במהלך מבצע צוק איתן הציע ד"ר דוד בוקעי, מזרחן מאוניברסיטת חיפה למשה כחלון לדבר על נושאים צבאיים ובטחוניים. "אמרתי לו 'בוא אני אנסח לך מסרים מרכזיים כססמאות קליטות'.

כחלון די התלבט, נזכר בוקעי. הם חברים טובים למעלה מ-20 שנה, הכירו כשבוקעי, אז מרצה צעיר צעיר באוניברסיטת חיפה, "היו חסרים לו כמה פרמטרים כדי להתקבל לאוניברסיטה", מספר בוקעי, כתבתי לראש החוג למדע המדינה שלכחלון יש 'בּרכּה', ברכה בערבית, בכוונה השתמשתי במונח הערבי, כתבתי שהיום הוא בעלים של חנות לאביזרי רכב אבל הוא עוד יהיה חבר כנסת ואפילו שר. בסופו של דבר הוא התקבל על תנאי ועמד בכל התנאים, מדהים לראות איך הוא התפתח. אבל הוא עושה שגיאה אחת גדולה שהוא לא מתבטא מספיק בממד הביטחוני. אמרתי לו לא אחת שהוא לא צריך להתרכז ברווחה, הוא צריך לפתוח את הפה בנושאים צבאיים, גם אם הוא לא מבין בזה, מפני שבישראל זה הנושא המרכזי, אם הוא רוצה לתפוס את מקומו הראוי הוא לא יכול לשתוק בתחום הזה".

אבל הוא די עמום בנושא הזה.

”בבחירות הוא ילך לצד החברתי־כלכלי דווקא מפני שהבחירות תפסו אותו בהפתעה והוא עדיין לא נערך. רק הבוקר דיברתי איתו, אמרתי לו שביבי עשה תרגיל מבריק כשהכריז על הבחירות  ותפס את כולם לא מוכנים. ואת כחלון אולי לא מוכן יותר מאחרים. הוא נערך במהירות, הוא יעשה כמיטב יכולתו אבל זה לא טוב, ובוודאי שההתרכזות בצד כלכלי איננה נכונה".

עו"ד ששי גז, חבר קרוב של כחלון, מסכים שכחלון הופתע מהקדמת הבחירות. "לפעמים אני חושב שנתניהו עשה את המהלך של הבחירות עדי למנוע ולשבש טיפה את ההתארגנות של כחלון", הוא אמר.

כבר למעלה משנה כחלון חורש את הארץ, עם חליפה שחורה שידעה ימים טובים יותר אבל רק מוסיפה לתדמיתו של אחד העם, עם הרצאה זהה, עם הבדיחה החוזרת על קרקעותיה של סין שמגיעה תמיד באותה נקודה: בנתניה, בכפר סבא, בתל אביב, באוניברסיטת חיפה, בלשכת עורכי הדין, במרכז להעצמת האזרח, בכנס של איגוד החברות הציבוריות, בפורום כלכלי בסינמטק בתל אביב.

בתקופה האחרונה האזנתי להרצאות שלו בתל אביב ובחיפה, דיברתי עם חברים ותומכים, ניסיתי לפצח את האניגה הכחלונית. בכל מקום הוא מדבר בפתיחות, אבל ידע לשתוק כשצריך, לא תשמעו אותו מספר שהוא גר בקיסריה, בבית שכור אומנם, עד שתושלם בנייתו של ביתו החדש בחיפה. 

כדי לקרוץ לעשרות המנדטים שנחים במרכז ומחכים לסוס שחור הוא ירכך את דעותיו הפוליטיות הימניות ויאמר שהוא ”מרכז נוטה ימינה". את החרדים הוא משאיר על אש קטנה, את נתניהו הוא לא פוסל וכבר רמז בשבוע שעבר שיחבור ”לכל מי שיישם את הרפורמות שלי".

באוקטובר 2012 הודיע כחלון שהוא לוקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים, הוא למד קורס ניהול קצר באוניברסיטת הרווארד ועמד בראש המרכז לרפורמות ומנהיגות במכללת נתניה. לרגע אחד, לפני הבחירות בינואר 2013, נדמה היה שהוא יתמודד בבחירות בנתניה. סקר של רפי סמית אף ניבא לו 20 מנדטים, אבל כחלון העדיף לבנות את כוחו באיטיות. יכול מאוד להיות שהוא היה איטי מדי.

בשבוע שעבר עדיין לא היו לכחלון משרדים, גיוס הכספים רק בתחילתו, ועל פי מקורב לכחלון הוא מתכוון לגייס את מרבית הכסף מהציבור ולא מטייקונים. בכנס פעילים בנתניה בשבוע שעבר השתתפו רק 400 אנשי שטח של המפלגה החדשה, בשבועות הקרובים יעסקו אנשיו של כחלון בעיקר בגיוס פעילים בכל רחבי הארץ. "אני צריך רשת של אנשים בכל עיר גדולה", אומר פעיל מרכזי במחנהו ההולך ומתגבש של כחלון. "אני צריך אנשים שיעבדו ביום הבחירות, שישבו בקלפיות, שיחלקו חומרים. התזמון פעל לטובתו של כחלון. ממילא אין לו די תקציב כדי להחזיק אלפי פעילים במשך תקופת זמן העולה על שלושה חודשים". 



כחלון. צילום: אלוני מור


בורסת השמות



הרשימה לכנסת עדיין לא הורכבה. הסקרים לעת עתה מנבאים לכחלון בין שמור הרשימה לכנסת עדיין לא הורכבה. הסקרים לעת עתה מנבאים לכחלון בין שמונה ל-12 מנדטים, בליכוד חוששים שהוא עלול להגיע ל-20 מנדטים, אבל כרגע אין לו אפילו עשירייה פותחת, ”על חלק מהשמות הוא דיבר איתי", אומר בוקעי, ”לא תמיד אהבתי את האישים". 
 
בהרצאה בהתאחדות התעשיינים בשבוע שעבר דיבר כחלון על המנהיגים "שיביאו אג'נדה אחרת". יום למחרת, באוניברסיטת חיפה, הוא הביע שאיפה ל"מנהיגות נכונה של אנשים שלא חייבים שום דבר לאף אחד", והבטיח שברשימה שלו יהיו אנשים אמיצים, נקיי כפיים, מקצועניים, ”שהגיעו כדי לשרת את הציבור ולא את הכוח. בין השמות שהוזכרו כמועמדים פוטנציאליים הוא ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן שמיודד עם כחלון. 
 
כשכחלון עזב את החיים הפוליטיים בדיוק לפני שנתיים, באוקטובר 2012, הוא הצטרף לתנועת ”יש סיכוי", שבה היו חברים דגן, יואב גלנט, גיורא איילנד, כרמל שאמה הכהן, חבר ותיק, עו"ד ציון אמיר שייצג בין השאר את נשיא המדינה משה קצב, עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף, ד"ר רוני גמזו שהיה מנכ"ל משרד הבריאות, שלי יחימוביץ', עופר עיני, פרופסור מנואל טרכטנברג, יהודה בן חמו ראש עיריית כפר סבא, הרב חיים אמסלם שביקש את תיק הדתות וקיבל תשובה שלילית ופרופ' דן שכטמן.

”לא כל השמות שהוזכרו הם באמת השמות שיהיו ברשימה", אומר עו"ד גז, ”הוא יביא למפלגה מכל הסגנונות, אנשי ביטחון וכלכלה, משחרים לפתחו הרבה אנשים טובים שמציעים את עצמם, הוא יעשה סינונים". אבל הזמן דוחק ולכן המטה מתגבש במהירות. תפקיד הקמפיינר הוצע לאודי פרידן שעבד בעבר עם אהוד ברק. לפני שלושה שבועות פרידן כתב ב"הארץ" מאמר תמיכה בכחלון. הוא ניבא שכחלון יקב ל 22־23 מנדטים: ”כבר עכשיו, ללא כל פעילות, יש לכחלון כעשרה מנדטים. בא מהעם והעם יהיה כוחו. כחלון בניגוד למבטיחי סרק היה ועשה. 
 
נכון שאין לו רזומה ביטחוני־מדיני. אני רואה בזה יתרון. זה הכלכלה, טמבל, ואני רוצה שהמנהיג שלי יבוא עם שכל, לא עם מפות ורובה. ההגדרות של שמאל וימין הן עולם ישן", כתב פרידן והציע לכחלון לצרף אליו  ”צוות מוביל רחב בניגוד ללפידים הצועדים לבד, מסונוורים מאורם, כחלון מבין שלבד זה  לא ילך, לכן הוא יהיה ראש הממשלה הבא".  זו תהיה הנבחרת שלנו". אנשיו של כחלון נמצאים במגעים גם עם הפרסומאי אילון זרמון שליווה בבחירות הקודמות את הרב אמסלם, ועם יואב צוקר שעבד בבחירות הקודמות עם יאיר לפיד.
 
בין הפעילים המרכזיים במטה והיועצים הקרובים ניתן למצוא את אבי גבאי שהיה מנכ"ל בזק, עדן ברטל לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, שמעון סוסן ראש המועצה האזורית חבל מודיעין וחבר מרכז הליכוד, דורון ארבלי שהיה מנהל רשות המסים, בארי טאף, בכיר לשעבר בבנק ישראל, יזם ההייטק ישראל דנציגר, ארנון גלעדי, חבר מועצת עיריית תל אביב מטעם הליכוד. 
 
אחיו של כחלון, קובי כחלון, סגן וממלא מקום ראש עיריית ירושלים, מסייע בינתיים בעצות מאחורי הקלעים. חבר קרוב של כחלון מקווה שאחיו ייקח חופשה מעבודתו בעירייה ויצטרף למטה הבחירות באופן רשמי. בעבר הוא היה הכוח המניע מאחורי כחלון וזה שסייע לו להגיע למקום הראשון בפריימריז בליכוד ב־2006, אחרי נתניהו וסילבן שלום שהיו משוריינים. 
 
”בשלוש השנים האחרונות הוא עוזר לי באופן צמוד גם בפוליטיקה וגם בעבודת החקיקה בכנסת", אמר כחלון בעבר על קובי אחיו בראיון עיתונאי, ”זה מתחיל בלהביא לי סנדוויצ'ים בימי עבודה ארוכים בכנסת ומגיע עד לרמה של כתיבת נאומים".
 
הפעם קובי כבר החל את תהליך ההתקרבות של אחיו משה לחרדים. בראיון לרדיו החרדי "קול ברמה" הוא קרא לחרדים להצביע לאחיו מתוך הכרת הטוב. הוא האיש שעזר להוריד את חשבונות הסלולר וכעת צריך לגמול לו, אמר קובי כחלון ותיאר את אחיו כ"שומר שבת, הוא מסורתי מאוד, מקפיד לשמור כשרות, הוא לא יפגע בדת, זה חלק מהחיים שלו, מההוויה שלו, הנושא של המסורת היהודית-ספרדית זה מה שיש לו".

שונאים, סיפור אהבה

הקשר של כחלון עם נתניהו מסקרן לא פחות מההתקרבות לחרדים, מערכת היחסים ביניהם מורכבת ואניגמטית כמו שני האישים עצמם. ביוני 2011 הפציר נתניהו בשריו למצוא פתרונות למשבר ה"קוטג'", ”תהיו כחלונים", הוא אמר להם, אבל שנה וחצי אחר כך, באוקטובר 2012, כחלון עזב את החיים הפוליטיים, בין השאר על רקע מערכת יחסים רעועה עם ראש הממשלה, אם כי הראשון הקפיד לומר שהוא תומך בליכוד בהנהגת ראש הממשלה נתניהו ”וסיכמתי איתו שאהיה חלק מצוות מאה הימים בנושאים הכלכליים והחברתיים ובקידום רפורמות עתידיות בכנסת הבאה". 
 
הממשלה שממנה פרש, אמר כחלון, ”זו הממשלה הכי חברתית שאני מכיר בשנים האחרונות. אין לי שום בעיה עם הממשלה הזו או עם ראש הממשלה נתניהו. נתניהו מצדו הכריז שהוא מצטער על העזיבה, ”משה, אני חושב שמקומך כאן", וזמן מה אחר כך אף הודיע במסיבת עיתונאים שכחלון ימונה ליושב ראש מינהל מקרקעי ישראל, מינוי שמעולם לא יצא לפועל. הקשר הרשמי של כחלון עם הליכוד נותק רק בסוף חודש אוקטובר השנה, שנתיים אחרי שכחלון הלך לדרכו, אבל חוטים סמויים עדיין קושרים את כחלון למפלגתו הישנה.
 
אחד התומכים הגדולים בכחלון הוא שמעון סוסן, ראש המועצה האזורית חבל מודיעין, חבר מרכז הליכוד וממלא מקום יושב ראש המזכירות. בליכוד אומרים שסוסן הוא למעשה איש הקשר בין כחלון לנתניהו, והוא יסייע לכחלון לפני הבחירות ובתמורה זה יתמוך בנתניהו אחרי הבחירות. אגב, השבוע במקריות משעשעת, נדב שיינברגר, הדובר של כחלון, דברר ביום אחד גם את כחלון וגם את נתניהו. שיינברגר עזב את משרתו כסמנכ"ל בגיתם כדי להצטרף לכחלון אבל נאלץ להשלים את חובותיו לגיתם עם דברור כנס שבו השתתף כך שכחלון נזהר בכבודו של נתניהו ואינו תוקף אותו ישירות. 
 
אחד מחבריו הקרובים אמר לו כבר לפני שנתיים שעליו לדבוק בדגם של יובל שטייניץ. ”הוא מתנהל בצורה מבריקה", אמר לכחלון החבר, ”אני לא מעריך אותו, אלוהים ישמור אותנו מהפלספנות של שטייניץ, אבל הוא הוכיח נאמנות לנתניהו וקיבל את כל מה שהוא רוצה. כחלון קיבל את העצה באופן חלקי. הוא אומנם עזב את הליכוד אבל לא התעמת עם נתניהו באופן אישי. כשפורסם בתקשורת שהוא תוקף בשיחות סגורות את נתניהו מיהר להכחיש. 
 
בהרצאות שלו הוא מותח ביקורת על ההנהגה, אף פעם לא על נתניהו. באסיפה הכללית של התאחדות התעשיינים בשבוע שעבר כחלון אמר ש"צריך אומץ ומנהיגות, לחובבנות אין מקום, אני אומר לכם שניתן לשנות, מנהיגות זו אחריות, לא יוקרה, אם מנהיג רוצה חיים נוחים וטובים הוא יכול לא לעשות כלום, יעברו ארבע שנים, הוא יתקדם בפריימריז, יגיע הביתה בשלום והכל יהיה בסדר". ועם כל החצים שברור לאן כוונו, לא הזכיר את נתניהו אפילו פעם אחת.
 
באפריל כחלון אמר שהימין הקיצוני השתלט על מפלגת השלטון, ”הליכוד שלי היה הליכוד של מנחם בגין", והבהיר שלא ראה עין בעין עם נתניהו את הנושאים החברתיים, ”הוא תמיד הבין שיש איתי התנגשות אידיאולוגית על רקע חברתי". אבל שוב לא יצא במתקפה בוטה על ראש הממשלה. כך גם בכנס פעילים של מפלגתו בנתניה בסוף חודש נובמבר. 
 
”ההנהגה הנוכחית עוסקת ברדיפה אחרי כותרות ומתעלמת מהצורך להנהיג רפורמות חברתיות", הוא אמר לכ־300 פעילים, אבל לא הזכיר את נתניהו. בחוג בית הוא תקף את ”ההפחדות, עוד פעם דאע"ש ועוד פעם איראן ועוד פעם זה וזה", אבל לא הזכיר את האם יצטרף לקואליציה של נתניהו אחרי הבחירות? בנאום בחירות בבר תל אביבי בשבוע שעבר כחלון אמר שהוא לא פוסל אף אחד, ”אחבור לכל מי שיישם את הרפורמות שלי". 
 
עדן ברטל מציע זווית ראייה מקורית לאפשרות הריאלית שכחלון יהיה חלק מהקואליציה של נתניהו. ”אנשים מצביעים למפלגה ולא לקואליציה. ככל שיהיה לכחלון יותר כוח, יהיו לו יותר משרדים, ואז יהיו יותר רפורמות. הציבור מצביע על זה ולא על קואליציות. קשה היום לדעת איך תיראה הקואליציה העתידית.


קמפיין נקי

 
בסביבתו של כחלון אומרים שהקמפיין שלו יתבסס על מעשיו ולא על השחרת פניהם של יריביו. אבל את לפיד, בניגוד לנתניהו, הוא תוקף ללא הרף. בחוג בית כחלון לעג ללפיד, ”אם את נכנסת לכנסת, לא יודעת מה זה הצעת חוק פרטית, ועדת כלכלה, אז את לוקחת את תפקיד שר האוצר או שר הביטחון?", הוא אמר לאחת המשתתפות בקלטות שנחשפו על ידי העיתונאים תומר אביטל וטל שניידר. 
 
הוא אף סיפר שבינואר 2011 נתניהו הציע לו את תיק האוצר אבל הוא סירב. ”הייתה לי חרדת קודש לקבל את התפקיד הזה. איך בן אדם כמו לפיד יצליח? הוא לא יכול להצליח, אין סרט כזה". הוא אף תקף את תוכניתו של לפיד על אפס אחוז מע"מ על דירות, טען שהיא איננה ריאלית, ”דירות זה לא קוקה קולה". 
 
בהזדמנות אחרת אמר שהתוכנית חצי אפויה ואין משהו גרוע יותר מזה. למרות זאת כחלון נפגש בשבועות האחרונים עם לפיד והסיכוי שישתפו פעולה אחרי הבחירות אינו מופרך. התוכנית הכלכלית של כחלון עוסקת בשלושה נושאים עיקריים, רפורמה פיננסית, רפורמת קרקעות והורדת יוקר המחיה. באסיפה הכללית של התאחדות התעשיינים בתל אביב בשבוע שעבר, יממה אחרי שהתברר שבחירות חדשות בפתח, כחלון פרש את משנתו בפני אולם מלא בעיתונאים. הוא הגיע לבית התעשייה עם דפי פוליו לבנים ועליהם מודפסים באותיות שחורות, גדולות, עיקרי הנאום. התעשיינים נראו משועשעים מהמעמד, רק אם היינו מתפשטים פה היינו מצליחים להביא כל כך הרבה תקשורת, צועק אחד מהם. 
 
כחלון הגיע באיחור קל ונראה נבוך, גם אחרי 20 שנה בפוליטיקה הוא עדיין נראה כזר שנקלע בטעות למסיבה. הזרות גברה כשהוא קרא לגיורא אקרשטיין, תעשיין ידוע, בשם "מר אקשטיין". כל קורא ממוצע של מדורי הכלכלה מכיר את השם אקרשטיין, אבל דווקא בטעות של כחלון יש משהו חינני, טוב לפגוש פוליטיקאי שאינו מכיר מיליונרים בשמותיהם.
 
את הנאום הוא פתח, כפי שנפתחים רוב נאומיו, בשיעור היסטוריה קצר. ”הורינו ידעו שלנו יהיה טוב יותר ולנו באמת יותר טוב מאשר להורינו, אבל במציאות של היום אני לא יודע כמה הורים שקטים לגבי העתיד של ילדיהם. הסיכוי הולך ופוחת ואיתו האפשרויות". 
 
שתי דקות מתחילת הנאום מגיעה הבדיחה על סין. ”94% מקרקעות המדינה מנוהלות על ידי מינהל מקרקעי ישראל, בלי לבדוק אני אומר לכם שבסין פחות". עם כל היועצים הכלכליים שמקיפים את כחלון רצוי היה לבדוק. הקרקעות בסין שייכות למדינה. אחרי תיאור קצר של רפורמת הקרקעות, שינוי המכרזים הממשלתיים כך שקרקע תינתן למי שבנייתו טובה וזולה, כחלון מגיע אל הדובדבן שבנאום, הרפורמה הסלולרית. 
 
בין 2009 עד לפרישתו ב־2012 כחלון היה שר התקשורת. הוא ביצע שורה של רפורמות שהוזילו את חשבון הטלפון הסלולרי בכמה מאות שקלים. הוא הפחית את דמי הקישוריות, התשלום שגובות החברות עבור שיחה או הודעה המגיעה מרשת אחרת, הוא פתח את השוק לשני מפעילים נוספים, ביטל את קנסות היציאה מלקוחות הנוטשים את חברת הסלולר, אסר חסימה של כרטיסי סים והקל על ייבוא מכשירים סלולריים. 
 
כמעט בכל נאום הוא מדבר בהרחבה על הרפורמה. ”הענקנו תדרים בחינם אבל אילצנו את החברות להביא 5% ממשקי הבית", הוא אומר, "ואז פתאום עובד עיריית חצור הפך ל-VIP. לקחנו כשל והפכנו אותו לגולת כותרת. 
 
הקרקע היא כמו התדרים, המדינה צריכה לדחוף. זה היה חשוב לי במשרד התקשורת, אני בעד כלכלה חופשית אבל יש מקומות שבהם המדינה צריכה להתערב בלי לפחד".






כחלון ונתניהו. צילום: ג'יני




הבדיחה הסינית
 
יום למחרת, באוניברסיטת חיפה, כחלון מתחיל את הנאום בדיוק באותו אופן, עם הורינו שרצו בשבילנו את הטוב אבל אנחנו לא נוכל לתת לילדינו, עובר בזריזות לקרקעות, אני לא יודע אם סין שולטת על יותר קרקעות או פחות, הוא אומר, אבל זאת הריכוזיות הכי מסוכנת. 
 
הוא מציע לפרק את מינהל מקרקעי ישראל, מדבר בהרחבה על רפורמת הפיננסים, העסקים הקטנים מקבלים רק 3% מהאשראי, הטייקונים יקבלו אשראי של מאה מיליון שקל ואם לא יחזירו יעשו להם תספורת, אתם תיכנסו למאסר על חוב של אלפיים שקל, הוא מדבר על תחרותיות בבנקים שתייעל את המערכת ועל הוזלת השירותים הבנקאיים. 
 
עם ישראל, תפתחו את העיניים, הוא קורא, 15 מיליארד שקל הבנקים יגבו רק על עמלות, למה? פעם היה לעמלות מקום, פעם העבירו כסף עם ברינקס, היום לוחצים על כפתור, פעם היו דמי שמירה, מי שומר לכם היום על הכסף? בנקים מרוויחים מיליארדים בשנה, מה הם בדיוק עושים? לא יזיק אם יפקחו על האיתנות הפיננסית של האזרחים, לא רק על זו של הבנקים.
 
לא עוברות עשר דקות וכחלון מגיע לרופורמה הסלולרית, ביקשו ממני לדבר על זה, הוא אומר ומתעכב על קנסות היציאה. אני לא מבין למה בן אדם חטף קנס רק כי הוא לא מרוצה מהשירות, אני לא מבין איך הממשלה אפשרה את זה. הוא שב ומזכיר את התדרים בחינם תמורת מתן הנחות למשקי הבית, הפעם במקום עובד עיריית חצור הוא מדבר על האומללים, האנשים הכי לא מחוברים ולא מאורגנים, הסטודנטים ועובדי שכר מיניומום ששילמו 70 אגורות לדקת שיחה לעומת מנויי הסלולר העסקיים ששילמו רק 9 אגורות לדקה. 
 
את הנאום הוא מסיים, ממש כפי שעשה בהתאחדות התעשיינים, בקריאה "לא לומר אין מה לעשות אלא לעשות, אסור להגיד אין מה לעשות, זו מתנה שאנחנו נותנים למי שנמצא שם למעלה".
 
”ההתלהבות עצומה", אומר לי עדן ברטל, ”אנשים מבינים שהוא מישהו שיעשה ולא רק ידבר". זו כנראה תהיה אחת מססמאות הבחירות, המיתוג של כחלון כמי שמדבר מתוך העשייה. ”הוא מעורר התלהבות ואותנטיות", טוען ברטל, ”לאנשים נמאס מדיבורים ומדברנים מקצועיים".
 
ובשני המקומות, גם בבית התעשייה בתל אביב וגם באוניברסיטת חיפה, כחלון נאם בפני קהל קטן, בבית התעשייה היו כ־30 תעשיינים, באוניברסיטת חיפה כמאה סטודנטים בסך הכל, קשה להעריך כאן את מידת ההתלהבות, אם כי התעשיינים אכן מוחאים כפיים בהתרגשות ובעיני אחדים מהם כחלון הוא בהחלט ראש הממשלה הבא. 
 
באוניברסיטת חיפה כחלון מספק את האותנטיות כשהוא מצליח להתחמק מהעיתונאים וניגש לקנות כוס קפה הפוך בעמדה של קופיקס. הוא מוציא שטר של מאה שקלים, זו לא הצגה לעיתונאים, אין מצלומות בסביבה, אני היחידה שצופה בו, אחד הדוברים שהתלווה אליו מצלם את המעמד, הוכחה שיש פוליטיקאי שמשלם מכיסו על כל כוס של קפה. כל כוס של קפה.

 
באמת חברתי?
 
פרופ' דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה קצת פחות מתלהב מהאותנטיות הכלכלית של כחלון. הם מיודדים, כחלון היה תלמיד של גוטווין באוניברסיטה, בשנתיים האחרונות כחלון מתייעץ עם המרצה שלו לשעבר. 
 
”כחלון אינו קורא תיגר על הסדר הניאו־ליברלי", מסביר פרופ' גוטווין, ”זה סוד קסמו, הוא מציע שינויים במסגרת הסדר הקיים. להשקפתו לא נוגעים במושטר ההפרטה, רק משפרים את חולשתו בכמה נקודות, זה מה שהוא עשה בשוק הסלולרי, הוא נכנס לכשל שוק ומטפל בו נקודתית. אני לא חושב שהשפעתי עליו, אני מאמין במעורבות של המדינה, המשבר הנוכחי הוא משברו של משטר ההפרטה, הם כבר לא מסוגלים לנהל את המדינה עם ההנחות הניאו־ליברליות. כחלון מנטרל בתוך השיטה הקיימת את הכשלים, אני מאמין בהלאמה".
 
 
פרופ' אריה מלניק מהחוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה שמייעץ לכחלון בנושאי כלכלה ומלווה אותו בהרצאות, סבור שההתמקדות בשלוש רפורמות היא צעד נכון. ”לאיש הזה לא רק שיש גישה נכונה אלא הוא גם עשה את זה", אומר מלניק, ”הציבור מעריך את מי שעשה, הוא נוגע בתחושות ומדבר בגובה העיניים. יאיר לפיד לא מכיר את ריקי כהן מחדרה, כחלון גדל איתה. הוא הגיע מאשפתות והוא יעשה למען שולחיו".
 
כחלון גדל בגבעת אולגה, החמישי מבין שבעה ילדים, אביו יהודה היה פועל בניין, אמו, מיסה, עקרת בית שגרה עד היום בדירה קטנה בגבעת אולגה. כחלון עצמו אדם אמיד, הוא היה מנכ"ל של חברות לייבוא ושיווק מוצרי רכב והיה הבעלים של חנות משגשגת לאביזרי רכב בעיר התחתית בחיפה ושל המקומון "כרמלתון". 
 
במשך שנים ארוכות הוא גר בחיפה, בינואר 2010 קנה עם שותפים בית ברחוב הירקון בחיפה מתוך מטרה להרוס אותו ולבנות תחתיו ברווח ניכר בית גדול יותר. השכנים התנגדו, בית המשפט הפחית את ערכו של הנכס במחצית. 
 
כחלון בונה את הבית ובינתיים גר בבית שכור בעתלית ולאחרונה בקיסריה. כשעזב את הפוליטיקה היו מי שתהו אם צבר חובות בעקבות ההרפתקה הנדל"נית ונטש את הפוליטיקה כדי לעבוד אצל חברו, איש העסקים קובי מימון. כחלון הכחיש. ”אני לא בטוח עד כמה הוא אמיד, תשוו את עושרו לזה של סילבן שלום", מציע חברו מלניק.
 
מבלי להיכנס לחשבון הבנק של כחלון, תחקיר של האתר ”המשמר החברתי" שפורסם כשכחלון עזב את הפוליטיקה לפני שנתיים, חשף שהוא התנגד לכמה מהצעות החוק החברתיות. כך, למשל, הוא הצביע נגד תוספת לקצבת זקנה מהביטוח הלאומי שנקראת תוספת דחיית קצבה, הוא הצביע נגד העלאת שכר המינימום ל-50% מהשכר הריאלי במשק, התנגד להצעת חוק להגדלת הסכום המותר לקשישים להשתכר נוסף לקצבת הזקנה, הצביע נגד הצעת חוק בעניין הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי ונגד הגדלת קצבת זקנה ושארים, הוא גם התנגד להצעת חוק שהגדירה פגיעה מינית במקום העבודה כפגיעה בעבודה והתנגד להצעת חוק זכויות חברתיות. 
 
על פי "המשמר החברתי" רק ב־37% מ־35 ההצבעות שבהן השתתף הוא תמך במדיוניות חברתית־כלכלית. כחלון עצמו הסביר שהיה כבול למשמעת קואליציונית והביע חרטה על חלק מההצבעות. ”בסופו של יום כחלון לא היה חברתי במיוחד, לא יותר ולא פחות מגדעון סער או גלעד ארדן", נכתב באתר "עבודה שחורה", ”אבל בשביל להיות מוצג בכלי התקשורת של בעלי ההון כחברתי בישראל מה שצריך זה להיות מזרחי. אם אתה מזרחי, אתה יכול להצביע בעקביות נגד כל יוזמה חברתית ולהיחשב כחברתי".
 
האם ההיצמדות לסדר יום חברתי־כלכלי בלבד לא תפגע בכחלון כפי שפגעה בשלי יחימוביץ', אני שואלת את עדן ברטל. ”היא לא באה על רקע של עשייה אלא על רקע של כתיבה", אומר ברטל שהיה מנכ"ל משרד התקשורת כשכחלון היה שר התקשורת, ”המסר הסוציאליסטי שלה ישן כמו של אותן מדינות באירופה שקרסו ולא נתפס כמסר כלכלי נכון. כחלון נתפס כרפורמטור, שלי לא הוערכה כבעלת יכולות כמוהו. המהות אצלו בוצעה בעבר והיא ידועה. הוא שם את הרקורד שלו על השולחן ולא הבטחות מעורפלות. מצע הבחירות במקרה של כחלון הוא עניין שולי".
 
שטחים תמורת שלום
 
כחלון מבין שמצע הבחירות לא יהיה שולי וכי הוא לא יוכל להתעלם מההיבטים הביטחוניים. בשבוע שעבר כבר אמר ש"ליכוד אמיתי עושה שלום ומחזיר שטחים, לא נחמיץ הזדמנות לשלום, גם בנושא הזה יש אוזלת יד", ותיאר את השקפת עולמו המדינית כ"מרכז וקצת ימינה". החבר 
בוקעי לא מתרגש מההצהרות. ”הוא בהחלט לא נמצא בצד שמאל ולא חולם חלומות משיחיים", הוא אומר על כחלון, ”הוא נמצא בצד הריאליסטי והוא יודע מי הם הפלסטינים".
 
בליכוד כחלון היה סמן ימני. לפני שלוש שנים, במפגש עם צעירי הליכוד, הוא הביע תמיכה בסיפוח השטחים ובהחלת החוק הישראלי עליהם ובהרחבת הבנייה בהתנחלויות. הוא התנגד לפינוי המאחז מגרון, בהצעת חוק הוא הציע שמי שימסור את רכבו לתיקון בשטחי הרשות הפלסטינית יהיה צפוי למאסר של שלוש שנים, הוא קרא להקמת ועדה קרואה באום אל־פאחם, 
”אם לא מוציאים את התנועה האסלאמית מחוץ לחוק, לפחות שימנו ועדה קרואה לאום אל־פאחם", הוא אמר. 
 
במאמר בעיתון "הארץ" הוא הביע תמיכה בהצעת חוק המחמירה את מדיניות ההגירה לישראל. 
”מאות אלפי פלסטינים נכנסו בשנים האחרונות לתחומי הקו הירוק, רובם גברים שנשאו נשים ערביות ישראליות. לזה קוראים ניצול או אם תרצו זכות שיבה זוחלת", כתב כחלון. הוא קרא להעניק חנינה גורפת לכל המוזהרים בוועדת אור שעסקה בהרג של 13ערבים במהלך הפגנות באוקטובר 2000 ואף טען שהוועדה הייתה שמאלנית מדי. 
 
הוא התנגד להקרנת הסרט "ג'נין ג'נין" בפסטיבל חיפה והעביר הצעת חוק שנועדה למנוע איחוד של משפחות של פלסטינים.
 
”רבותי, זה קורה וזה יכול לקרות, מה שהיה הוא לא מה שיהיה", קורא כחלון מתוך דפי הפוליו בכנס בהתאחדות התעשיינים לקראת סוף נאומו. הבטיחו לנו הרבה הבטחות גם בבחירות הקודמות, צועק תעשיין לעברו של כחלון, ובסוף לא קרה פה כלום. ”אני סיפרתי לכם מה אני עשיתי, שאחרים יספרו לכם מה הם עשו", משיב כחלון לפני שהוא מקפל את ערימת הדפים ומסתלק לדרכו.