כשאוגו חלם על הסופרבול: ההתאבדות של ב"ש בשידור חי

ג'ון אוגו מול לירן ליאני
ג'ון אוגו מול לירן ליאני | דני מרון

האלופה השאירה למכבי תל אביב מסלול חופשי להמראה, בדרך לניצחון שעשוי להחזיר לדרומיים את הפחד לעיניים ואת הרוח למפרשים של ג'ורדי. אייל לוי מסכם את משחק העונה ומלא מחמאות לעטר

(גודל טקסט)

מכבי תל אביב באה אמש (ראשון) למשחק העונה כמו רוטוויילר שמראים לו פורץ. לא עניין אותה שופט שלא ראה שער חוקי, או יובל שפונגין שהורחק בצהוב שני – היא באה לסגור חשבון על שנתיים בהן הייתה על תקן מעודדת. מהערב הזה היה ברור שהיא יוצאת עם קרקפת ומדליה. אפילו שלב גישושים למשחק החגיגי הזה לא היה. ישר עברו למכות רצח. לילה חם, תזזיתי שהתרכז במיוחד ליד שערו של גיא חיימוב. רק ששום דבר, כולל המכות היבשות, לא הסיטו את דור מיכה וחבריו מהמטרה. קבוצה אחרת אולי הייתה מקבלת מכה רצינית בשאסי אחרי אותה בעיטה של אבי ריקן שעברה את קו השער ולא אושרה, אבל ג'ורדי קרויף סימן להמשיך לשחק.

עד עכשיו לא ברור איך ליאני, הקוון ושופט הרחבה לא קלטו על מה המהומה. בשביל מה יצרו מערך כל כך מעובה של אנשי שיפוט, אם כשצריך הם מסתכלים על מצב הכוכבים ומסתודדים אם גם השבוע יירד גשם? אולי הם צריכים עוד חמישה-שישה שיסייעו? המזל הגדול של צוות השיפוט היה שהמהלך השערורייתי לא הפריע למשחק, מאחר שהפועל באר שבע החליטה להתאבד בשידור חי, והשאירה למכבי תל אביב מסלול חופשי להמראה.

האלופה ממש לא הייתה בעניינים. ג'ון אוגו, מהג'וקרים של עונות האליפות, לא בא לשחק. הוא התחפש לשחקן הגנה בניו-אינגלנד, עמוק בתוך הסופרבול, רק חיפש סיבה להיכנס לתאקלים. ברק בכר צריך לשאול הבוקר את הקשר הניגרי מה עבר עליו אמש. טוב שלא היה לידו נשק חם, אחרת היו מפנים את הפצועים לבית החולים הסמוך.


התאבדות בשידור חי. וואקמה ואוגו (דני מרון) 

עם 11 היה קשה לבאר שבע להוות יריב ראוי, עם עשרה כבר היה לה מעט מאוד מה למכור. ואז, בשביל לחתוך עוד עורק ראשי, בא הספרינט של בן שהר ואיתו הדקירה בשריר. תורידו גם חלוץ מצטיין מהמשוואה. אני כבר אומר: בלי קשר לתארים שהיא יכולה להשיג, הפועל באר שבע חייבת בקיץ לרענן דחוף את הסגל. גם ברצף הניצחונות הופיעו יותר מדי חריקות. הסגל הזה סובל מעייפות החומר, עובד על אדי הכישרון שנותרו במאגר.

מכבי תל אביב הייתה אתמול בזון, בדיוק ההיפך מיריבתה. משחקים כאלה פתאום מוכיחים שליגת העל יודעת לנפק קצב ואגרסיביות – מצרכים שאנחנו מתלוננים ששייכים בלעדית לגויים מעבר לים. בימים כאלה, אבי ריקן ודור פרץ, ובטח שאייל גולסה, יודעים להשתלט על מרכז המגרש ולא לוקחים שבויים. בימים כאלה, כל הרעב שהיה אגור אצל אלירן עטר בורח מהכלא. עטר הוא שחקן של מצבי רוח. הוא חייב להיות מכוון כשכל בורג יושב במקום הנכון. כשזה קורה הוא רץ ללא הפסק, מטריד הגנות ומחפש רק לעקוץ, עד שזה מגיע.

מכבי תל אביב ניצחה 0-1 קטן, אבל עצום ממדים. ניצחון שיכול לתת לה את הדחיפה החסרה ולהחזיר לבאר שבעים את הפחד לעיניים. עם כל הכבוד לירושלמים האנרגטיים ולבחוריו הנפלאים של ניר קלינגר, מצפון תל אביב תיפתח עליהם הרעה.

רק שער אחד, ניצחון גדול. שחקני מכבי ת"א (דני מרון) 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי