1. חזרה בתשובה

שלושת החודשים הקרובים מתחילים להפוך לסיוט אחד גדול לכל מי שמעונין להזיז ולקדם אג'נדה כלשהי במדינה. כל פעולה מהותית נתקעת בצורך בקבלת חוות משפטית האם ראוי לבצעה. החשבת הכללית באוצר הפכה לראש ממשלת הצללים, המורכבת מהיועצים המשפטיים בשירות הציבורי. כדי ששר יוכל לקדם או להפיל החלטה מהותית, יש לצלוח את היועץ המשפטי באוצר, עו"ד יואל בריס.
 

זה קרה כששר השיכון נאלץ לקבל חוות דעת בנושא "מחיר המטרה", האם ראוי לקדם תוכנית פינוקים כזאת בתקופת הבחירות. עו"ד בריס התעניין גם בסוגיית שכר המינימום במשק והאם מותר לנתניהו להוביל החלטה "שעלולה להשפיע על הבחירות". דרישת שלום מהיועץ תימסר אם וכאשר יוחלט לבטל את המע"מ על מוצרי יסוד או בכל עניין רלוונטי אחר.
 

מי שמתפקד כיו"ר מועצת חכמי המשפט הוא היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שהפך לפוסק הדור. השבוע הגיעה לשולחנו תלונתו של לפיד על כלכלת הבחירות, הכוללת הזרמת כסף להתנחלויות. שלשום החליט, מכוח סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת, להאריך בחצי שנה את תוקן הוראות השעה המחייבת תשלום מס רכישה מוגדל על דירה להשקעה. ממשלת צללים כבר אמרנו?
 

על רקע הוואקום השלטוני ניתן להבין את התערבותו של עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, במאבק על משק הגז. גם אם חוות דעתו תקדם במשהו את שאיפתו לתפקיד היועץ המשפטי הבא לממשלה, היא עדיין מעוררת תמיהה. בוואקום שלטוני יכולה להרשות לעצמה אורית פרקש, מנהלת רשות החשמל, לחרוג מסמכותה (שעיקרה קביעת תעריפי החשמל), ולחוות את דעתה על העלות לאזרחים שיגרום מונופול הגז במבנה הנוכחי. 

מכאן קצרה הדרך להבין את הסיבה להחלטה חסרת התקדים של עו"ד דיוויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, התוקעת את משק הגז עד להודעה חדשה.

אגב, קשה שלא להתפעל מהאופן הווירטואוזי שבו העלים את עצמו נפתלי בנט (שר הכלכלה להזכירכם) מהסוגיה הנפיצה. הלו בנט! האם הפסקת להתעניין בהשפעת ההחלטה על יוקר המחייה? לו החמאס היה מעורב בגז, הוא כבר היה משמיע את קולו.
 

"אני שוקל לחזור בי מההסדר שנחתם אתכם. אתם הייתם בסדר, אבל אני לא חושב שאוכל להגן על ההסכם בבית הדין להגבלים עסקיים", הסביר עו"ד גילה בישיבת השימוע שקיים בתחילת השבוע עם יצחק תשובה ושותפיו במאגרי הגז.
 

הממונה שקל כל הלילה, ולפנות בוקר הודיע על ביטול ההסכם מבלי לספר על כך לשום מינסטר, מחשש ללחץ שיגרום לו להתחרט. אותו ממונה הגן בשנה האחרונה בחירוף נפש על עמדתו הקובעת שמונופול הגז אינו "הגבל עסקי" ואין עילה לבטלו מכל במה אפשרית. הוא הסביר זאת היטב בוועדת הכלכלה בכנסת. הוא חזר על עמדתו לאחר חקירה צולבת של קרן נויבך ברשת ב', שתוכניתה הדעתנית תרמה ללא ספק לשינוי דעתו. הוא הרצה את משנתו בכל כנס אפשרי, וכידוע תעשיית הכנסים פורחת בימים אלה.
 

גילה הוא אדם ראוי. כשנכנס לתפקידו לפני שלוש שנים זכה לקבלת פנים צוננת מחלק מהתקשורת בנימוק שעבד עם המגזר העסקי. בדיעבד התברר שמדובר בדעתן שמחליט עניינית, אך בעת הצורך מגדיל ראש ומגלה אוזן קשבת גם לצרכי המשק. לאחר פרישתו (הפרשה תזרז את התהליך) אין לו כוונה לעבוד אצל אחד הטייקונים או לרוץ לפוליטיקה. הוא יחזור לקתדרת ההגבלים העסקיים באקדמיה ולגיטרה שלו. סמינר שלו בנושא משק הגז יזכה להתעניינות שיא של הסטודנטים.
 

מדוע בכל זאת התהפך? כנראה שאחד מיועציו הקרובים הסביר שמוטב שלא יישא על גבו את הצלב ויחפה על מחדלי הפוליטיקאים והרגולטורים האחרים. תפסיק לשחק את המבוגר האחראי ותן לדרג הפוליטי לשבור את הראש במקומך, הומלץ לו. גילה לא עמד בלחצים וקרס.

בדיעבד התברר שההסברים שסיפק לעמדתו המקורית השוללת את פירוק המונופול היו נכונים: סוגיית הגז עלולה להיגרר לבית המשפט ואספקת הגז העתידית תיפגע ללא הסדר חלופי. ספק אם למשק הגז יכנסו שלושה מתחרים חדשים, כפי שפנטז שלשום בכנס כלכליסט הממונה על התקציבים אמיר לוי. באוצר שללו עד היום פיקוח על מחירים מחשש לבריחת המשקיעים. עכשיו הם מייחלים למתחרים חדשים. אשראי המאמין.

2. המדינה לא תקבל נובל

בסוף כל שנה מתכנסים בכירי קבוצת דלק וחברי הדירקטוריון למפגש סיכום. בכנס שאמור היה להתקיים במלון דן אכדיה, אמורים היו לדון באתגרי השנים הבאות. אך הנואם המרכזי, בעל הבית יצחק תשובה, ביטל את האירוע בעקבות האירועים הדרמטיים במשק הגז. בקבוצת דלק מכינים בימים האחרונים אסטרטגיה חדשה בעקבות השינוי בעמדת הממונה על ההגבלים.
 

שלשום קיים גדעון תדמור, מנכ"ל דלק קידוחים, שיחת ועידה עם אנליסטים שבה הסביר את השינוי, פירט כיצד נערכת החברה ומה צפוי בעתיד הקרוב. באותו ערב נפגש תדמור עם הנהלת התאחדות התעשיינים. נשיא ההתאחדות צביקה אורן לא השמיע את עמדתו, אבל התעשיינים חרדים לבאות. הם משוועים לכל מטר מעוקב של גז וחוששים מתסריט בו פיתוח מאגר לוויתן ייתקע.
 

אז מה יקרה בימים, בשבועות או בחודשים הקרובים? גילה אמר מה לא, אבל הוא לא סיפק שום פתרון כי זה באמת לא תפקידו. בשבוע הבא תגובש מתכונת הפעולה של מעין ועדה מייעצת בראשות יוג'ין קנדל, שמונה על ידי נתניהו למציאת מתווה פשרה בסוגיית הגז. נתניהו נכנס לעניינים בעקבות לחץ שהופעל על ידי פקידי ממשל אמריקאים, שטענו כי שינוי חד צדדי ורטרואקטיבי של כללים אינו מקובל בעולם העסקים המערבי.

פרופ' קנדל אמור לייצר פתרון משלים לעמדת גילה, לפיה קידוחי תמר ולוויתן פועלים כהגבל עסקי שיש לפרקו. גילה לא יפנה לבית הדין להגבלים, שכן הוא אינו צריך לקבל ממנו את האישור לעמדתו. זאת תקבע סופית בתום שימוע לבעלי הקידוחים אחרי חגי הנוצרים (הפרשה תפסה את האמריקאים מנובל אנרג'י בחופשת חג המולד).
 

נובל תשגר לישראל את מיטב עורכי הדין כדי לדחות את עמדת הממונה. עד לשימוע, שיערך במחצית השנייה של ינואר, ינסה קנדל לעבוד במקביל על פתרון חלופי. אם זה לא יועיל ועמדת גילה תהיה סופית, הכדור יעבור לשותפי הגז והם אלה שיצטרכו לפנות לבית המשפט. התהליך עלול להידרדר לדיוניים משפטיים ארוכים ומורכבים - מצב שהצדדים מנסים להימנע ממנו. 
 

עמדת שותפי קידוח לוויתן ותמר אינה עשויה מקשה אחת. תשובה הוא משקיע פיננסי המעוניין לראות את הכסף כאן ועכשיו. בעבר המליץ להכניס כשותפים לפרויקט את הרוסים. נובל התנגדה וטוב שזה לא קרה. תארו לכם כיצד הייתה נראית שותפות הגז עם מדינה שספגה עיצומים מהמערב.

בניגוד לתשובה, נובל היא משקיעה אסטרטגית שרצה למרחקים ארוכים. היא מתפעלת את הקידוחים ובלעדיה אנחנו עלולים להתייבש. בניגוד לשמועות, אף חברה בינלאומית לא עומדת בתור לקדוח בישראל. בריטיש גז היא האחרונה שהייתה פה וברחה.
 

התגובות של צ'אק דיוודיסון, מנהל העסקים הראשי של הקבוצה, ושל ביני זומר, מנהל הפעילות בישראל, לא היו מתלהמות. האמריקאים מדבר באנדרסטייטמנט אבל גם מחזיקים במקל. הם לא יתנו לרגולציה הישראלית לשחק איתם. לאחר הסאגה שעברו בוועדת ששינסקי ובוועדת צמח הם יתנגדו לוועדה שלישית. הם יגייסו את סוללת עורכי הדין שלהם לקרב. אם יידחקו לפינה ישראל תוצג כמצורעת עסקית הראויה למקום האחרון במדד קלות עשיית העסקים (המכונה DOING BUSINESS). 
 

לפני שלוש שנים, כשמסקנות ועדת ששינסקי עמדו על הפרק, פנתה נובל לביל קלינטון ולאנשי קונגרס בבקשת עזרה. הפעם הם עלולים לפנות למוסדות הבוררות הבינלאומיים. נובל תלחץ ותסביר כיצד ניסיונות הממשל לניצול הגז כגשר לשיתוף פעולה אזורי עם מדינות כמו ירדן, מצרים, הרשות הפלסטינית ואולי טורקיה ירדו לטמיון. מי שיחגגו את התסריט הגרוע הם חברי פרלמנט מירדן, הכועסים על שהממלכה מעזה לקנות גז מישראל.
 

קשה לדעת איך תסתיים הסאגה. פשרה היא התסריט המועדף, למרות שנובל אנרג'י כנראה כמעט ולא תזוז מעמדתה. מי שייאלץ להתפשר ולוותר יהיה תשובה. חשוב שהסאגה הנוכחית תסתיים בהסכם שיחסוך את מסע המכשולים המשפטי.
 

ולסיום, אי אפשר בלי קצת פוליטיקה. ח"כ שלי יחימוביץ, שהתייחסה לטענות תשובה ושותפיו כאל יללת הקוזק הנגזל, תחגוג ביום שני כינוס חירום של הכנסת. הדיון לא יעסוק ביוקר המחייה, בדוח העוני, בשחיתות הפוליטית או בהידרדרות בעזה. מדובר בפרשת השבוע של הגז, שיכולה לשמש במה לסחיטת עוד מספר אמירות פופוליסטיות. הרי בשביל זה התכנסנו כאן.

3. השגריר

דני גילרמן, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, מסוגל לספק ראייה עסקית גלובלית בענייני כלכלה. פלונטר הגז הוא אחד מהם. הארומה העסקית הבינלאומית המלווה אותו מתבטאת בקבלות. הוא מייצג את קרן הענק האמריקאית בלקסטון, המנהלת נכסים בהיקף 300 מיליארד דולר. הוא גם מייצג את בנק ההשקעות פיננקו המחזיק במספר מותגי אופנה ידועים, ואת רשת האופנה "forever 21" המפעילה בישראל 6 סניפים.  בארץ היה מודבק לו מן הסתם הכינוי נציג הטייקונים. חוץ מתחומי הייעוץ גילרמן עוסק מעת לעת בשליחויות דיפלומטיות עלומות.
 

"ההתנהלות בסיפור הגז בעייתית כי בחיים ובעסקים חשוב ה'איך' לא פחות מ'המה'", אומר גילרמן. "הדרך שבה קיבל הממונה את ההחלטה, הבהילות והפתאומיות, הגיעו בעיתוי מפתיע. זה משדר פאניקה וחוסר החלטיות, ומעל לכל חוסר יציבות ואי ודאות. משקיעים בכל מקום מחפשים יציבות וודאות שיאפשרו תכנון ארוך טווח. מה שקרה כאן זה מהלך שמשנה את חוקי המשחק ומשדר מסר מאוד שלילי למשקיעים זרים. יש אמרה באנגליה שלא מזיזים את קורות השער באמצע המשחק, וזה מה שראינו במקרה הגז".
 

על הסיכוי לגיוס שלושה משקיעים חדשים למשק הגז, כפי שמקווים באוצר, אומר גילרמן: "אני לא רואה את המתחרים עומדים בתור וגם לא ראינו את זה עד היום. במשך עשרות שנים חיפשו בישראל גז ונפט ולא מצאו. אנשי עסקים השקיעו מאות מיליונים והממשלה לא השתתפה בהפסדים. זאת טעות נוראית להפוך את המצליח לאויב העם, וזה מה שרואים מול העיניים. שיתוף הפעולה בתחום הגז משמעותי מבחינה גיאופוליטית. מדובר בהסכמים עם ירדן, מצרים וקפריסין. ופתאום ללא אזהרה משנים את החוקים. אני לא רואה מי יגיע להשקיע במצב כזה".
 

גילרמן מגלה כי "לפני כחודש ביקרה כאן משלחת של קרן בלקסטון בראשות סגן יו"ר הדירקטוריון. הם נפגשו עם ראשי הבנקים, הגופים המוסדיים, הפוליטיקאים ובעלי מפעלים. ישראל והטכנולוגיה כאן מעניינים אותם והם רואים בנו הזדמנות עסקית. אין ספק כי מהלכים חריגים שנקט הממונה פוגעים בתדמית ישראל".
 

על התגובות לפרשה בחו"ל הוא מוסיף: "בגלל שאלה ימי חגים לא נתקלתי בתגובות מחו"ל על המהלך הספציפי, אבל באופן טבעי אנשים מחפשים ודאות ויציבות. שינויים כאלה הם יוצאי דופן ואינם מקובלים במדינות מתוקנות ונורמטיביות. בחברות אמריקאיות ואירופאיות מקובל תכנון לטווח ארוך עם יציבות רגולטורית".
 

גילמן מוסיף: "ועדת ששינסקי כבר שינתה את חוקי המיסוי בדיעבד. מסתמנת תופעה מסוכנת שאם אתה מפסיד קוראים לכך אידיוט, ואם אתה מרוויח אז אתה גנב. אני לא רואה במצב זה את המשקיעים עומדים בתור".


מה ההשפעה של נובל אנרג'י על הממשל האמריקאי? 

"יש להם השפעה בעלת השלכות שעלולות להיות מרחיקות לכת. אני מעריך שעוד נשמע מהממשל האמריקאי. הם לא אוהבים צעדים כאלה וחרדים ובצדק לאינטרס החברות הרב-לאומיות שלהם. אם משנים מהלך רגולטורי שמשנה באופן לא הוגן את כללי המשחק, הם מגיבים מיד".

4. זהות הגנובה

השבוע חוויתי את אחד הסיוטים שממנו חושש כל צרכן מחשב בסיסי. האקר הממוקם כנראה באחד המקומות הנידחים בעולם השתלט על תיבת האימייל שלי, גנב את זהותי והחל לפעול בשמי. כמובן שהוא לא עזר לי להשלים את הטור, אלא ניסה לנצל את הזהות הגנובה לסחיטת כסף. הוא שיגר מייל זהה לאלפי הכתובות שאיתם הייתי מכותב וטען בשמי שנתקעתי בלימסול שבקפריסין, איבדתי את הארנק, את הדרכון ואת כל חפצי האישיים.

במייל הבא הוא עלה מדרגה וביקש בשמי לשלוח 1,000 יורו לכתובת בחברת הפיננסים ווסטרן יוניון. האירועים התחילו להתגלגל במהירות. תחילה נחסמה גישתי לחשבון המייל שלי. בשלב השני נחסמה גישתי לממלכת הפייסבוק. לאחר מכן הגיעו מאות טלפונים מחברים שהתעניינו האם באמת אני תקוע ואיך אפשר לעזור. רובם הבינו שמדובר בניסיון "פישינג" ולא נפלו בפח. מעטים נטו להאמין שזה אני, אבל ליתר בטחון התקשרו. הורדתי אותם במהירות מהסיפור.
 

והיה מקרה בודד של מישהו שלצערי נפל בפח. סמג"ד הגדוד שבו שירתתי בסדיר. "המסורת שלנו היא שלא משאירים לוחמים בשטח", הסביר מדוע שלח בתמימותו הרבה לנוכל את הכסף. גם המג"ד מהסדיר התעניין, אבל היה זהיר יותר. הוא אומנם שקל "לעזור" לי אבל ליתר בטחון התקשר ושאל מה קורה איתי. הסברתי שהכל בסדר.
 

מספר מסקנות: קודם כל מרענן לדעת שרבים עדין מוכנים להתגייס אם חלילה אתקע בצרה אמיתית. שנית, השירות כחייל קרבי מייצר חברויות ההולכת לאורך כל החיים. מה שחשוב באמת הוא כיצד מקטינים את ההסתברות לתקלות כאלה. לשימוש בערכת התגוננות לא צריך להיות מומחה סייבר. המדריך הווירטואלי של גוגל הסביר שחיוני לייצר סיסמה מורכבת שאינה ניתנת לפיצוח בשום מנוע חיפוש המתמחה בניסיונות פישינג רנדומליים.

לעולם אסור להעביר את הסיסמה לאף אחד. הגורמים המוסמכים שנמצאים איתנו בקשר שוטף לא יעזו לעולם לבקש סיסמה, ומי שמבקש הוא נוכל פוטנציאלי. ולבסוף, מרגע שהמחשב הפך לחלק בלתי נפרד מאתנו, בשארית חיינו אנחנו חייבים ליצור כפילים ולגבות את כל הפעולות.