אם הקלקתם על הכתבה הזאת, אתם יכולים להיות רגועים ולקרוא את השורות האלה ללא חשש. אבל אל תהיו שאננים, הסיכוי שמישהו פתאום יפלוט מילה שתהרוס לכם את הפרק הוא די גבוה. הסיכוי להיתקל בסטטוס כזה, הוא עפ"י דעת קהל, גדול מהסיכוי שקארי תמצא אי פעם שקט. הפחד שנובע מלשמוע בטעות מישהו מדבר על הסוף יכרסם בכם כל היום, עד שתגיעו לשלב שתוכלו לראות את הפרק האחרון של העונה ב"הומלנד". 



לא תקבלו כאן ספוילרים לאיך נגמרה הלילה העונה (בין ראשון לשני, oh yes) כיוון שסביר להניח שלא הספקתם להכניס את זה ללו"ז הלילי שלכם באמצע שבוע עבודה שרק החל. ובכן, מה שכן תקבלו כאן זאת את ההכרזה שמדובר בעונה הכי גדולה של הסדרה.


וזה לא בא לנו בקלות. באמת שלא. לעונה הזאת לא היה סיכוי. אף אחד לא חשב שהחברים הנותרים, קארי, קווין וסול, פליטי שלוש העונות האחרונות, יצליחו לעשות את זה עד כדי כך, בלי ברודי ועוד רחוק מהבית, באיזור פקיסטן ואפגניסטן. אבל מה שהחל בשיחות במסדרונות בעבודה, או איזו שיחה עם חבר, החל לקבל את ההד הגדול - הם עשו את זה ובגדול.

סמוך לתחילת העונה, לפני כחודשיים וחצי, החלה ארה"ב בתקיפות על ארגון דאעש. גם ההצהרה של אובמה כי החיילים יעזבו את אפגניסטן בקרוב, התחברה נהדר לעונה וכאילו תוזמנו מראש. גידי רף ושותפיו הצליחו לרקוח עונה פשוט מרתקת מחשבתית. רגעים נכונים של מתח ותזמון מושלם, בעיקר כי זה הגיע מהמקומות הכי לא צפויים וכי כמובן, ההאפי הנד, שבאופן קבוע מתעקש לא להגיע, גם הפעם לא ממש צץ לו פתאום.
 

זה לא מובן מאליו שהסדרה הזאת הצליחה לגרום לברודי להיעלם מחיינו בצורה חלקה (ינוח על משכבו בשלום). ברודי הפך לרקע לרקע כמעט נשכח, אלמלא צץ פתאום באיזו הזייה או בדמות של התינוקת של קארי.

וקארי, הו קארי, קלייר דיינס הבלונדינית ללא הגבולות, שגורמת לך להרגיש בתוך הראש שלה, כשהיא מתחילה לחשוב ולהתנשף, אתה זז על הספה באי נוחות. וסול חסר המנוחה, שמתעקש לסבך את עצמו וקווין שמרגיש אהבה, ובפעם הראשונה בחייו לא יודע בדיוק מה לעשות. השילוב המושלם של קארי, סול, קווין ואורחים שבאים לרגע, מראים ועושים הרבה פגע, הוא מפתיע בכל פעם מחדש. 
"הומלנד" שידרגה את עצמה לקטגוריית ה-"מתי היא כבר חוזרת"? דבר ששמור לסוגה עילית, בואכה "משחקי הכס". מה שהסדרה הזאת הצליחה לעשות לקהל צופיה זה משהו שצריך להנחות כל יוצר טלוויזיוני. אין דמות שאי אפשר לסובב אותה בחסות מציאות אכזרית. קרי חוזרת פצועה וחבולה לקרב המאסף שלה ככל הנראה בעונה הבאה. אבל מאיפה ואיך זה יקרה, נדע רק בשנה הבאה.

היתרון הנוסף של העונה הוא שימוש בדמויות הפחות נוצצות, שמשרתות את העלילה. הליהוק המצוין לצד הפקיסטני וכמובן הרעיונות הבלתי נתפסים, שהם חלק מהמציאות היומיומית גם שלנו (מישהו הזכיר מנהרות)?

בסיכום הכללי של העונה, קארי (שוב) הובסה. נכון, היו לה כמה תרגילים, ביניהם גדולים ומתוחכמים, אבל בשורה התחתונה, היא קיבלה בית ספר באיך משחקים באיזור השני של העולם. היא תמיד עלתה על הצעד הבא של האויב, אבל או שזה קרה מאוחר מדי, או שהיא פשוט לא הניעה את המהלך.
 
זהירות ספוילר:
נקודה אחת במהלך הסדרה, הרגע בו עייאן קיבל את הכדור לראש מדודו היקר חקאני, היא מבחינתי הרגע שבו קיבלו היוצרים את אישור ההמראה ולא נחתו עד לרגעים אלו ממש. סצנה מושקעת, בנויה יפה, כמו בכל פרק אחר שבא אחריה. 
נכון, סלחנו על פיתרון מהיר מדי לעיתים של תחבולות ומזימות (הכניסה החלקה של בעל השגריר לחדר של קארי, שמצידה מבינה פתאום שמישהו משחק לה בכדורים. החקירה המאומצת של קווין למצוא את חקאני תוך 20 דקות בתוכנית, מסירת ספר השמות מטעם לוקהארט לטרוריסט, וכמובן, היציאה כמעט ללא פגע מפיצוצי המטען לאחר חילופי השבויים.
 
נגמר הספוילר

על מסקנה אחת כדאי להתעכב לרגע. העונה הבאה, החמישית במספר, שכבר אושר כי תצולם בשנת 2015, צריכה לעשות את מה שחלק מסדרות המופת האחרונות פספסו ולסגור את הסיפור. הבור אליו נפלו נמלטים או אבודים חייב להיות תמרור אזהרה ליוצרים. הדמויות כבר היו כמעט בכל קונסטלציה אפשרית ופרט לסיפור אהבה אחרון שלא קורה, העונה הבאה תהיה בדיוק המקום לסגור את הקצוות. בינתיים, ניתן להם קצת זמן להחלים, הם די זקוקים לזה.