"לפעמים זה מתסכל. כפי שעשיתי בתפקידיי הקודמים, התחלתי בביצוע רפורמות יסודיות, אבל את התוצאות רואים רק בשנה השלישית והרביעית של הקדנציה, שלא תמיד מגיעים אליה", כך אומר שר הפנים, גלעד ארדן (ליכוד), בראיון מיוחד ל"המקומון" לקראת הפריימריז במפלגתו שיתקיימו בשבוע הבא, והבחירות הסוערות לכנסת ה-20.
 

שר הפנים מדבר על מה שהיה ומה שצפוי, ואינו מסתיר את כעסו על השותפים הקואליציוניים שלדעתו לא היו לויאליים והביאו להקדמת הבחירות – פחות משנתיים לאחר כינונה של הממשלה.

ארדן, 44, סבור שהפעם הבחירות יהיו בין שני גושים, שמאל וימין, ורומז שבקדנציה הבאה הוא מקווה לקבל את אחד משלושת התיקים הבכירים: אוצר, פנים או חינוך. "אלה משרדים שמרתקים אותי, אבל זה תלוי כמובן בתוצאות הבחירות ובאילוצים הקואליציוניים. לא נחלק את עור הדב לפני שצדנו אותו", הוא אומר.

מר ארדן, הייתה הצדקה להקדים את הבחירות? רבים אינם מבינים מדוע הן בכלל הוקדמו.

"לא הייתה ברירה, האילוצים הקואליציוניים יצרו ממשלה לא יציבה. לשלי יחימוביץ' הוצע לאחר הבחירות תיק האוצר והיא סירבה להצטרף, אולי בגלל שהבינה שאת כל הבלופים שפוזרו אז לפני הבחירות לא ניתן ליישם. יאיר לפיד עשה את הברית עם נפתלי בנט כדי לחסום את כניסת החרדים. נוצר מצב בו כל אחד ממרכיבי הממשלה יכול היה להפיל אותה. לפיד שבר בהמשך שמאלה והחל לשתף פעולה עם ציפי לבני ונוצרה מציאות ששרים בממשלה פועלים נגדנו".

למה הכוונה?

"כאשר הייתה בנייה בירושלים – תקפו, ליוזמה לשלילת אזרחות מערביי מזרח ירושלים שהיו מעורבים בפעולות טרור – התנגדו. אנו נתונים במאבק בינלאומי קשה מאוד ובמקום שילכו איתנו, הם הצטרפו לביקורת. אי אפשר לעבוד ככה: ליהנות מזכויות של שרים ולהיות נגד הממשלה בה מכהנים. זה כמו ללכת עם ולהרגיש בלי".

למרות שהעימות העיקרי לא היה סביב המצע המדיני, אלא בשל דרישתו של לפיד לקדם את מע"מ אפס ולהוריד את מחירי הדיור.

"לדעת מומחים, התכנית דווקא עלולה הייתה להביא להמשך עליית מחירי הדיור. ביטול המע"מ היה מביא להגדלת הביקושים ולעליית מחירים. התכנית הייתה מסייעת לקבלנים ולאלפים בודדים, ולעומתם, עשרות אלפים היו משלמים יותר.

אז מה הפתרון? 

"בהגדלת ההיצע ובצעדים נוספים כמו קביעת מחיר מטרה. מאז שנכנסתי למשרד הפנים, אישרתי תכניות לבניית אלפי יחידות דיור ואני מעריך שב-2015 ההיצע יגדל משמעותית והמחירים יחלו לרדת".

"גולת הכותרת: ביטול האגרה"

 מר ארדן, מה לדעתך הייתה גולת הכותרת של כהונתך כשר התקשורת בממשלה היוצאת?

"הרפורמה בשידור הציבורי, שתביא בעוד 9-6 חודשים לביטול האגרה. הבטחנו לפעול לריפוי הגוף החולה ועשינו רפורמה עמוקה. אני רואה חשיבות רבה בשידור הציבורי, שיש בו ערך מוסף. השידור המסחרי בנוי על שיקולי רייטינג. חשוב לי ששידור ציבורי יעניק משהו מעבר לצעירים ושרוב התקציב ילך לתכנים".

קיימת ביקורת על התעריפים הגבוהים שאנו משלמים לחברות הכבלים והאינטרנט.

"בתקופתי במשרד התקשורת עשיתי מאמצים אדירים לפתיחת השוק לתחרות. הכרחנו את בזק למכור את התשתית במחירים סיטונאיים, כדי להוזיל את האינטרנט. מתחרים בהוט ויס יוכלו למכור תכנים באינטרנט וב-2015 תהיה טלוויזיה רב-ערוצית דרך האינטרנט, דבר שיביא להוזלת מחירים בכבלים ובלוויין. בנוסף הכרחתי את חברות הכבלים להציע חבילות בסיס מוזלות במחיר של 120 שקלים לחודש, אבל הן מסתירות את זה. קשה להכריח עסק מסחרי להבליט את מוצריו הזולים. אני צופה בכל מקרה ירידת מחירים לנוכח התחרות שתיפתח".

כיהנת גם כשר להגנת העורף ופרשת. יש צורך במשרד הזה שבוטל?

"פעלתי רבות לתגבור המוכנות של העיריות לחירום ואף השגתי תקציב מיוחד של 400 מיליון שקל לצורך זה. עם זאת, סברתי ואני עדיין סבור שחייב להיות שר במשרה מלאה שיטפל רק בנושא הגנת העורף. לצערי משרד הביטחון ניהל מלחמות על סמכויות ותקציבים. המאבקים נמשכו ולא ראיתי אפשרות להמשיך לפעול בתנאים שנוצרו".

הוצע לך לכהן כשגריר ישראל באו"ם. מדוע אתה לא שם?

"היה לי חלום לייצג את ישראל בעולם ולהסביר את צדקתנו. תכננתי לצאת לשנתיים ואז גדעון סער לקח פסק זמן והיו אליי המון פניות, גם מפעילי ליכוד רבים, לקחת את תיק הפנים".

ישנם הרואים בך את הסממן המתון בליכוד של היום...

"אני לא אוהב את ההגדרה הזו. באתי מבית דתי ולמדתי בישיבה תיכונית ואני מגדיר את עצמי כלאומי. בזמנו גם פעלתי נגד הנסיגה מגוש קטיף. ראינו לאן גם הובילו אותנו הסכמי אוסלו והנסיגה החד צדדית מלבנון, כאשר 100 אלף טילים ורקטות מוצבים בסמוך לגבול הצפון. המציאות יותר חזקה מסיסמאות. קיימים עוד אישים בהנהגת הליכוד, כמו סילבן שלום ומירי רגב. כולנו מבינים שאין לנו כיום פרטנר להסכם שלום בצד הפלסטיני".

"העשייה החברתית בישראל עשירה"

נראה שהליכוד מעדיף שהבחירות יתמקדו בנושא המדיני-בטחוני ולא החברתי-כלכלי.

"כל אחד מושך לכיוון שנוח לו. בשמאל נמצאים הרצוג, לבני ולפיד, שהדיון המדיני-בטחוני רע להם, כי התאוריות שלהם קרסו. אין לנו במה להתבייש. אנחנו וראש הממשלה בנימין נתניהו היינו היחידים שקראו את המפה".

ומה לגבי הנושא הכלכלי-חברתי?

"יש לנו המון במה להתגאות. העשייה החברתית עשירה ובישראל קיים שיעור האבטלה הנמוך ביותר במערב. הנהגנו חינוך חינם בגנים, טיפולי שיניים חינם לילדים ונקודות זיכוי רבות. מחירי המים, החשמל והדלק צפויים לרדת וגם פעלנו להגברת התמיכה בדור הצעיר, כמו שנת לימודים חינם באוניברסיטה בפריפריה".

ברמה האישית, היכן אתה רואה את עצמך בבחירות האלה?

"שלוש פעמים סיימתי בפריימריז שהתקיימו בליכוד במקום השני ואני שואף להיבחר שוב לאחד מהמקומות הראשונים. לגבי מה שיהיה אחר כך, כאמור עדיין מוקדם לדבר".

אתה מאמין שהליכוד ירכיב גם את הממשלה הבאה?

"אני מקווה ורוצה לקוות. ככל שנהיה חזקים יותר נוכל להקים ממשלה יציבה ונוכל לקדם דברים".

"נקים ועדה שתבחן הפעלת עסקים בשבת"

כשר הפנים, הבאת לאישור את חוק המסתננים המתוקן. אתה סבור שהוא יכול לתת פתרון מלא?

"זמן קצר לאחר כניסתי למשרד היה צורך להעביר בדחיפות חוק חדש בעקבות החלטת בג"ץ, אחרת מתקן חולות היה נסגר ואלפי מסתננים נוספים היו מגיעים לדרום תל אביב ולמקומות נוספים. עבדתי עם מירי רגב מאוד קשה כדי להספיק להעביר את החוק. אבל החוק החדש אינו מספיק. היו לנו אילוצים משפטיים בשל התנגדות היועץ המשפטי לממשלה לתקופת משמורת ארוכה יותר וגם יש עתיד התנגדו. תושבי דרום תל אביב כל הזמן לנגד עיניי".

אז מה הפתרון?

"החוק הנוכחי נועד לבלום. אני מתכוון לפעול בנחישות להוצאת המסתננים מהארץ. צריך להתייחס אליהם כבני אדם ולא להשפיל אותם, אבל המחויבות הראשונה שלנו היא לתושבי דרום תל אביב ומקומות נוספים שהמציאות בהם השתנתה בעקבות הגעת המסתננים".

אגב, גם בפתח תקווה קיימות טענות שמסתננים רבים שוהים במרכז העיר.

"אנחנו פועלים בכל מקום בו שוהים מסתננים, גם בפתח תקוה".

מה עמדתך לגבי פתיחת עסקים בשבתות בתל אביב?

"כמי שגדל בבית דתי ולמד בישיבה תיכונית, אני רואה חשיבות רבה לשמירת צביון השבת. יש לכך גם השלכות חברתיות וזה קיים במדינות נוספות במערב. מצד שני, אני מודע לצרכים דחופים, כמו לקנות מטרנה, חלב ושתייה. אני מתכוון להקים ועדה ציבורית שיהיו בה חילוניים, דתיים, אנשי רוח ואנשי ציבור, שתציע הצעות".

מה עמדתך לגבי איחוד תל אביב ובת ים?

"הוקמה ועדה מיוחדת בראשות ראש עיריית אשקלון לשעבר, בני וקנין, והיא אמורה להגיש את המלצותיה".

אתה תומך גם באיחוד ערים נוספות? מה עם רמת גן וגבעתיים, למשל?

"ישנן הרבה רשויות ויש לבחון איחודים, אבל זה לא אוטומטי וצריך לבדוק כל דבר לגופו".

ביניים: "שלילת אזרחות – מסר חזק נגד הטרור"

לא מכבר מבקר המדינה החל בבדיקה על טענות למינויים פוליטיים בעיריית גבעתיים. בשבוע שעבר המשטרה פשטה על עיריית רמת גן בחשד לעבירות שחיתות וראש העירייה, ישראל זינגר, אף נשלח למעצר בית והורחק לשבועיים מבניין העירייה.

מר ארדן, מה עמדתך על המתרחש ברמת גן, שם עלתה השבוע דרישה להכריז על נבצרותו של ראש העירייה?

"קיימת בדיקה משטרתית ואני מחוייב על פי חוק להמתין לתוצאותיה".

אף שבנושאים מוניציפליים שומר השר על עמימות ממלכתית, בנושאים מדיניים הנוגעים לפעילות משרדו הוא חד כתער. ארדן החליט לא מכבר על ביטול תושבות הקבע של מסיע המחבל המתאבד לפיגוע בדולפינריום בשנת 2001, בו נהרגו 21 בני אדם.

"חשוב שיהיה כאן מסר חשוב", הוא מדגיש ומזהיר: "את מדינת ישראל שוטף גל טרור והסתה, בו מעורבים תושבי המדינה שמבצעים פיגועים, מסייעים להם ומצדיקים אותם, ואף מסיתים אחרים לבצע פשעים ומעשי רצח. אנשים אלו אינם יכולים להמשיך וליהנות ממעמד קבע של תושבי המדינה, ואפעל בכל כוחי לשלול את תושבותם ולמנוע מהם כל הטבה כלכלית שתושבות זו מעניקה".

פורסם לראשונה ברשת "המקומון"