כריסטיאנו רונאלדו לא ידע מה לעשות בסיום המשחק מרוב תסכול. הוא הרים את מכנסיו והלך במעגלים, מנתח בראש איך זה קרה. שחקנים באו לחבק, אבל שום דבר לא ניחם. את היום החגיגי, בו שבר את שיא ההופעות לשחקן בנבחרת פורטוגל, הוא הפך במו רגליו לסיוט. כמה החמצות ועוד פנדל.
מספר 7, אחד ההווינרים הגדולים בתולדות המשחק, פקשש מהנקודה. השוער האוסטרי, אלמר, כבר קפץ ימינה, רונאלדו גלגל שמאלה. הפורטוגלית שמאחוריי הכינה את הצעקה שהיא שמרה מהחימום, אבל הכדור הסתובב ופגע בקורה. איזה נאחס.
איך פורטוגל לא ניצחה את המשחק רק היא יכולה להסביר היום בבית המשפט. כל מי שישב בפארק דה פרינס אמר שהשער בסוף יגיע, אין סיכוי שלא. כדורים שרקו ברחבה האוסטרית כמו במלחמה. הם פגעו בקורה, בידיים של השוער, חלפו ליד המסגרת. עשר בעיטות לשער של פורטוגל מול שתיים בלבד של האוסטרים.
אוסטריה בהתחלה נכנסה למגרש בתנוחת אבו-עלי. היא ידעה שמשחק כזה רצוי לנצח לאור ההתפתחויות בבית וההפסד במשחק הראשון להונגריה. היא גם לא רצתה לאכזב את אלפי האוהדים שבאו לפאריז לעשות שמח ואכלו עד עכשיו קש.
רק שאחרי עשר דקות, כשהבינו לאן הרוחות נושבות, האוסטרים ידעו שביום כזה גם תיקו אפס הוא תוצאה מצוינת, על תיקו עם שערים קשה היה לדבר.
יש הבדלים עצומים בטכניקה בין שתי הנבחרות, כאילו מדובר בענף אחר. באחת יש את רונאלדו, נאני, קוארזמה ומוטיניו ואילו בשניה יש את ארנטוביץ', שהיה דווקא טוב, אבל ראיתם פעם מכבש שמנסה לעשות דריבל? זה המשחק האוסטרי. אפס בעדינות.
אז האוסטרים עמדו מאחור והתפללו. רונאלדו לא היה רע, אבל אם בריאל מדריד הוא דוהר באגף שמאל וחותך למרכז, כאן הוא המרכז. כמה שהוא היה צריך לידו אחד כמו בנזמה, שיוריד מעליו את הלחץ.
פנדל אפשר להחמיץ, קורה, אבל משחק כזה, שבו אין ספק מי יותר טובה, הפורטוגלים היו חייבים לנצח. הקהל שלהם שרק בוז בסיום, אחרי התיקו מול איסלנד הוא לא היה מוכן לקבל שום תוצאה חוץ מניצחון.
אז בית, שנראה בהתחלה כבית המוות משעמום, נשאר פתוח לחלוטין, קרב על כל המקומות. מי יודע, אם לסטר זכתה באליפות, אולי זו השנה של איסלנד.