כשאיזי שרצקי רצה את דין דוד: הצצה לנעשה במ.ס אשדוד

דין דוד
דין דוד | צילום: ערן לוף

החלוץ הפורה שלא מקבל צ'אנס, הקרדיט הבלתי נגמר ליקיר הבעלים קינדה, התפקיד הבא של טום בן זקן והשחקנים (של דודו דהאן) שישאירו את הקבוצה בליגה. אייל לחמן עם הסיפורים מתוך הקבוצה של ג'קי בן זקן

(גודל טקסט)

זריהן, עזריאל, אדילסון, מאוריסיו, בגאריץ', מנגה, ג'אן, דן ביטון, מושל ואלקה. הרשימה המפוארת הזו איכלסה בשנתיים האחרונות את שלישיית חוליית ההתקפה של מ.ס.אשדוד. מבין כל שחקני הרכש והבית, דין דוד הצעיר הוא הטוב מכולם עם מאזן של 13 שערים ב-48 משחקים בהם קיבל צ'אנס ופתח בהרכב. הוא רק בן 21, וכבר יש לו מאזן סטטיסטי טוב ועתיד עוד יותר טוב.

כשפנו מנכ"לים או בעלים של מועדונים אחרים לרפי נידם, המנכ"ל ואיש הפועל אשדוד, שג'קי בן זקן שומר לו אמונים, וביקשו לקבל את דין דוד, הם נתקלו בסירוב בוטה. נידם אחראי באשדוד לארגון מופתי של מחנות אימונים בלתי נשכחים, שכוללים צירוף שף מיוחד. נידם נוהג לסרוק כל תחילת עונה מאות מיילים מסוכני שחקנים והוא יודע להעריך שקשה למצוא חלוץ זר ברמה של החלוץ האשקלוני הצעיר. המאמנים משום מה מעריכים קצת פחות.

לפני כשנתיים, צלצל הטלפון ברכבי. איזי שרצקי היה על הקו. במהלך השיחה איזי ציין כי חסר לו מגן שמאלי ואני, שסיימתי באשדוד ותכננתי להביא אלי לעפולה את אורן ביטון, חשפתי את דעתי בפני שרצקי לגבי המגן השמאלי שהושאל לנצרת עילית מהפועל חיפה. "אני משוכנע לגביו", אמרתי לאיזי וביטון אכן הגיע לקריה. באותה שיחה עלה גם שמו של דין דוד. היה זה שנתיים אחרי שהקפצתי את עומר אצילי ורז מאיר מהנוער לבוגרים של ראשון לציון ועל דין דוד הרעפתי מחמאות לא פחות גדולות.


מחמאות בלי הפסקה. דין דוד (ערן לוף) 

איזי פנה, ג'קי ביקש סכום גבוה והילד נשאר באשדוד. דין דוד הוא שחקן שלא מושך את העין. לא יכדרר, לא יעשה סיבוב מסוגנן ברחבה, אבל מזנק מהמקום כמו נמר ותחת המהירות האופיינית לו, יודע להעיף מבט ולסיים בקור רוח חסר תקדים ששמור רק לגדולים מכולם. למרות הכישרון שלה, מגיעה הקבוצה של בן זקן העונה לשלושה ניצחונות ב-21 מחזורי ליגה ושפל כיבושים של 18 רק שניים יותר מעכו הקורסת. קשה לדעת מה יותר מפואר באשדוד: החדרים באקדמיה או המשרדים של בן זקן. בשני המקומות עולה ניחוח של כדורגל. במשרד של גקי יש כסא השמור לנסיך אשדוד, דודו דהאן, האיש שהביא ואחר כך מכר את אפה אמברוז לסלטיק, כמו גם את ניר ביטון ושחקנים נוספים, שנתנו מבטחם בסוכן העל.

את האקדמיה ניהל באותו זמן איש אמונו של ג'קי, עידן בן אבו, הסקאוט המקומי, שהביא את יצחק אספה לנערים, את אור אינברום מקרית גת ואת דין דוד מאשקלון, לנוער. דוד ואינברום היו הפייבוריטיים שלי כמאמן אשדוד, לא פחותים במעמדם ממיכאל אוחנה וניב זריהן. באר שבע הטילה יהבה על השניים האחרונים. מספרים ותפוקה יביאו יותר בעתיד דווקא דין ואור.

לא היה כמו בן אבו כדי להכיר את נבכי נפשם וצפונות אופיים של צעירי אשדוד. כולם עברו באקדמיה תחת ידיו. בן אבו דאג למגורים ולאוכל למשפחות השחקנים ולילדים עצמם. הטיף לרצינות מחד, פירגן ובנה ביטחון מאידך. בינתיים בן אבו הפתיע ונטש לטובת קריירה של סוכן שחקנים צעירים, מה שפוגע פגיעה אנושה בתהליך ייצור השחקנים באשדוד ובעיקר במתן הקרדיט לדין דוד ולאינברום.


אשדוד מול אשדוד. קינדה (דני מרון) 

בדור השחקנים הצעיר הזה כלול גם גדי קינדה, יקירו של ג'קי, שלאורך שנים קיבל את הביטחון לבחור איך ומתי להתאמן. העליות והירידות של הכוכב המקומי הן תוצר של ביטחון יתר ותחושה שלקינדה מותר הכל. כך, אגב, הייתה התחושה מצד מאמנים אשר מעריכים את קינדה כאול אראונד פלייר, אך נרתעים ממאזן האימה של לא פחות מ-35 צהובים בשלוש עונות, חלקם על דיבורים ותנועות יד מבטלות. השיחות הללו עם יקיריו קינדה, אוחנה ואחרים מתבצעות במשרד של ג'קי ולעיתים בביתו, משם ג'קי הכין היטב את הקרקע לקרקועו הצפוי. לאחר עשרה ימי הסתגלות ראשונים וקשים מנשוא מבחינתו, התאושש ונכנס הבעלים לטראנס עבודה. יש מי שמעיד על שיחות טלפון יומיות בהן הבעלים מקבל סקירה מלאה על הנעשה.

דרך הטלפון החתים הבעלים את יוסי מזרחי, ראובן עטר, רן בן שמעון ועמיר תורג'מן. כרגע, האח נוני ממלא את מקומו של הבוס. כשיפרוש, יירש הבן טום את ניהול העסקים ובכללם את קבוצת הכדורגל. בסגנון משחקו ניכר עד כמה טום הינו בחור אינטיליגנט ובעיקר קר רוח. לא יוצא מדעתו, לא מאבד את הראש גם אם טועה.השקט הזה הוא תוצר של ביטחון עצמי גבוה.

אשדוד תישאר השנה בליגה. ג'קי הטיל כל כובד משקלו כדי לחזק את הקבוצה ונעזר בדודו דהאן ובקשריו בבאר שבע ובמאריבור כדי להביא לחצי השני של העונה את וובה בראון ואת אינברום לי"א. אשדוד תישאר למרות התקופה המבולגנת ביותר במועדון ותעיד על כך העובדה שלא פחות מ-34 שחקנים שותפו העונה במשחקי הקבוצה, כמו גם 20 שערי חובה מתוך 32 במחצית השנייה.


קצת עזרה מדודו דהאן. וובה בראון (לירון מולדובן) 

הערב זו אשדוד מול אשדוד. חאתם אלחמיד, מתן אוחיון, לואי טאהא, מיכאל אוחנה, ניב זריהן מול החברים מעיר הנמל. מ.ס, כך היא מכונה בעיר בפי אנשי האדומים ועירוני, התייצבה לאחרונה והפסידה פעמיים ב-12 משחקים. מאז המחזור השביעי כובשת אשדוד 22 שערים בכל המסגרות, מתוכם שבעה של מאוריסיו, שישה של אלקה, ארבעה של קינדה ושניים של מושל. אף אחד מהארבעה הללו אינו חלוץ.

מאוריסיו ומושל מצוינים מימין, אלקה משמאל וקינדה מאחוריהם. בתווך, חייב להיכנס דין דוד והערב, מול הגנה מהוססת של האלופה (אך עדיין הטובה בישראל יחד עם הפועל חיפה) והחמישייה הזו יכולה לקחת את אשדוד רחוק, אולי אפילו יותר מהישג השיא של המועדון – חצי גמר הגביע. האמת, אין חלום יותר גדול עבור הבעלים מזה בו חביבו קינדה ובנו טום יניפו ויביאו אליו את הגביע לפגישה השבועית.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי