רובין הוד, צ'ה גווארה וגל אוחובסקי. לא בטוח שסדר המהפכנים נכון, כי אוחובסקי מינה את עצמו ללוחם על זכויות הלהט"ב. ולא סתם זכויות, הוא דורש  מכל הומוסקסואל להתפקד על עצמו ככזה, בעיקר אם הוא נבחר ציבור. רובין אהב גברים או נשים? וצ'ה, איך הוא היה ביערות? מה זה הקטע הזה? ממתי נטייה מינית של אדם חייבת בפרסום? ומדוע כל הומוסקסואל חייב להצהיר על נטייתו ולהתחייב לשרת את הקהילה? מעניין איך גל הקדוש היה נוהג בדוד המלך אחרי הסיבוב על יהונתן.



בכל מקרה מדובר בהפקרות ציבורית. הקדוש המעונה לקח על עצמו תפקיד לא לו, בדיוק כמו בנצי גופשטיין, גואל הצעירות היהודיות. ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) הצהיר על נטייתו המינית והוא חי עם זה יופי. כולם כמוהו. לא כולם חייבים, אין שום חוק שמחייב אותם לכך, זולת חוק האיחצון של אוחובסקי, שיש לו משום מה אג'נדה מהתחת, והוא כופה אותה על כל אדם חשוב שנודע לו שהוא מקיים יחסי מין עם בני מינו. זה פסול מעיקרו, אבל התקשורת אינה יוצאת נגדו, כי אולי הוא יודע דברים על חלק מהעיתונאים, ואולי לא, אבל אותי הוא סתם דוחה. 

אני רק מקווה שאותו חבר כנסת לא יישבר מהלחץ ולא ייכנע לאוחובסקי. הציבור לא ידע שאותו ח"כ הוא הומוסקסואל, הוא לא נבחר על הטיקט הזה לכהן כחבר כנסת - אז מה בדיוק רוצים ממנו? מה זה ציד המכשפות הזה? ומדוע אף אחד לא מוקיע את המכשפה המאיימת, שמסוכנת לחברה כאן בדיוק כמו 

דרכון ביומטרי. כי לפי תורתו של ההומו הקדוש, חייבים לציין בסעיף הלאום: חד־מיני, לא חשוב מאיזו דת. 
 
בכנסת שלנו מרמים, עושקים, מבזים את הציבור, ונטייתם המינית של קולקציית האפסים הזאת ממש לא רלוונטית. קל להשתכנע שגם אם היו ארבעה מהלהט"ב בוועדת הכספים, עדיין חברי הקהילה לא היו זוכים להטבות כלשהן באיו"ש, לבטח לא בבירת הקהילה בתל אביב. אז על מה הרעש בדיוק? מה האיש הזה רוצה מאיתנו? מדוע הוא מטריד אותנו? מה הוא בדיוק רוצה מהח"כ שסימן? זו לא עילה מספקת לחקירת משטרה? אולי הוא סוחט אותו?לכאורה כמובן, כי מחר אוחובסקי יכריח אותי לצאת מהארון, ואני אצטרך לשבור את הדלת כדי לצאת (כי הארון קטן), ואשתי עלולה מאוד  לכעוס על הנזק והלכלוך (הוצאות שלא הופיעו בתזרים היומי שלה במחשב). אני כבר לא יודע ממי אפחד יותר, ממנה או ממנו. בכל מקרה, יש לנו כאן מספיק מטרידים ומטרדים בחיי היומיום. הגיע הזמן שמישהו יטפל באיש הזה, שהוא באמת מטרד מיותר. 
 
סקרים זה יופי
 
הפעם זה יהיה חברתי. כך מבטיחים לנו הסוקרים למיניהם. אנשים כועסים על מצוקת הדיור, על רמת המחירים, על זה שאין להם כסף, אז הפעם זה יהיה חברתי. אני שומע את זה ברדיו ובטלוויזיה ומתפוצץ מצחוק. הרי הקמפיין הגדול עוד לא התחיל, וכבר סיווגו כאן שמאל וימין כאילו שזה חשוב. אני ממתין 
להצהרות של ביבי: בוז'י יחזיר את ירושלים, כחלון יחזיר את אריאל. געוואלד. אנחנו חברתיים, עד שכל מיני מומחים לספינים תקשורתיים מתחילים לטמטם לנו את המוח. לא צריך הרבה, פיגוע אפשרי בתל אביב, וכולם כאן עוברים לכהנא חי באותו יום, אבל מתפשרים על דני דנון ומירי רגב רק כי כהנא 
מת. מה זה השטויות האלה? 
 
בבחירות לכנסת ה־19 הלכנו לישון עם שמונה מנדטים לאין עתיד ולמחרת הלכנו לישון עם 19 מנדטים. פעם אחת טלפנו אלי ממטה סוקרים וביקשו לראיין אותי. הבטחתי שאני מצביע לרק"ח. שאלו מדוע. אמרתי שדב חנין פרלמנטר מצוין, ובכלל הערבים מארחים אותי יופי והאוכל ממש טעים. הסוקרת נורא התרשמה, אבל היא לא יודעת שאיני טורח להגיע לקלפי בכלל. זה לא מעניין אותי, מפאת הידיעה שיממה אחרי תוצאות הבחירות, הנבחרים בזים לי שבכלל בחרתי בהם. ואז כל ההבטחות אינן קיימות.

חברתי, ביטחוני, הכל שטויות. אני רוצה לראות את החברתי הראשון שיבטל את עסקת ה־F35, נשק העתיד של חיל האוויר. אני רוצה לשמוע את הביטחוניסט הראשון שמצהיר: אם תבחרו בי, אני מבטיח שלא יהיה נגמ"ש ו/או טנק שלא יהיה ממוגן במיטב המיגון הקיים. אני מתחייב שלכוחות המילואים יהיה מיטב הציוד. הרי הכל שטויות, ו־19 כנסות רק רימו אותנו כל יום כל היום. 
 
מה בדיוק יעשה בוז'י הרפה? הוא יוסיף מיליארד שקל לסל התרופות? הוא ידאג שאותם  60 אלף ילדים רעבים מדוח העוני יאכלו שלוש ארוחות משביעות ביום? הוא יפחית את שיעורי המס? הוא ידאג לחלוקה שונה מרווחי הגז של יצחק תשובה? הוא יורה על הקמת שני בתי חולים ציבוריים? ממש לא. הוא יהיה כמו ביבי, ידבר איתנו על צורכי הביטחון, ציפקה פיט־פוט תתחיל עם הקטע המפגר של התהליך, והכל יהיה אותו דבר. אבל זה לא מופיע בסקרים. 
 
וביבי, שנראה אצלו ששרה־אנטואנט רוצה לחתום קושאן על הבית ברחוב בלפור, יבטיח לכם הכל, ממש ה־כ־ל, רק כדי להישאר בבועה הסטרילית שהוא חי ומתפקד בה. קודם כל איראן, זה ברור לכם לא? אחרי זה ביטחון, אחרי זה הפחתה בהקצבות לגלידה ולנרות, ולמים בבריכה בקיסריה. הכל יהיה בסדר, רק שתבחרו בו. והכי מדכא שאנשים מאמינים שרק הוא יכול לנהל את העם המדוכא הזה, ויצביעו לו. 
 
בסקרים לא שואלים אותנו על היום שאחרי. מה למשל יקרה כאשר מוישה גפני ויעקב ליצמן יתנחלו בוועדת הכספים. מה יקרה שם בדיוק, אחרי שנתיים מחוץ להרכב? למה לא שואלים אותנו את זה? 
 
ומה הבשורה שמביא איתו משה לנהל מדינה זה כמו לריב עם שלוש חברות סלולר? עד שהוא ילמד מי נגד מי, איך, למה ומדוע, נעבור שנתיים ונלך לעוד בחירות. מרוב ייאוש בגלל המצב כאן, אנשים ממציאים להם מנהיגים שבטוחים שהם יכולים, אבל הם ממש לא. אם בגועליציה החדשה תהיינה שש־שבע מפלגות, כדי להגיע ל־66 ח"כים, מה תהיה רמת הסחיטה של כל אחת מהן? מדוע זה לא מופיע בסקרים, הסחיטה הזאת? 
 
הבשורה היחידה יכולה להיות שינוי שיטת הבחירות, בהתאמה לזו של ארה"ב, בריטניה וצרפת למשל. אבל בשביל שזה יקרה, הכנסת חייבת להצביע על שינוי. וזה לא יקרה לעולם, כי השיטה הנוכחית מתאימה לקולקציית האפסים הזאת. שום ח"כ לא ירצה לעמוד למבחן ציבורי, מה בדיוק הוא הביא לאזור הבחירה שלו בקדנציה. גם זה לא מופיע בסקרים.
 
בקיצור, מה שהיה הוא שיהיה, ולא משנה איזה שרלטן ינצח בבחירות לכנסת ה־20. אנחנו נאכל את הלקרדה, הוא לא יראה אותנו ממטר רץ, והסוקרים מקווים שזה ייגמר מהר. הכנסת ה־21 כבר בפתח. 
 
סוגיות לטשולנט 
 
 אריה דרעי ואלי ישי - בסדר, הם נפרדו. מדוע אין נשים ברשימות שלהם?אצלם זו דמוגרפיה שונה? יש פחות נשים מגברים? איך מדינת ישראל המודרנית, 
המתקדמת, מאפשרת הדרת נשים? איך מדינת ישראל מאפשרת לשני פרימיטיבים כאלה לשקול אפשרות להיות חברים בממשלה? אין שם עניינים שקשורים בנשים? כיפוש, בלי קישקע, זה מפחיד אותי. את יודעת שטשולנט הרג יותר יהודים מאשר אלו שנספו בשואה? לא ידעת? אני מפגר? את צודקת באבחנה המדויקת, אבל זה עדיין נכון.

האל"מ מהמודיעין והקטין - אין לי בעיה עם הנטייה המינית של קצין המודיעין הבכיר מאוד. יש לי בעיה עם נטייתו לצעירים בגיל שדורש לוודא את גילם או לדבריו: "הוא אמר לי שהוא חוקי". מדובר בקצין עם תפקיד אחראי מאוד, שהמושג "הוא אמר לי" נשמע קצת דבילי לנוכח הציפיות שלנו, הציבור שמממן אותו, מאדם בתפקיד כזה. ובכלל, אם כבר קיימת באותו קצין נטייה או סטייה ליחסי מין עם "חוקיים", איך מומחה למחשבים מהבכירים בארץ עושה טעויות של טירון? אז ללא שום קשר עם העבירה שבה הוא חשוד, ברור וידוע לכל שהוא לא מתאים לתפקידו. וכדאי מאוד שראש אמ"ן כבר ימנה מחליף. תגידי, כיפוש, מה זה זה? גם גריסים, גם חומוס גם שעועית? את רוצה להרוג אותי? נמאסתי עלייך? אני יודע שכן, כי אמרת לי. אז תירי בי בראש, למה להרוג לאט? את נהנית לראות אותי סובל?
 
סכין בין השיניים - סא"ל לירן חג'בי הוא מג"ד צבר בגבעתי. אומרים עליו שהוא לוחם ללא חת, סוג של גיבור. וואו התרשמתי מאוד. אבל לצד גבורתו, הוא מבצע (לכאורה, הוא עדיין חשוד) עבירות שאינן הולמות מפקד בצה"ל בכלל, ומפקד של חיילות בפרט. הוא כבר לא יהיה מג"ד, אז מדוע לא לסיים את זה בעסקת טיעון, ויתור על הדרגה והפנסיה, בלי מאסר? הוא רוצה להיות גיבור גם בבית הדין הצבאי? סבבה, לך על זה, אח שלי, רק תחשוב על זה עוד פעם, בלי סכין בין השיניים. כאן לא תפגוש מחבלים, תפגוש משפטנים שאין לך סיכוי אצלם, אפילו שהם החזיקו 
רק עט בין השיניים. דיר באלאק. 
 
כיפוש, איך זה בסיר אחד בשר ועוף, תסבירי לי? טשולנט זה שלנו, האירופים האליטיסטים, שלא היה לנו מה לאכול בגלות, לא כמוכם בהרי מרוקו שהיה לכם כל טוב הארץ, וכל שלושה ימים הורדתם טלה רך מאוד, אבל את מתעקשת לטשטש לי גם את הזיכרון האחרון ממקורותי. אין דבר כזה סחנה, יש רק טשולנט, הבנת? אני גם רואה את החיה בעוף, וכואב לי הלב על התרנגולת. לא, אל תביטי בי ככה, את יודעת שאני נגד הרג חיות, ואם אפשר היה להוציא את הפילה מהחיה רק בניתוח, הייתי מעדיף. שאני אשתוק כבר? טוב בסדר, רק אל תתרגזי.
 
 ערן זהבי יוצא לחו"ל - וואו, הארץ רוגשת, שוב ילד הפלא רוצה לצאת לטייל. הזיכרון מפאלרמו עדיין מעיק. אז אני שומע וקורא שכל הקבוצות באירופה 
מחזרות אחרי הטאלנט שלנו. שמע, ילד, תקשיב לזקן, בסוף תישאר כאן. עדיף להיות ראש לשועלים מאשר זנב לאריות. כאן אתה כוכב, כי משחקים כאן לאט, ויש לך ערימה של משת"פים בהרכב, שעובדים קשה כדי שאתה תצטיין. אצל הגויים זה כדורגל אחר, מאוד פיזי והם יפרקו אותך. וכבר ניסית באיטליה ולא הלך. אז תפסיק לחלום ותישאר אצל הפלבאים בארץ. אירופה קונה מאיתנו סטארט־אפים, כדורגלנים יש להם מספיק. 
 
כיפוש, תקשיבי לי רגע. באירופה לא הגישו סלטים לפני הטשולנט, בטח לא עשרה סוגים, כי לא היה מרכיבים כדי להכין אותם, לפחות לא ליהודים העניים, שעצם נוכחותם הרגיזה את המקומיים. אבל את, יש לך פחד סמוי וגלוי, שאף פעם לא יספיק אוכל, וזה כשעוד לא עברת שנתיים בגטו. אני מציע שתטפלי בזה, בשיחות בהתחלה. אני לא הייתי ממליץ ישר על תרופות. לא, לא, תורידי את הסכו"ם מהיד. הלפיתה שלך את הסכין מרתיעה אותי. טוב, אני אשתוק.
 
 ספורטאי השנה - כן, זה היה הטקס האחרון של לימור לבנת, טקס שמשקף את רמת ההבנה שלה ושל המשרד שהופקדה עליו. כספורטאי השנה נבחר גולש בסקי כבלים, מקצוע שאינו אולימפי. לתפיסתי הוא בכלל סוג של תחביב. אנחנו 594 יום לפני אולימפיאדת ריו. אם מה שיש לנו כספורטאי המצטיין של שנת  2014 זה גולש בסקי כבלים, חבל לנו על הזמן. יש כאן שחיינים מצטיינים, ג'ודוקאים כנ"ל, אבל בטקס ממלכתי אנחנו לא מכירים במצוינותם. מה יותר חשוב באולימפיאדה? שחיין שיגיע לגמר אולימפי, או סקי כבלים שהוא תחביב? זו שאלה לשרה, שפטרה אותנו מנוכחותה בספורט הישראלי.
 
לא, כיפוש, אני לא מחפש אותה, היא כבר לא שם, ואין את מי ואת מה לחפש. יבוא שרלטן חדש עם אג'נדה, ויעשה עוד נזק. ספורט זה לאנשי מקצוע, לא 
לחובבנים עם חזון. 
 
טוב, סיימתי לאכול, יש לך אולי סודה קאוסטית? את יודעת, החומר הזה שמנקה סתימות בביוב. למה? כי אני מרגיש תעוקה באבי העורקים מהסחנה, ובמיון יש עכשיו רק מתמחים רוסים או ערבים, אז אני פוחד ללכת. שאשתה תה? ממתי תה זה תרופה? אני אדחף אצבע לגרון. אם אני מתעלף, תרימי לי את הרגליים. זהו, אני עוד קורבן של טשולנט חורף, ועוד של מרוקאית.