תגובות חריפות במערכת הפוליטית  על דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי שפורסם היום (שלישי). במפלגת העבודה פרסמו הודעה האומרת: "שום דו"ח לא ישנה את העובדה שהעוני הוא בעיה מתמשכת וכואבת ויש יותר מדי ישראליות וישראלים עניים. במספרים אי אפשר למלא מקררים, ובאחוזים אי אפשר לשלם במכולת".

עוד נמסר מהמפלגה: "האורות האדומים מהבהבים בזה אחר זה ואזרחי ישראל תובעים תשובות ולא מקבלים אותן: קודם דו"ח הלמ"ס, אחריו אזהרת פיץ' ואתמול דו"ח מודי'ס. המשבר החברתי מחריף, בעולם מזהים את הבעיה ולהנהגה הנוכחית אין תשובות. המצב הזה ישתנה בקרוב כי אנחנו ננהיג סדר עדיפויות חדש".

יו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, הגיב לדו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי ואמר כי נתניהו, לפיד ובנט הביאו את מדינת ישראל לתחתית. ״הנתונים המזעזעים של דו״ח העוני על מצב העוני בישראל הוא בושה וחרפה לממשלה היוצאת ותוצאה ישירה של ישיבתה של שס באופוזיציה. בישראל צריכה לקום ממשלה שתעבוד למען האזרחים ולא נגדם".

דרעי הוסיף: "לא נשב בממשלה שלא תקיים את שני תנאי הברזל שלנו ביטול המעמ על מוצרי יסוד והעלאת שכר המינימום ל-30 ש״ח. תנועת ש״ס כמפלגה החברתית היחידה, לא תיתן יותר לאנשים מנותקים מהעם לנהל את המדינה״.
 


מאשים את נתניהו ולפיד. אריה דרעי. צילום: פלאש 90
 

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, התייחסה גם היא לדו"ח העוני ואמרה: "נתוני דו"ח העוני לפיהם חיים בישראל מעל 1.6 מיליון עניים, שכמעט מחצית מהם ילדים, חושפים כי מדיניות נתניהו לאורך השנים דרדרה את המשק למצב חירום לאומי. על אף הירידה הקלה בשיעורי העוני, ישראל מובילה עדיין בשיעורי העוני והפערים החברתיים בהשוואה למדינות המערב. זוהי תוצאה של מדיניות ארוכת שנים של נתניהו, ששר האוצר היוצא היה שותף לה, שכללה קיצוצים וגזרות אכזריות, העלאת מע"מ, הפחתת קצבאות וחיסול הדיור הציבורי".
 

גלאון הוסיפה: "מדו"ח העוני עולה נתון חמור במיוחד, לפיו שיעור העוני בקרב משפחות עם שני מפרנסים עלה. אסור להסכים למצב שבו אנשים עובדים לא יכולים להתקיים בכבוד. על הממשלה הבאה ליישם בדחיפות את המלצות הוועדה למלחמה בעוני, לבטל את צעדי המיסוי הרגרסיביים ואת קיצוצי הקצבאות של עידן נתניהו, ולשקם את מערך הדיור הציבורי".
 

אסור להסכים למצב שבו אנשים עובדים לא יכולים להתקיים בכבוד. גלאון. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90


חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) אמרה: "ממצאי דו"ח העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי מצביעים על שיפור מסוים בממדי העוני בישראל, ויש לברך על כל שיפור ולו הקטן ביותר במצבם של האנשים החיים בעוני".


"עם זאת", הוסיפה, "אסור להתעלם מהעובדה שכבר למעלה מעשר שנים כמעט שליש מהילדים, חמישית מהמשפחות וכרבע מהאוכלוסייה הכללית בישראל חיה בעוני. ירידה בשברי עשירונים בממדי העוני או עלייה מסוימת כפי שראינו במהלך העשור האחרון אולי יכולה להפוך לכותרת בעיתון אבל היא אינה משנה באמת את מצבם הקשה של כמעט 1.8 מיליון בני אדם בהם למעלה מ-750 אלף ילדים החיים בעוני במדינת ישראל.
 

לדבריה, שיעורי העוני הגבוהים מזה למעלה מעשור מחייבים חשיבה מחודשת וקביעת אסטרטגיה ברורה ונחרצת במאבק בעוני, "לרבות התערבות גדולה יותר של המדינה בחילוץ אזרחים וילדים מעוני כפי שהמליצה וועדת אלאלוף רק לפני חודשים ספורים וכפי שנעשה בעשרות מדינות אחרות ברחבי העולם שהצליחו לצמצם את ממדי העוני בצורה ניכרת ואף למנוע התדרדרות של אוכלוסייה הנמצאת בסכנה תמידית להתדרדר מתחת לקו העוני".


המדינה צריכה להתערב. לוי-אבקסיס. צילום: פלאש 90 



ואילו ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר על דו"ח העוני כי הוא מראה  שרבע מהמשפחות בהן יש מפרנס אחד נמצאות מתחת לקו העוני. "זה אחד הביטויים של המציאות הבלתי אפשרית שבה יותר ויותר אנשים עובדים בישראל חיים היום בעוני".



חנין הוסיף: "זו הסיבה שיצאנו למאבק הקשה להעלאת שכר המינימום ל-30 שקלים לשעה. רק העלאה משמעותית ואמיתית של שכר המינימום תחלץ את העובדים העניים ממעגל העוני. למרות התמיכה הציבורית הרחבה, עדיין לא הצלחנו במאבק הזה, אני מתחייב להמשיך בדרך הזאת וקורא להפוך את סוגיית שכר המינימום לאחת הסוגיות המרכזיות של מערכת הבחירות". 
 

"יותר ממיליון וחצי ישראלים חיים בעוני. אסור לנו להשלים עם נתון כזה - לא כנבחרי ציבור ולא כחברה. המספר הזה איננו גזירה משמיים. זוהי תוצאה של מדיניות כלכלית אנטי חברתית שהוביל ראש הממשלה נתניהו, של הנחות במס לטייקונים על חשבון קיצוץ בקצבאות, בשירותים החברתיים וברשתות הביטחון האחרונות. המדינה צמצמה בשנים האחרונות את האפשרות להחלץ מעוני. השכר נשחק באופן קיצוני, מערכת הרווחה קוצצה, הבריאות הציבורית יובשה וכך גם הדיור הציבורי. כדי לחסל את העוני יש צורך במהפך של ממש במדיניות הכלכלית". 
 
 
אין בנתונים החדשים כל סיבה למסיבה


גם בארגונים החברתיים מביעים ביקורת, אולם היא מופנית בעיקר כלפי הביטוח הלאומי והנתונים ששהוא בוחר להבליט. 


מנכ"ל עמותת "לתת", ערן וינטרוב, אמר: "מפתיע מאוד להיווכח, שבשנה של קיצוץ בקצבאות הילדים, עליה ביוקר המחיה, העלאת המע"מ, הקטנת ההוצאה הלאומית על בריאות ורווחה והמשך מדיניות ממשלתית אנטי חברתית, מפורסם דו"ח ובו ירידה בשיעורי העוני" אומר וינטרוב שמוסיף בציניות: "אולי לא צריך תכנית למלחמה בעוני ואפשר פשוט להמשיך להוריד קצבאות ולהטיל גזרות והמצב ישתפר מעצמו בדרך פלא". 


לדבריו, "לתת" יפרסם בימים הקרובים כמדי שנה את דוח העוני האלטרנטיבי של הארגון ומהנתונים שבידיו, העדכניים לשנה החולפת שלא כמו דו"ח הביטוח הלאומי שמדבר על השנה שעברה, עולה תמונת מציאות חמורה בהרבה. 


"גם בדו"ח של המוסד לביטוח לאומי, המתייחס לשנת 2013, מצוין כי לו הייתה מובאת בו ההשפעה המלאה של הקיצוץ בקצבאות הילדים, שיעורי העוני היו דווקא עולים" מדגישים ב"לתת" ומוסיפים: "גם בדו"ח הביטוח הלאומי משתקפת החשיבות העצומה של תעסוקה כמנוף של חילוץ מהעוני, בעיקר בקרב אוכלוסיות המודרות משוק העבודה. על כן העלייה בשכר המינימום הצפויה בשנים הקרובות היא צעד חיובי שעשוי להשפיע על שיעורי העוני בעתיד", אמר וינטרוב.  
 

מנכ"ל ומייסד "פתחון לב", ניסים ציוני, אומר בתגובה: "נתוני דו"ח העוני של הביטוח הלאומי מצטרפים לנתונים דומים של האו"ם וה-OECD שפורסמו בחודשים האחרונים. לצערי, בפתחון לב לא זקוקים לדו"חות כדי לראות ולהבין כי מצב העוני בישראל הוא בכי רע. אני מאמין כי המפתח לשינוי אמיתי טמון בהחזרת האחריות לטיפול בעוני מעמותות הסיוע לממשלת ישראל, על ידי חקיקת חוק אשר יחייב את הממשלה להקים גוף שירכז את הטיפול הלאומי בבעיית העוני ויבצע תוכנית רב מערכתית ורב שנתית למיגור העוני". 


ציוני מוסיף: "לקראת בחירות 2015 נביא הצעת חוק למאבק בעוני שעמלנו עליה לאחרונה לידיהם של כל ראשי המפלגות מתוך מטרה לראות את החוק מיושם, כל זאת למען אלו שבאופן קבוע נזרקים לתחתית סדר העדיפויות של מדינת ישראל".


גם במועצה לשלום הילד מגיבים לדו"ח העוני בספקנות ואומרים: "יש לברך על כל ילד שעולה מעל לקו העוני, ודאי על אלפים שעושים זאת, גם אם הם מעטים מדי ומותירים מאחור רבים מדי. אך יחד עם זאת אין בנתונים החדשים כל סיבה למסיבה. עדיין כמעט כל ילד שלישי בישראל חי מתחת לקו העוני, ורבים מהילדים שמעליו, קרובים אליו מדי". במועצה מדגישים כי ישראל עדיין מובילה בשיעורי העוני בעולם המפותח וכי ללא תוכנית לאומית, אמיתית, ורב-שנתית שתציב כיעד את הורדת שיעורי העוני מתחת ל- 20%, מקובל במדינות מתוקנות, אין לנו כל סיבה להתגאות בתנודות מקריות המורידות או מעלות אותנו מעלה ומטה באחוזים בודדים מדי שנה.