הבת הגדולה מסרבת לשמור על האחיות הקטנות. מה לעשות? מיכל דליות מייעצת

אני משערת שהפחד מאחריות היא הבעיה. יכול להיות שהאמא אומרת ‘את הגדולה, את אחראית’, ויכול להיות שהתאומות מסתגרות בחדרן ומבודדות את אחותן הגדולה.
יש שוני גדול ביחסים בין תאומים לאחים האחרים שלהם, האח מבודד, האחריות מוטלת על הכתפיים שלו, ולכן היחסים הם מורכבים מאוד.

בכל אופן הילדה נמצאת בסיטואציה לא נוחה. הילדה הגדולה לא מעוניינת באחריות שהוטלה עליה, ומכיוון שזה המצב הנתון, אין שום אפשרות לכפות זאת עליה. לא הייתי מכריחה אותה לשמור על אחיותיה כי היא עלולה לפתח חרדות וליצור מאבקי כוח. התאומות כבר יכולות לחצות את הכביש לבדן ולחזור הביתה, ולכן האפשרות היא להביא מישהו מבוגר שיישאר עם כל הבנות עד שהאמא תשוב או להשאיר את הגדולה בצהרון.

החישוב של חברתך צריך להיות כלכלי גרדא, מכיוון שלהשאיר את כולן בצהרון זו עלות כלכלית רצחנית. חברתך צריכה להחליט מה עדיף לה מבחינה כלכלית וגם מבחינת השקט שלה. אם התאומות יבקשו להישאר בצהרון, אסור להסכים כי זו עלות כלכלית כבדה שאי אפשר לעמוד בה. הן ודאי יעשו קצת הצגות, אבל יש להתעקש איתן ולשמור על נחישות ועקביות. בסופו של דבר התאומות יעלו הביתה בלית ברירה, כי הן תהיינה עייפות ורעבות.

בדרך כלל ובאופן טבעי ההורים מטילים על הילד הבכור לשמור על אחיו הקטנים, להשגיח ולשים עליהם עין, אבל בחלק מהמקרים זה לא כדאי, כי כבר קרו אסונות איומים שבהם ילדים לקחו על עצמם אחריות, אבל ‘לא שמרו טוב’ על אחיהם הקטנים. יש כאלה שמפחדים או לא רוצים, ויש כאלה שמעדיפים להישאר ‘הקטנים’ כדי שלא יטילו עליהם אחריות. כאשר מבקשים מהבכור לשמור על אחיו הקטנים ונוצרת התנגדות, כדאי לחשוב היטב אם להתעקש או לא. צריך לברור את המילים היטב, אל תגידו ‘אתה אחראי’, ‘תשמור’ או ‘תשגיח’, כי האחריות היא גדולה, ואי אפשר להטיל אותה על כל ילד.

ערכה: אפרת קורמן
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב- 10:00 ב'רדיו ללא הפסקה'