התרגיל הפוליטי התורן של אריה דרעי אולי דוחק הצדה תופעה מרתקת, המתרחשת בימים אלה במגזר החרדי, שבה לראשונה מרימות נשות המגזר ראש ודורשות להשפיע ואף להיבחר.

הן אולי לא מזכירות אותה, אבל כבר הייתה להן נציגה בכנסת, אם כי מבחינתן לא מהסיעה ה"נכונה". ד"ר צביה גרינפילד ייצגה בשלהי הכנסת ה-17 במשך שלושה חודשים דווקא את מרצ מעברו השני של המתרס הפוליטי.

"לא רק שיש צורך בייצוג של נשים במפלגות החרדיות, אלא בכלל בפוליטיקה יש מקום לשריון שיבטיח את היבחרותן של נשים לכנסת", טוענת כעת גרינפילד. "לגברים יש נטייה מאוד־ מאוד מרגיזה להשתלט על כל העסק. הרי ככל שיהיו נשים מרשימות, יהיו גברים שיארבו להן עם סכין מאחורי הגב".
גרינפילד מתגוררת בשכונת הר נוף בירושלים, שם היא משקיפה מקרוב על תהפוכות מפלגת ש"ס המפולגת. "נורא נורא עצוב מה שקורה שם ואני מקווה שבסופו של דבר משהו טוב יזדקק מהתהליך הכואב שהם עוברים", היא אומרת.
"הדרת הנשים שם לא יכולה להימשך הרבה זמן, גם אם אומרים להן שאם הן מחשיבות את עצמן כחרדיות, עליהן  הישמע לרבנן, שאסרו את השתתפות האישה בחיים הציבוריים". 
יש לך הסבר לשתיקת הנשים החרדיות עד לתקופה האחרונה?
"מצפים את הקיפוח בציפוי כאילו יפה ואומרים להן שהן לב החברה החרדית וכבודה של בת מלך פנימה. ואם כבר הייתה אחת שניסתה להשמיע קול שונה, כמו עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף, פתאום היא נסוגה ובאופן מעציב הסכימה לעמוד בראש מועצת החכמות של ש"ס, כפי שקוראים לזה שם".
גרינפילד, זו שבשנות ה 80 אמרה ליוסי ביילין: "אני חיילת שלך ומה שתדרוש ממני לעשות למען השלום, אעשה", הייתה זו שהחליפה אותו בכנסת כשהוא פרש. בתקופתה הקצרצרה שם לא הספיקה לחולל גדולות ונצורות, פרט לדיבורים של קירוב בין המחנות. "למרות שרשמית כיהנתי שם, אני לא מחשיבה את עצמי כחברת כנסת לשעבר", היא אומרת.
לפחות יצאת מהעניין עם הטבות כלשהן.
"אין לי מושג מה ההטבות שמקבליםחברי כנסת לשעבר. אני לא נהנית משום הטבה". לאחר שבבחירות לכנסת ה 18 מרצ הובסה קשות, ונבחרו מטעמה רק שלושה ח"כים, גרינפילד נשארה בחוץ והחליטה לא לחזור לזירה. "לא היה לי נוח לראות איך השמאל הרדיקלי השתלט על השיח בשמאל, כשאנשים שם העדיפו לא להזדהות כציונים.
במקביל נגרף הימין לאגף הכי קיצוני שלו. די לראות את רשימת הליכוד לכנסת ה 20 כדי להבין איזה תהליך מזעזע הם  עוברים". כעת, ימים ספורים לפני הפריימריז במרצ שייערכו ב 19 בינואר, טוענת גרינפילד כי היא אינה בקשר עם יו"ר המפלגה זהבה גלאון. "אני כבר לא חברת מרצ", היא אומרת.
"הגעתי למסקנה שעל השמאל להתמרכז מכיוון שאם הוא לא ייתן למרכז להוביל, הכל אבוד, בפרט שהימין הורס את מדינה בכל מובן אפשרי. השמאל, כפי שהוא כיום, לא רלוונטי. העבודה כבר לא שמאל ונכון עשה בוז'י הרצוג כשקרא לציפי לבני להצטרף אליו כעוגן למפלגתו".
"אני מקווה שחברי במרצ ילכו לממשלה גם אם ייכלל בה אביגדור ליברמן, שעשוי לשנות את עמדותיו, ולא יחרימו אותה". לטענתה של גרינפילד, היא אינה חוצה את הקווים אל מעבר לקו הירוק, ו"כשהילדים שלי היו בגיל בית ספר, אסרתי עליהם לנסוע לטיולים בשטחים". לדבריה, כשאחד מהם למד תקופת מה בישיבה בעתניאל, השתתפה שם פעמיים בשבת הורים.



גרינפלד עם חברי מרצ בפריימריז. צילום: ראובן קסטרו





הרגשת שם שחזרת אל ארץ אבותייך?
"זאת בוודאי ארץ אבותי. אין שאלה בכלל. אבל בעת הצורך השטח הזה יועבר לעם הפלסטיני שצריך אותו. איך אמר פעם הרב עובדיה לי ולחברות קבוצה של נשים שבאה אליו? בני אדם חשובים יותר מאדמה. זהו עיקרון יהודי ראשון במעלה שכרוכות בו כמה מחויבויות מוסריות".
 
הן כוללות החזרת שטחים?
"אני לא מדברת על להחזיר, אלא על הבטחה שלפלסטינים תהיה ארץ משלהםת כמו שיש ליהודים. אם זה יגרום שמערת המכפלה תהיה בתחומם, היא תהיה".
 
שיפסיקו לקונן
 
גרינפילד (69) גדלה כבת למשפחה ירושלמית חרדית יחידה בשכונה לא חרדית. "עם כל החרדיות, אבא שלי, שעבד כמהנדס בחברת החשמל, היה ציוני מובהק", היא חושפת את המפתח לאישיותה המורכבת.
 
"את המסורת להיות חלק מהעולם הזה וחלק מהעולם הזה ירשתי מההורים שלי, ללא ספק. אבל כשהם שלחו את אחי לישיבת פוניבז' בבני ברק ועברו לעיר הזאת, נגמר כפל העולמות. "אני נשארתי במקומי, כשהעמדות שלי גרמו לאי שקט במשפחה", מוסיפה גרינפילד.
 
"לא קל איתי. אבל כשמלכתחילה אוהבים - מסתדרים". לאחר לימודיה ב"בית יעקב", נסעה גרינפילד לשנה לארצות הברית ו"בטיול מחוף לחוף הייתי בין התרמילאים הישראלים הראשונים". כשחזרה, למדה באוניברסיטה העברית לתואר ראשון ושני בפילוסופיה ובהיסטוריה. "זה גרם למשבר נורא במשפחה",היא מודה. "ההורים שלי לא יכלו להשלים עם זה שבתם תלך לאוניברסיטה ותלמד מקצוע חילוני במבצר האי דתיות".
 
באותו טיול בחו"ל החל המרד שלך?
"ממש לא. הייתי נערה טיפוסית שגדלה בשנות ה-60 . שמעתי ברדיו את השירים של בוב דילן, הביטלס וג'ואן באאז, כי היה לנו רדיו בבית. השירים ששמעתי עשו עלי רושם כביר עם המסרים של שלום ואחווה בינלאומית. מאז אני בכיוון של השלום, אבל שום דבר לא פיתה אותי להתרחק בשביל זה מהדת. זה לא מפריע לי להמשיך לאהוב את שירי הזמרים שהזכרתי".
 
היא נישאה לד"ר ג'פרי גרינפילד, רופא ילדים, שלמד באוניברסיטה העברית רפואה וחזר בתשובה, "אף שהיה קודם רחוק מהיהדות". מיד לאחר נישואיהם הם נסעו לארצות הברית, שם מילא בעלה תפקיד רפואי בכיר בעוד היא למדה לתואר שלישי.
 
הם חזרו משםארצה לאחר 11 שנה. כל חמשת ילדיהם אקדמאים, ולדבריה, בעלי השקפות קרובות לשלה. בנה, ארכיטקט יהודה גרינפילד-גילת, עוסק בהתוויית תוכנית לחלוקת ירושלים.
 
האם אלה שיחפצו להגיע לכותל יהיו מחויבים להצטייד בדרכון?
"או בנגמ"ש, כדברי ראש הממשלה. לדעתי, ניתן לבצע את החלוקה. זה תלוי ברצון שני הצדדים, לא בגיאוגרפיה". 
 
את מאמינה שהצד השני יסתפק במה שיקבל מאיתנו?
"לא אכחיש שכרוב הציבור הישראלי, האינתיפאדה השנייה היממה אותי, ואני מתפללת לקדוש ברוך הוא שלא תהיה אינתיפאדה שלישית. גם אם הרצון הבסיסי של אנשים הוא לחיות בשלום, עלינו להיות ערוכים לקראת אפשרות אחרת. שלום אפשרי. גם באירופה היו מלחמות נוראיות שלא השאירו אחריהן משקע של איבה".
 
נוכח ההקצנה הדתית, את סומכת על הערבים?
"ברמה העקרונית אני מאוד אופטימית. כפי שקרה לנו עם מצרים ועם ירדן, שכאשר גילו שאין באפשרותן לסלק אותנו מכאן, ברוך השם, הן חתמו על הסכמי השלום. אפשר להשיג שלום במזרח התיכון. זו עובדה שמאז 48' ירד מספר המדינות הערביות שנלחמות נגדנו. אם השלטון אצלנו יוחלף, יתברר שיש בסיס לאופטימיות שלי".
 
בינתיים הטרור הפלסטיני הגיע אל סף דלתך בשכונת הר נוף.
"כשהיה הפיגוע בשכונה שלנו, בעלי התפלל באותו זמן בבית כנסת סמוך. זה היה קרוב עד כדי להחריד".
 
הדבר גרם לך להתייאש?
"לפני הכל עלינו להיפרד", גרינפילד חוזרת על המנטרה שלה. "ויחלוקו! אז נוכל סוף־סוף להתייחס למדינה שלנו, לפתור את בעיותיה ולהקים בה חיים נורמליים לדור הצעיר, שיאהב להיות פה ולא יקונן בלי הרף".
 
לפני שהכתיבה תימאס
 
בבחירות לעיריית ירושלים גרינפילד החרדית בדרכה הצביעה לניר ברקת: "חשוב שבירושלים יהיה ראש עיר בעל שיקולים כלל־ישראליים, לא רק חרדיים. עם זאת, הדעות הימניות של ברקת לא בדיוק משמחות אותי, כשההכרזות על בנייה במזרח העיר מיותרות. הרי ברור שבסוף זה לא מה שיהיה, ובכל מקרה יחלקו את ירושלים. ברור שאין לי עניין בראש עיר חרדי בירושלים. החרדים הם אנשים טובים, אבל הממלכתיות עדיין אינה ערך שמוטבע אצלם".
 
יש הקצנה בירושלים?
"ההפך! יש בעיר בתי קולנוע פתוחים בשבתות, גם בתי קפה. מי שרוצה לבלות שם, בבקשה, אבל זה בכלל לא קשור אלי".
 
תחבורה ציבורית בשבתות?
"זה לא! בהיעדר תחבורה ציבורית יש איזשהו קסם בשבת בישראל, שתיירים באים לחוש אותו. במדינה כה מתוחה כשלנו, זה נוסך שלווה".
 
בשנים האחרונות מקדישה גרינפילד את רוב זמנה לכתיבה. ב־ 2001 היא הוציאה בהוצאת "ידיעות ספרים" את ספרה המכונן "הם מפחדים: איך הפך הימין הדתי והחרדי לכוח מוביל בישראל", וכעת היא כותבת ספר על השמאל בארץ, שלדעתה נכשל מול כל המטרות שהציב לעצמו, ואינה נרתעת מתגובות נוקבות.
 
וחוץ מהכתיבה?
"לשמונת הנכדים שלי אני סבתא של שניצלים ושל פירה וכחובבת קולנוע גדולה מאוד אני גם הולכת איתם לסרטים".
 
בתי קולנוע אינם המקום הרגיל לפגוש בו נשים חרדיות.
"אם יש מהן שמגיעות לשם, אני ביניהן. אבל אין לי יותר מדי זמן לכך. יש לי רשימה של לפחות ארבעה ספרים, שאותם אני רוצה לכתוב מהר־מהר, לפני שהכתיבה תימאס עלי".
 
שילמת מחיר על הדעות שלך?
"בהחלט. בסביבה שאני גרה בה יש הרבה חשד ואי הבנה כלפי, גם לא מעט כעסים קשים ביותר. הרי היו שנים שבהן קיבלתי מכתבי שטנה אנונימיים, שבחמורים שבהם אף היו איומים במוות. זה קרה בעיקר כשהוצאתי את הספר 'הם מפחדים'. אני מקווה שהספר שלי על השמאל לא יביא תגובות דומות".
 
אם מדבריה עד כה הצטיירה גרינפילד כתומכת נלהבת של לבני, בסיום שיחתנו מתברר שקולה של גרינפילד ממש לא מובטח לה. "כדי לעזור למימוש מטרות השמאל בדעתי להצביע ליאיר לפיד", היא מתנסחת בזהירות. "תמיכה בו עשויה לחזק את המרכז, שיהיה, כנראה, הנדבך הראשי של החברה הישראלית בשנים הבאות.
 
"אבל אם יתברר שניתן יהיה להרחיק את נתניהו מהשלטון רק באמצעות הצבעה בשביל הרצוג ולבני, אעשה כן. אני בעד לפיד מפני שנראה לי שהאיש הזה ומפלגתו ניסו, לראשונה זה שנים רבות מאוד, להגשים מצע אזרחי למען כלל תושבי מדינת ישראל", היא מוסיפה.
 
זה אותו לפיד שיש ביקורת קשה על תפקודו כשר האוצר?
 "אני לא מסכימה עם הביקורת הזאת. יש עתיד עשתה מאמצים כנים ורציניים כדי לשנות את המצב במדינת ישראל וזה כולל את שר האוצר היוצא. אני מקווה שהמסר של החיפוש אחר פתרון של שלום עם הפלסטינים יהיה חלק ברור ממצע המפלגה הזאת. לדעתי, יש לתמוך באנשים טובים מסוגו של לפיד שסוף־סוף באים לעבוד למען האזרח הישראלי".