סקר "מעריב-סופהשבוע" בביצועו של מכון "פאנלס פוליטיקס" הוא סקר של מגמות. הציבור נמצא עדיין בהלם ולא הוציא עוד את הראש משקית ההקאה שלו. יחד עם זאת, הסקר הזה מרתק במיוחד ומצביע על תופעות שיש להן פוטנציאל לתת את הטון בשלושת החודשים הקרובים. ועוד משהו: הכל אפשרי. הכל, כולל הדחת בנימין נתניהו. רוב ברור של הציבור לא מעוניין בו כראש הממשלה הבא, אף על פי שהימין מנצח ניצחון ברור בעוד גוש השמאל ממשיך להצטמק. במילים אחרות: נתניהו מאבד את מקומו כמנהיג הימין. המסה הקריטית הנדרשת להחלפתו, מצטברת במהירות.

 
סקרים קודמים שפורסמו בשבועות האחרונים כבר הצביעו על כך שרוב ברור בציבור לא תומך בקדנציה נוספת לנתניהו. בסקר הנוכחי מספר האנשים שמתנגדים לקדנציה כזו כמעט כפול ממספר אלה שתומכים בה (60% מול 34% בהתאמה). נאמני נתניהו, הגרעין הקשה שלו, עדיין נאחזים בו, בהיקף של 80%, פלוס-מינוס. הנתון הזה יכול עוד להצטמק, מאחר שנתניהו תמיד מפסיד מספר לא מבוטל של מנדטים במהלך קמפיין (כך היה בארבעת הקמפיינים האחרונים שלו). כל שאר הציבור, ומדובר ברוב גדול של הישראלים, לא מעוניינים בו.



 
הסקר ממשיך מגמה שהולכת ומתייצבת בשנים האחרונות: "המצביעים הקבועים" נגמרו. המפלגה היחידה שנהנית מגרעין תמיכה יציב, קבוע וצומח, היא יהדות התורה. כל שאר המפלגות, פריכות. לא רק יש עתיד וישראל ביתנו, גם הליכוד והעבודה. עם ישראל פתוח להצעות. עניין מפתיע נוסף: אחוז ההצבעה, על פי הסקר הזה, לא יהיה נמוך, אלא גבוה (74%). הישראלים מעוצבנים. הם, בשלב הזה, רוצים להצביע. הם עוד לא התייאשו לגמרי.

 

ועכשיו, לשני נתונים דרמטיים לא פחות (לטעמי, אף יותר). עד היום נשאלו הנסקרים את שאלת "ההתאמה לראשות הממשלה" בדרך שבה הוצגו בפניהם כל המועמדים הרלוונטיים, בזה אחר זה. השיטה הזו נתנה יתרון מובנה לנתניהו, שנהנה מגרעין תמיכה משמעותי, בעוד כל המועמדים האחרים התחלקו בכל היתר. בסקר הנוכחי ניסינו שיטה אחרת, אף שאין בישראל בחירות אישיות. הצבנו את נתניהו מול כל אחד מהטוענים לכתר, בנפרד. מדדנו, בעצם, את הפופולריות של ביבי מול מתנגדיו, בהתמודדות של אחד על אחד. התוצאות מדהימות. 


נתניהו מנצח במצב כזה את בנט (43% - 31%), את לפיד (51% - 34%) ואת ליברמן (51% - 23%). שלושת אלה לא בשלים, עדיין, להתמודדות על הדבר האמיתי. מול יצחק הרצוג מביא נתניהו כמעט תוצאת תיקו (44% - 45%), וכאן השוס הגדול: ביבי מפסיד (!!!) למשה כחלון בהפרש של 10% (36% - 46%), ומפסיד אפילו לגדעון סער, שלא נמצא כרגע במערכת הפוליטית (38% - 43%). אם סער ישתכנע שהוא יכול לגבור על נתניהו, הוא יקפוץ למים.





במילים אחרות: בקרב הציבור הכללי, כחלון וסער, שני המאוכזבים האחרונים מנתניהו, אחד מהם בחוץ כבר שנתיים והשני פרש לא מזמן, פופולריים ואלקטורליים יותר מראש הממשלה המכהן. מדובר בסוג של רעידת אדמה, שממחישה עד כמה פגיע נתניהו. כל זה, עוד בטרם החל הקמפיין הנגטיבי נגדו, עוד לפני הפריימריז בליכוד שתמיד גובים מחיר יקר בציבור, עוד לפני הצגת הרשימה, שעל פי כל הציפיות יככבו בה "שוסים" אלקטורליים כישראל כץ, חיים כץ, זאב אלקין ודומיהם. הנתונים הללו עשויים לשכנע את סער, שיושב על הגדר, לקבל החלטה דרמטית ולהתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד. כל מה שסער צריך זה שמתפקדי הליכוד יתחילו להבין שנתניהו עלול להפסיד את השלטון. הבנה כזו יכולה להיות הרסנית לנתניהו. האדמה בבלפור רועדת. 


 
הנתון המדהים השני הוא הנושא שעליו יילכו הישראלים לקלפיות ב-17 במרץ. אף שהאבק ממבצע צוק איתן טרם שקע, וטראומת המנהרות והרקטות על תל אביב עוד לא הגלידה, רוב הישראלים לא ילכו הפעם להצביע על המצב הביטחוני. העניין הכלכלי זכה ב-34%, הביטחוני ב-30% והצדק החברתי ב-14%. זאת אומרת שהמצב הכלכלי והצדק החברתי ביחד מהווים 48% משיקול ההצבעה בבחירות הקרובות, בעוד המצב הביטחוני רק 30%.


הוכחה נוספת לתהליך ההתבגרות שעובר על הציבור הישראלי, וגם לעוד משהו: התפוגגות הדומיננטיות של מנוע הצמיחה המרכזי של נתניהו בשנים האחרונות, הלא הוא האיום האיראני. הערת אזהרה: אירוע ביטחוני סמוך לבחירות עלול להוריד את ההערכה הזו ביגון שאולה.


  
בסקר השתתפו 500 חברים בפאנל הפוליטי של Panel4All לביצוע מחקרים באינטרנט. הסקר בוצע על מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל - מגיל 18 ומעלה. הסקר נערך בתאריך 3 בדצמבר 2014 . טעות הדגימה המרבית בסקר זה היא 4.3%.


הכתבה המלאה מתפרסמת היום ב"מעריב-סופהשבוע"