"זה היה סוף ידוע מראש", מודה יו"ר סיעת התנועה ח"כ מאיר שטרית. "הכתובת הייתה על הקיר. מתחילת הדרך נבנתה כאן קואליציה בלתי אפשרית, שלא היה דבק בין מרכיביה". אתמול אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעות החוק לפיזורה והחליטה על קיום בחירות לכנסת ה-20 ב-17 במרץ. המסמר האחרון יינעץ ביום שני בשבוע הבא בשעה שהצעות החוק יובאו לאישור בקריאה שנייה ושלישית.

חברי סיעות האופוזיציה ליוו אתמול את תוצאות ההצבעה במחיאות כפיים סו־ ערות על כך שממשלת נתניהו השלישית סיימה את דרכה, אבל גם מחיאות הכפיים לא הסתירו אווירה של עצב, של אי-ודאות ושל עוגמת נפש שפקדה אתמול רבים מחברי הכנסת. היו אפילו חברי כנסת שדמעות נקוו בעיניהם. הגונג שמבשר את קצה של הכנסת ה-19 מסמל בעבור רבים מחברי וחברות הכנסת גם את מה שעלול להיות סיומה של קריירה פוליטית קצרה יותר או קצרה פחות. רבים מהם מתהלכים כעת בתחושה שהם לא ישובו עוד למשכן, בטח לא כחברי כנסת.




לא רעם ביום בהיר




ממשלת ישראל ה-33 , המכונה גם "ממשלת נתניהו השלישית", הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-19 והושבעה ב-18 במרץ 2013. כעת היא מחזירה את נשמתה לבוחר פחות משנתיים לאחר כינונה. התהליך הזה לא נפל כרעם ביום בהיר על חברי הכנסת, אף על פי שלמרביתם אין בכלל אינטרס ללכת לבחירות.  אלא שכבר מהימים הראשונים לכינונה ואפילו עוד בטרם יצאה לדרך, התאפיינה ממשלת נתניהו השלישית במריבות, בלכלוכים ובמשברים קואליציוניים תכופים שהלכו והתגברו עד שהביאו לפיזורה של הכנסת ולהליכה לבחירות חדשות.




היום נוטים לשכוח, אבל המשבר הראשון בממשלה פרץ במהלך המשא ומתן הקואליציוני בשעה שבנט ולפיד, בטרם הפכו ל"אחים", התקוטטו סביב השאלה מי משניהם יזכה לתואר סגן ראש הממשלה; ויכוח שהזכיר את הקרב ההזוי, ממש בימים האחרונים, מי יזכה לשבת על כורסת השר באולם הישיבות של הממשלה, הכורסה שפינה גדעון סער. הוויכוחים והעימותים ליוו את הממשלה כמעט לאורך כל דרכה. פעם סביב חוק הלאום, פעם סביב חוק השוויון בנטל, פעם בגלל הכרזות על בנייה בשטחים שעוררו תרעומת בארה"ב, פעם בגלל טענות על הקפאת הבנייה בהתנחלויות, פעם סביב חוק הגיור ופעם בשל שחרור מחבלים רוצחים.




כזכור, יושב ראש הבית היהודי נפתלי בנט איים לפרוש מהממשלה לא רק על רקע שחרור מחבלים, אלא גם על רקע ניהול המשא ומתן המדיני עם אבו מאזן, שבינתיים שבק חיים. בנט הזהיר כי אם ידברו על חזרה לקווי 67', מפלגתו תהיה בחוץ. אחד המשברים החריפים ביותר התחולל בינואר  2014. נתניהו הציג אז אולטימטום דווקא לנפתלי בנט: תתנצל או תפוטר.




מאיר שטרית. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90




היה זה בעקבות ביקורת קשה שבנט הטיח בראש הממשלה בעקבות ספין שיצא מסביבת נתניהו, שלפיו הוא תומך בהעברת יישובים לשליטה פלסטינית. נתניהו מאמין ש"צריך לאפשר למתנחלים את האופציה לגור בפלסטין". בנט יצא במתקפה נגד התוכנית, כינה אותה "אובדן עשתונות ערכי" ואמר כי "צאצאינו לא יסלחו למנהיג שימסור את הארץ". בעקבות ההתבטאות נשלחו איומים מלשכת ראש הממשלה נתניהו לפטר את בנט, אם לא תתקבל התנצלות פומבית על התבטאויותיו.




נתניהו צוטט כמי שאומר בשיחות עם "מקורביו" כי אין לו בעיה עם ביקורת עניינית, אך לדעתו בנט נהג בפזיזות ובחוסר אחריות. בסופו של דבר, האיומים עשו את שלהם, בנט התנצל והמשבר הגיע לקצו. במקביל התעמתו הבית היהודי והתנועה, כמעט כעניין שבשגרה, כשיושבת ראש התנועה ושרת המשפטים ציפי לבני מנצלת את מעמדה כיושבת ראש ועדת השרים לענייני חקיקה לבלום הצעות חוק ימניות של הבית היהודי, ואילו הבית היהודי בולם ומטרפד הצעות חוק של התנועה.




ההתנגחות החריפה בין הצדדים לא הייתה מביישת גם את האופוזיציה. כשנתניהו נסוג בו מכוונתו להעביר את חוק הגיור שיזם ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) בממשלה במתכונת של החלטת ממשלה, כתחליף לחקיקה, תקפה לבני ואמרה: "ביבי חרד מהחרדים ונכנע לחרדים".


כל העכבות הוסרו




הקואליציה הרעועה התנהלה לה כך כשהיא משייטת בכבדות ממשבר למשבר עד להסלמה האחרונה שהביאה לפיצוץ הבלתי נמנע. הטריגר היה המשבר סביב חוקי הלאום והתנגדות ראש הממשלה לחוק מע"מ אפס, חוק הדגל של שר האוצר יאיר לפיד, כמו גם התנגדות בליכוד וישראל ביתנו לכוונה להטיל מס על תיירות מרפא ולהטיל בחוק פיקוח על הכנסות הקרן הקיימת לישראל.




המבוי הסתום סביב חוקי הלאום וחוק התקציב הביא לנתק מוחלט בין הצדדים. דיווחים שהגיעו לראש הממשלה - על כך שלפיד ולבני מנסים להפילו באמצעות הקמת ממשלה עם החרדים - רק הוסיפו שמן למדורת העוינות, ובפעם הראשונה השמיעו נתניהו ומקורביו את המילה "פוטש". מכאן ההידרדרות הייתה מהירה. מפצועה קשה הפכה הקואליציה לפצועה אנושה שסכנה נשקפת לחייה עד הסוף הבלתי נמנע. עדות למערכת היחסים העכורה ניכרה שלשום בשיחת הטלפון הקשה בין נתניהו לבין השרה ציפי לבני, בעת שהודיע לה על פיטוריה.




"לא היה לך אומץ להסתכל לי בעיניים", אמרה לבני לנתניהו, שרק שעה קודם לכן ישב צמוד אליה בטקס במשכן הנשיא. אתמול המשיכו לבני ובנט לחבוט בראש הממשלה לאחר שהסירו כליל את כל העכבות. לבני אמרה על נתניהו שהוא שקרן, פחדן ולא אמין, ושאצלו זה עניין של אופי. בדבריה ציטטה את אמא שלה, שלטענתה אמרה לה פעם שאנשים מבוגרים לא יכולים לשנות את אופיים. ח"כ מאיר שטרית, יו"ר סיעתה של ציפי לבני וותיק הח"כים, ראה כנסות באות והולכות, אבל לדבריו זה תמיד עצוב מחדש לראות כנסת הולכת הביתה ומתפזרת בטרם עת.




"זה עצוב לדמוקרטיה, זה עצוב למדינה, וזה עצוב גם לנו, חברי הכנסת. התהליך הזה הוא פשוט הרסני". לדבריו, החיבור בין "האח לפיד" ל"האח בנט" כבר מראשית הדרך כפה הרכב קואליציה בלתי אפשרי. "החיבור שלהם הביא בסופו של דבר לפיצוץ", הוא טוען. גם ח"כ דב חנין (חד"ש), ותיק קרבות בבית, אינו שמח ביום כזה אף שהוא משמש אופוזיציונר מושבע לממשלה. "אני בתחושה של אמצע עשייה. המון חוקים שלי שהיו נבלמו כעת בטרם הושלמו. חוקים למען מפוני כפר שלם, חוקים למען הסביבה, חוקים למען שכר מינימום. הכל נקטע באמצע".




"אני מרגישה כמו ב'הקוסם מארץ עוץ', רק בלי קוסם", מוסיפה ח"כ רות קלדרון (יש עתיד), שזכורה בעיקר בשל נאום הפתיחה המרשים שנשאה באולם המליאה לאחר השבעתה, אשר חיבר בין היותה אישה חילונית לבין נאום מלומד בנושאי תלמוד ומדרש וזכה לעשרות אלפי צפיות ביוטיוב. "פגשתי פה אנשים טובים וקיבלתי שיעור עצום, אבל לדאבוני התחושה שלי היא שהכוח המניע העיקרי מאחורי הדברים הוא בסופו של דבר אישי".




קלדרון אומנם עוזבת את המשכן עם תחושה של חמיצות, אבל מקווה שאולי עוד יש סיכוי לתחיית המתים. "יש לי אמונה חסידית שעד שאתה לא מת עוד אפשר לשנות דברים". קלדרון לא היחידה. ישנם באופוזיציה חברי כנסת חובבי תיאוריות קונספירציה שמשוכנעים כי ההחלטה לפזר את הכנסת בקריאה שנייה ושלישית רק ביום שני בשבוע הבא נועדה לאפשר לנתניהו אפשרות לבטל את הבחירות ברגע האחרון ולהקים ממשלה צרה עם החרדים. אבל, כפי שנתניהו כבר התבטא לאחרונה, רק "ימים יגידו".