אילו התנהל העולם לפי סדר העדיפויות הפרטי של הסוקרת, היה כל גיליון “המוסף" מוקדש בשבוע הבא לדיון ב"מלך, בלש" (הספרייה של בבל). זהו ספר המקור שכבר חדלתי לצפות לו. הספר העברי היחיד שהיה צריך להיכתב כאן ועכשיו.



הוא כולל הכל ובשלמות של צורה ותוכן. הכותב/כותבת נהג/ה בתבונה וחתם/ה על היצירה הכבירה בשם בדוי. בן פול. רק הטקסט המעולה מדבר, נקי מכל רעש חוץ־ספרותי.



זוהי תגלית נפלאה שיש להודות עליה לשרון רוטברד, מו"ל ועורך, שידע לברור איכות נדירה מערימות כתבי היד. הגעתי לעמוד 129 מתוך 332, ואני בוטחת לחלוטין בכותב/ת, עד כי אני יכולה כבר לקבוע: בשבוע הבא תופיע רשימה מורחבת על הבשורה הספרותית המנחמת הזאת.