אני בת 54 . לפני יותר מעשור התגרשתי מבעלי. הייתה לו בעיה נפשית והוא סבל ממכפייתיות. מצאתי את עצמי בזוגיות איתו אחרי שברחתי מאחי הגדול. הוא היה מאוד דומיננטי ורציתי להשתחרר מה"עול" הזה, לצערי בחרתי באדם שדומה לו. בשנים האחרונות אני די עצמאית ואני לא רוצה לוותר ל החופש שלי, אבל אני רוצה מישהו לצדי. מה עלי לעשות כדי למצוא בן זוג? 
 
"אדם מוצא את הזיווג שלו מתוך גמילה. כלומר, דרך הזיווג שלנו אנחנו מתחילים להיגמל בדרך הקשה מדברים שלא הצלחנו להיגמל מהם לבד. לפי דברייך, את נגמלת ויש לך מודעות. את הבנת שברחת מאחיך ושנפלת לאותו 'פח', והיום את עצמאית, כלומר עשית איזושהי עבודה. את לא רוצה להזדקן לבד, ולפי התפיסה של הראייה האחרת הסוד הוא בהבנה; וכשאני מבין, אני יודע לבחור. את רוצה בן זוג שלא יכבול אותך, נגמלת מלהיות אסירה לגבר דומיננטי שאוסר אותך, ואת רוצה להיות חופשייה.


כעת את צריכה להעמיד את זה כתנאי. אף על פי שנפרדת מבעלך כבר לפני עשור, את לבד רק חמש שנים, ובפרק הזמן הזה את למדת (ולומדת) את עצמך באמת. לפני כן החדרת לעצמך כל מיני ידיעות או אנשים. לכולנו יש הטבעות, פציעות דוריות, שאנחנו רוצים לנקות, אבל כל עוד בן  אדם לא מכיר את עצמו, הוא לא נגמל מכל מיני הטבעות של העבר. את נגמלת מפציעות דוריות ומהטבעות, וכשאדם גבוה מצליח לעשות זאת, זה אומר שהוא כבר התעייף מלהיגמל מדברים דרך בני זוג, והוא עובד על עצמו לבד.


זה חשוב כי כשאדם נמצא בגובה הזה, לבן/ת הזוג אין יכולת להפוך את אותו אדם לקורבן, והוא מוצא קורבן במקום אחר. את הגעת לגובה הזה, אז תהיי עוד קצת עם עצמך. במשך הרבה מאוד זמן עברת כל מיני טיפוסים ובני זוג נוראים. לכן אני ממליצה לך להמשיך לעבוד על עצמך לבד".


אני בת 60, ועובדת באותו מקום עבודה כבר 20 שנים. עד עכשיו עבדתי במשרד ולפני כמה חודשים ביקשתי שיעבירו אותי מחלקה, ומאז הכל התהפך לי. השינוי שעשיתי לא היה טוב לי. אני הולכת לעבודה בלי חשק, ורע לי להיות שם. אני מרגישה תקועה ואני רוצה שתהיה לי אפשרות בחירה. כשאמי הייתה בגילי לא הייתה לה אופציה לבחור, היא הייתה חולה כל החיים, ולצערי היא מתה בגיל 70. מה עלי לעשות? 
"לפעמים אנחנו עושים שינוי או מעבר, אבל אנחנו נשארים באותו מקום, רק בתחפושת, וזה למעשה מה שקרה לך. לאמא שלך לא היו אפשרויות בחירה, וחוסר היכולת לבחור הוא מה שגרם לה להיות חולה. את ידעת שהגעת ממקום כזה, ולמרות זאת הגעת למצב של חוסר בחירה, וכאמור בחרת את אותו דבר בתחפושת. עלייך לנסות להבין אם מקום העבודה הזה יכול לאפשר לך להתפתח, כי ארגונים בדרך כלל נותנים לעובדים שלהם להתפתח,  ללמוד ולעשות תפקידים מגוונים או שהם פולטים אותם.


כשאת עובדת במערכת, יש לך אפשרות לפתח את עצמך כדי שתהיה לך יכולת לבחור במערכת אחרת, או שאת נחה בנוחות של המערכת הזאת ונופלת לתוכה. את בחרת באופציה השנייה, ונתת את כל כולך לתוך המערכת הזאת, אבל אין לה מה לתת לך יותר. נשארת באותו מקום 20 שנה ועכשיו את לוקחת אחריות על הבחירה שלך, עלייך לקבל את הבחירה הזו בלי להתנגד, כי אם תתחילי להתנגד ולא תיקחי אחריות, את עלולה לפתח מחלה. את צריכה לראות את הדברים ביחס לאמא שלך – לה לא היו ברירות והיא נהייתה חולה, ולך אין ברירות אבל את בריאה ומתפקדת, יכול להיות שזה הרצף המקסימלי של השינוי שלך".


אני בת 43 , אמא לשני ילדים. לפני כשנה התגרשתי מבעלי, ומאז על בסיס יומי הוא פוגע בי דרך הילדים שלנו. ניסיתי לעשות כל מה שאני יכולה כדי לצאת מאותה סיטואציה, אבל אני עדיין תקועה באותו מקום. מדוע זה קורה לי?


"בעלך כנראה הבין שהילדים שלכם הם עקב האכילס שלך, והוא פוגע בהם מתוך מחשבות בתת מודע כי הוא יודע ־ שהם הדבר הכי יקר לך. שני הילדים שלך מאוד דומים לך ברוב חלקיהם - בהתנהלות שלהם, בכושר המחשבה שלהם ובחוט המחשבה שלהם, והעובדה שהם הנגזרות שלך מפריעה לבעלך מאוד. אם תחזקי את הנגזרות שלך בדיוק כמו שאת מחזקת את עצמך, תוכלי לנצח את ההתנהגות של בעלך. תחזקי את ילדייך, ותגדלי 'אותך' מחוץ לקופסה. כשיש מישהו שדומה זה לפעמים 'הפטנט' - לגדל 'אותי' מחוץ לקופסה ולנסות ליצור שרשרת דורית בלי ליצור אדם באדם".