לפני 13 שנה בדיוק, בשנת 2003, יצאה גברת בשם ויקי קנפו להליכה מביתה שבמצפה רמון למשרד האוצר שבירושלים ובידה דגל ישראל. במשך שבוע צעדה 205 קילומטרים, ובכל יום חברו אליה צועדות נוספות עד להגעתן למאהל מחאה של נשים באזור משרדי הממשלה בירושלים. הצעדה נולדה בתגובה על הגזרות הכלכליות: קיצוץ הקצבאות שיזם שר האוצר דאז סילבן שלום ויישם יורשו, בנימין נתניהו, כחלק ממהלך רחב להפחתת ההוצאה הממשלתית בתחומי הסעד והרווחה. אז גם חדר לשיח הציבורי, ביתר שאת, צירוף המילים "חד-הוריות".

ויקי כנפו. צילום: פלאש 90ויקי כנפו. צילום: פלאש 90

הצירוף, שנולד כבר בשנות ה-70, בא להחליף ולטהר מונחים סטיגמטיים ושליליים כמו "ילד בלתי חוקי" או "ילד מחוץ לנישואין" ו"ממזר". מי שטמנו את זרעי המהפך הלשוני היו חוקי המדינה: עם הגדרת תנאי קבלת המענקים מהביטוח הלאומי בשנות ה-70, נאלץ המחוקק להגדיר את המונח "חד-הוריות" וקבע כי מדובר ב"כל משק בית שיש בו מבוגר אחד בראש המשפחה - גבר או אישה". לא עניין אותם כיצד הגיעו הגבר או האישה למצב כזה. האם התאלמנו, התגרשו או העדיפו יחסים חד-מיניים. כיום המונח מדבר על תא משפחתי המורכב מהורה מִשמורָן אחד. בלמעלה מ-90% מהמשפחות החד-הוריות ההורה הזה הוא אישה. שתי הקבוצות העיקריות הן "עצמאיות" – גרושות למשל, ו"יחידניות" – מי שהביאו ילדים באופן עצמאי, למשל מתרומת זרע, ואין אב המשתתף בגידולם.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2015 עמדו כ-106 אלף נשים בראש משפחות חד-הוריות. ישראל במקום החמישי בעולם במדרג המודד את אחוז המשפחות החד-הוריות: אחד מכל 12 ילדים גדל במשפחה כזאת. למעלה מ-180,000 ילדים עד גיל  18 חיים  במשפחות חד הוריות, וילד אחד מתוך ארבעה ילדים לעולים חדשים חי במשפחה חד-הורית. המשפחות הללו הן חלק בלתי נפרד מהציבור, כבר לא בשוליים, ובכל זאת – יש עבודה רבה. "משנת 2003 ועד 2013 אף ממשלה לא התייחסה בצורה רצינית לנושא האמהות החד-הוריות", אומר סמנכ"ל המדיניות החברתית וההסברה בעמותת ידיד, רן מלמד. "עשו דברים בשוליים: הגדירו אותן כאוכלוסייה ייחודית לצורך סיוע בתעסוקה והכניסו אותן לתכנית ויסקונסין. לא נעשה דבר כדי לפתור את החסמים שמונעים מהן להתפרנס בכבוד".

לשיעור התעסוקה בקרב המשפחות החד-הוריות ראוי לייחד חלק נפרד: "78.5% מהאמהות החד-הוריות עובדות; יותר מ-60% עובדות במשרה חלקית. 20% מוותרות על משרה מלאה בשל חוק המזונות או הבטחת ההכנסה. 18% עובדות ביותר ממשרה אחת. ידוע על אלפי אמהות הנאלצות לעבוד ב"שחור". למעלה מ-35,000 משפחות חד-הוריות בישראל חיות מתחת לקו העוני. משפחות חד-הוריות הן האוכלוסייה הסובלת ביותר מחוסר ביטחון תזונתי. זה המגזר היחידי שמצבו הכלכלי לא השתפר שנת 2003".

על פי מלמד, הבעיות והחסמים העומדים בפני החד-הוריות רבים: "אחוז גבוה של עוני, היתלות במזונות ובהבטחת הכנסה בגלל חוק המזונות, קשיים בהשגת השכלה, חסמי תעסוקה, חוסר בכלים מתאימים כגון מעונות-יום, משפחתונים וצהרונים, דעות קדומות וסטריאוטיפים שליליים בקרב הציבור הרחב. נוסף על זה מקשים על הסיטואציה רמת הכנסה נמוכה, תשלומי מזונות לא-סדירים ונמוכים והדרת אשראי המביאה לקושי בפתיחת עסקים קטנים וזעירים. לכל אלו מתלוות גם עלויות דיור גבוהות". לדבריו, בהובלתו התבצעו בזכות עמותת ידיד מהלכי חקיקה חשובים בשנים האחרונות: מתן אפשרות לימוד בתואר ראשון לאם חד-הורית שמקבלת קצבה מהמדינה - מה שלא היה עד אז.

תיקון בשלב הראשון

אתי חדד לוי, רכזת "אזימוט" - תוכנית הצעירים של הקרן לידידות להכוונה תעסוקתית ולליווי, מלווה חד-הוריות רבות באשדוד. "אני פוגשת נשים שכשהן משתלבות בתוכנית הן רואות בה גלגל הצלה. פגשתי אותן אחת אחת; נשים מדהימות, שרצו רק הזדמנות. כל אחת, ברגע שקיבלה את ההזדמנות, פרצה דרך. הן באמת צמאות לשינוי ולחיות ככל אדם אחר. יש להן כל כך הרבה אתגרים להתמודד איתם, וזה פשוט מטורף. גם צעיר שמשתחרר מהצבא מתמודד עם קשיים, אבל הן מתחילות מנקודה של מינוס גבוה מאוד. אין להן לא כלים ולא ידע כיצד להתמודד. כך כל הרבה מכשולים עומדים בפניהן, זה לא הגיוני. איך מצפים מאישה במצב כזה שלא תבוא ותיעזר במי שמציע לה עזרה?".

ב-2011 החלו ב"ידיד" לארגן קבוצות של חד-הוריות כדי לחולל שינוי של ממש. השלב הראשון היה תיקון חוק המזונות. "ב-2012 כבר היו לנו כמעט אלף נשים בקבוצות השונות, ואז החלטנו לצרף אלינו את ארגון "הקול הנשי" של החד-הוריות, לעבודה משותפת. בשלהי 2012 ניסחנו את נייר העמדה המפורט הראשון ובו תיקון לחוק המזונות, הגדלת הסיוע בשכר דירה לחד-הוריות, הגדלת התקרה המזכה את החד-ההוריות העובדות במענק עבודה, תיקון מענק הלימודים לילדי החד-הוריות, ושינויים בנוגע למעונות היום, הצהרונים ועוד. ב־2013 הגיעו הניירות האלה לשר הרווחה מאיר כהן ואל שר האוצר יאיר לפיד. שניהם קיבלו אותם והראו עניין רב במה שמתרחש. התחילו להתקדם דברים, ובפברואר 2014 הרגשנו שאנחנו קצת נעצרים אף שכבר התחילו לדבר על חד-הוריות. הרגשנו שהממשלה רוצה לדבר על זה אבל לא עושה די". כך נולד באותו חודש מסע "חד-הורית ליום" של העמותה. במשך 60 יום יצאו כ־600 מכתבי דואר אלקטרוני לכל השרים והח"כים, העיתונאים הרלוונטיים והרשתות החברתיות, עם תמונה של אם חד-הורית ומשפט המתאר את חייה. בסוף המסע החליטו כהן ולפיד להקצות 120 מיליון שקל להגדלת התקרה לחד-הוריות, 52 מיליון שקל לתיקון חוק המזונות, תקציב לשינוי מענק הלימודים של הביטוח הלאומי וטיפול בהגדלת הסיוע לילדים. אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, העסק נתקע והממשלה נפלה. "במרץ 2015, עם הקמת הממשלה החדשה, חזרנו לעבוד. מי שהובילה לצד משה כחלון, שעשה עבודה נפלאה, היא חה"כ מירב בן-ארי (כולנו)", אומר מלמד. ואכן, ביולי השנה אושרה הוראת-שעה לחוק הבטחת ההכנסה שיזם שר הרווחה. מדובר ברגע היסטורי, שכן זהו תיקון חקיקה ראשון הנוגע למשפחות חד-הוריות מאז הגזרות הכלכליות של 2003. על פי ההצעה, יצא לדרך שלב ניסיוני למיזם למשך שנתיים, ובמסגרתו הכנסותיהן של אמהות למשפחות חד-הוריות יגדלו ללא פגיעה בקצבאות.

מירב בן ארי. צילום: דוברות הכנסתמירב בן ארי. צילום: דוברות הכנסת

זאת ועוד: אם יוגדל התמריץ לעבודה מדווחת בהיקפים מלאים, יגדל המעבר לעבודה במסגרות מדווחות לרשויות המס, וכך יובטחו התנאים הסוציאליים הנלווים של המשפחות החד-הוריות. כיום 20,771 הורים למשפחות חד-הוריות המקבלות גמלת הבטחת הכנסה או מזונות לא עובדים כלל. מי שנותרו מחוץ לתמונה הן נשים שאינן מקבלות דמי מזונות מגרושיהן ומקבלות אותם מהביטוח הלאומי.

"ישראל שרויה במשבר חברתי עמוק וסובלת מהיקפי עוני ומפערים חברתיים בלתי נסבלים", אומר הרב יחיאל אקשטיין, ראש הקרן לידידות. "בחגים מצוקתם של החיים בעוני רק מתחדדת; עשרות אלפי משפחות אינן יודעות כיצד יזכו לשבת לשולחן החג בכבוד בגלל היעדר תשתיות סוציאליות נאותות בישראל". כבכל שנה, עיקר הסיוע של הקרן יינתן באמצעות כרטיסי קנייה שבהם ירכשו המוטבים ביגוד ומזון ברשתות "שופרסל" ו"פוקס" על פי צורכיהם, ובצורה מכבדת ודיסקרטית. סך התרומה הכולל יעמוד השנה על 6 מיליון שקל. במסגרת המבצע יחולקו, בין היתר, 8,500 כרטיסים לרכישת מזון ברשת שופרסל בשווי 400 שקל למשפחות חד-הוריות המתגוררות בדיור הציבורי.

להבחין בין שני ילדים ליותר

בסוף מושב הקיץ האחרון מינה יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות את חה"כ מירב בן-ארי לראש ועדת המשנה לעניין המזונות, כדי לבחון את התיקון לחוק המזונות ולהגיש המלצות לשיפור מצב מעמדן של החד-הוריות. הוועדה תעסוק בצורך להפריד בין המזונות לבין הבטחת הכנסה. הרציונל בבסיס הצורך הזה הוא שמזונות ילדים אינם קצבה - והם מיועדים לילדים; והילדים היו זכאים להם לו האב היה משלם לפי החוק. לכן, הכנָסת האם איננה רלוונטית לקבלת המזונות, שכן כבר הובאה בחשבון על ידי השופט שנתן את פסק הדין.

"ממחקרים שנעשו בתחום, השנים הראשונות לאחר הגירושים הן הקשות ביותר להסתגלות למצב החדש – המשפחתי והכלכלי", נמסר מלשכתה של בן-ארי. "לכן, אחת ההמלצות שייבחנו היא לאפשר בשנים הראשונות שלאחר פסק הדין לקבל את המזונות שנפסקו על ידי הביטוח הלאומי בלי תלות במבחן ההכנסה, וזאת כדי לעודד את האם לחזור לעבוד ולהסתגל למצב החדש. לאחר שנות ההסתגלות, אם היא לא הצליחה להסתדר לבדה היא תוכל להיכנס למעגל מקבלי קצבת הבטחת הכנסה". הצעה נוספת שתבחן הוועדה היא מסלול ייעודי נפרד, שדרכו תקבל האישה את המזונות וייתכן שגם את ההטבות הנלוות וכן ייקבעו קריטריונים ומדדים המתאימים למצב זה, אשר יהיו שונים מאלו שקיימים בהבטחת הכנסה. פתרון זה ייאלץ את הוועדה לחשוב אם הביטוח הלאומי הוא האכסניה המתאימה לאותן נשים. "לכל המלצה והצעה תהיה עלות כלכלית שונה, והיא תיבחן מול אגף התקציבים באוצר. כמו כן, הוועדה תבחן את נושא הסיוע של בני משפחה לנתמכי הבטחת הכנסה, כסיבה לקיזוז קצבת המזונות. אישה שנכנסת להבטחת הכנסה, וכך גם גבר, צריכה לעמוד במבחני ההכנסה והתעסוקה למעט במקרה מזונות. ברגע שנכנס סכום של תמיכה מבני משפחה, חברים, או עזרה אחרת, זה מיד מקוזז מהקצבה. כלומר, אם היא מקבלת קצבה מסוימת מהביטוח הלאומי, היא צריכה להביא בחשבון שכל תמיכה – נניח בן משפחה עוזר לה לשלם שכר דירה או את הגנים של הילדים - תיחשב כהכנסה ותקוזז מהצבתה. בן-ארי כבר הניחה הצעת חוק שנועדה לאפשר תמיכה כזאת בסכום של עד כ־5,000 שקל מבלי שזה יוביל לקיזוז מהקצבה.

הוועדה תבחן את עלות המזונות בעבור ילדים במשפחה שיש בה מעל שני ילדים, שכן כיום אין הבחנה בין שני ילדים או יותר בקבלת הקצבה".

"אני  מלווה את כל הנושא של חד-הוריות מיום כניסתי לכנסת", אומרת בן-ארי. "אני מחוברת באופן אישי לנושא בשל העובדה שגדלתי במשפחה חד-הורית. עוד דרך ארוכה לפני, אך כל עוד אני בכנסת, אפעל למענן".