבים לא קלים כמו מרקו ארנאוטוביץ'. "הייתה לו השפעה אדירה עליי והוא נתן לי ביטחון. הוא אחד שבטוח בסמכותיות שלו ובניסיון שלו ונותן לוותיקים לנהל את חדר ההלבשה", אמר עליו קרים קאזים ריצ'רדס. "הוא הפך אותי לשחקן טוב יותר", סיפר דריס מרטנס ואילו ג'רמיין לנס סיפר על שיחות אישיות וקבוצתיות בלתי נשכחות. את ריק קרסדורפ, היום ברומא, הפך מקשר למגן ימני. "אני חושב שצריך לחנך כמה שיותר שחקני התקפה כי שחקני הגנה אפשר לייצר. אני אוהב לקחת קשר ולהפוך אותו לשחקן הגנה. ככה מייצרים כדורגל".

על יאן ארי ואן דר היידן, היום בלם פיינורד, אמר בעבר: "הוא שחקן טוב, אבל פגיע הגנתית. נתתי לו בכל אימון לשמור על ווילפריד בוני. הוא חשב שזה מעצבן, הסברתי לו שזה הכרחי להתקדמות שלו". ואת אליה, שפתח את הכתבה, שלח פעם הביתה כי שכח את הדרכון בדרך למשחק חוץ. "נראה איך תגיע הביתה", אמר לו. אליה, שכל כך פחד מהמאמן, נסע ברכבת ישירות לאימון של קבוצת המילואים. אסף כהן מסכם: "הוא איש של דרישות מעצמו, משחקנים וממערכת. הוא ידרוש רכש ולא יסכים לסגל הנוכחי. מאמן בסדר גודל כזה לא מגיע כל יום לארץ".

בשנה האחרונה, שמו הוזכר לא אחת בהקשר של הנבחרת. הוא סירב להגיע כעוזר מאמן לזמן קצר ובהמשך, למרות תמיכה פומבית אדירה והצהרות תמיכה מצד הידינק ואחרים, סירב לקבל על עצמו את תפקיד המנהל הטכני. למעשה, כשהתקשורת ההולנדית חשפה את הגעתו למכבי חיפה, נטען שמדובר במכה להתאחדות. גם בגיל 55, לרוטן יש רעב להיות על הדשא ולהוביל פרויקט. חשוב לו החזון, עליו דיבר גם עם החתימה בירוק. כמו אלאך, הוא יודע לפרק ולבנות ממחלקת הנוער למעלה. אם רק ייתנו לו. אם רק לא ירגיש שמשהו מעליו לא מתנהל בדיוק כמו שהוא רוצה ויחליט, שוב, לעזוב באמצע התהליך.

 ייתן לו לעבוד? שחר (ערן לוף) 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי