כשצפון קוריאה הורידה את הוליווד על הברכיים

אז ישבו הגאונים באולפני "סוני" וחשבו על עלילה טיפשית נוספת שאליה ניתן לשזור את רוגן וחבורת הקומיקאים הדבילית/חביבה שלו, ורקחו את הסרט "ראיון סוף", שבו רוגן וג'יימס פרנקו מגלמים צמד עיתונאים אמריקאים שמקבלים הזדמנות פז לראיין את הרודן ששולט בצפון קוריאה, קים ג'ונג-און. אלא שרגע לפני שהם ממריאים לכיוון פיונגיאנג, הם מתבקשים על ידי סוכנויות הביון האמריקאיות לנצל את שהותם במדינת האויב ולהתנקש בחייו של המנהיג האכזר, מה שמסבך את הטיול הזה הרבה יותר.

ב"סוני" הבינו שיש להם ביצת זהב קומית ביד, וקבעו ל"ראיון סוף" תאריך יציאה מבטיח במיוחד: ה-25 בדצמבר, הוא חג המולד, וגם אחד המועדים הכי יוקרתיים עבור בתי הקולנוע בארה"ב. בפרק הזמן שבין ה-25 בדצמבר ל-1 בינואר מרבית האמריקאים נמצאים בפגרה כפויה מהעבודה ויש להם המון זמן פנוי בהתאם, ובתי הקולנוע בתקופה זו עמוסים בצופים. לא סתם אמורים בטווח של השבועיים הקרובים לצאת משהו כמו עשרה סרטים בהפצה רחבה, וגם הסאטירה הפרועה על קים ג'ונג-און ומשטר האימים שלו הייתה אמורה ליהנות מגל הרווחים המטורף.

אלא שפה בדיוק "סוני", ואיתה הוליווד כולה, השתפנו ונכנעו לטרור. פשוט כך. המבקרים הבודדים שראו את "ראיון סוף" טוענים שאמריקה יוצאת בו לא פחות גרוע מצפון קוריאה. אבל חבורה של האקרים מצפון קוריאה (ככל הנראה) לא ראתה בעין יפה את עצם הפקתו של הסרט, והחלה לשחרר מסרים מאיימים כלפי הציבור האמריקאי. איכשהו, תמיד הפנאטים בכל מדינות "ציר הרשע" (כפי שהגדיר אותן בזמנו הנשיא בוש) מתקשים להבין הומור או סאטירה, ועם סבר הפנים החמור שלהם (שהוא מושג ללעג בזכות עצמו) מתייחסים גם לדאחקה הבילית כמו "ראיון סוף" כאל איום קיומי על הביטחון הלאומי שלהם. וואטבר.

זה התחיל כבר בסוף נובמבר, עם הפריצה המאוד מתוקשרת למחשבים של חברת "סוני", שהובילה לשחרור לרשת של עשרות תכתובות מייל חשאיות של החברה, בכלל זה נתונים על משכורות של שחקנים, התכתבויות עם אולפנים מתחרים, לכלוכים שעובדי החברה כתבו על חלק מהכוכבים הכי גדולים של סרטיהם (וויל סמית', אדם סנדלר) ועוד כיד הדמיון הטובה. חמור מכך, באותה הזדמנות דלף לרשת להיט המלחמה "זעם" עם בראד פיט, אף שעדיין ריצד בבתי הקולנוע, והגרסה החדשה למיוזיקל "אנני", שאמורה הייתה לצאת לאקרנים רק בסוף השבוע האחרון (19.12). כבר אז עלה החשד המאוד סביר שמי שעומד מאחור הפריצה המרושעת הם האקרים צפון קוריאנים. ואכן, עד מהרה כל החוטים החלו להוביל לכיוון של הדיקטטורה המסתגרת, אף שבאופן רשמי השלטונות בפיונגיאנג הכחישו מעורבות. והנה, ביום שלישי האחרון האיומים עלו שלב, וכבר היה ברור שמישהו מנסה להעניש את "סוני" על "ראיון סוף": אותם האקרים שפרצו למחשבי החברה שחררו איום שאינו משתמע לשני פנים, ובו כתבו שהם יפגעו בבתי קולנוע שיקרינו את הסרט "בסגנון מה שקרה ב-11.9" והמבין יבין.

מה עשתה הוליווד? מה עשתה "סוני"? האם מישהו שחרר הצהרה שהם לא ייתנו לאף אחד לסתום להם את הפה או לפגוע להם בחופש האמנותי? האם מישהו ניסה להבהיר ללחוצים הפונדמנטליסטים מהמדינה האסיאתית שבדמוקרטיות מערביות לא נכנעים לטרור (אפילו אם זה רק איומים בטרור)? הצחקתם אותנו.

כבר בלילה שבין רביעי לחמישי הודיעו חלק מרשתות בתי הקולנוע הגדולות בארה"ב כי הן גונזות את "ראיון סוף", ולא מתכוונות להקרין אותו בתאריך שבו הוא אמור לצאת (כאמור, 25.12). גם פרמיירות חגיגיות שתוכננו להיערך בניו יורק ובמוקדים נוספים - בוטלו באבחה חדה. לא עזרו תחנות של גולשים ברשת, או טענות (מוצדקות) על כך שמדובר בכניעה לטרור. הבוקר (חמישי) "סוני" כבר הלכה צעד אחד קדימה, והודיעה שהיא גונזת את יציאתו לאקרנים של הסרט כליל, ואפילו לא מתכננת לשחרר אותו ב-וי-או-די או בדי-וי-די. עכשיו זה כבר ברור כשמש. הם מ-פ-ח-ד-י-ם והטרור הקיצוני ניצח את אחד האולפנים הגדולים והחזקים בתעשיית הקולנוע האמריקאית, וגרם לו להפסד של לפחות 42 מיליון דולרים (עלות ההפקה של הסרט, וזאת עוד לפני הוצאות של פרסום והדפסת עותקים שנגנזו בדקה ה-90).

אגב, נכון לתחילת השבוע הנוכחי מועד יציאתו של הסרט בישראל עומד בעינו. אני מקווה שלפחות בארץ לא ישתפנו והוא יוקרן. ובמידה וזה יקרה, אני מאיץ בכולכם ללכת ולראות אותו בבתי הקולנוע. לא כי מדובר בהכרח ביצירת המופת הסאטירית הגדולה של המאה ה-21, אלא כיוון שמדובר בתשובה הנכונה שיש לתת לכל המאיימים, המלעיזים והטרוריסטים באשר הם.