זהו. נגמר. אין יותר פינות עישון בבתי הספר. צו משרד הבריאות האוסר על עישון בכל מקום בשטחי בתי הספר ומבטל את הקצאת חדרי העישון לצוותי ההוראה מקבל תוקף וממשות. אבל מול כל תוקף, יש זיכרונות. חלקו הראשון של טורי השבוע יוקדש באהבה לשתי מורות שלי בתיכון שליד האוניברסיטה, שכה רבים נהנים לחבוט בו לאחרונה, דווקא בעת שאני משכינה עמו שלום.

האחת היא בתיה גור ז"ל, מורתי לספרות, שכבר אז החלה לפלס את דרכה כסופרת נערצת. החנפנים נהגו לקרוא את "רצח בשבת בבוקר" כדי שתתפוס אותם בעיצומו של שיעור ספרות. היא נהגה להסתכל עליהם במבט שאומר: "לא יעבוד". ואז הייתה מתיישבת על השולחן, אוחזת בשובל חצאיתה המתנופפת, מיישרת את הצווארון הפתוח, מסיטה קווצת שיער בלונדינית סוררת מהמצח, רוכנת אל תיקה הפתוח לרווחה ושולפת קופסת חפיסת סיגריות טיים. מציתה ואומרת: "תכף הפסקה". לפעמים הייתה עוצרת ליד פינת העישון שמחוץ לבית הספר ומצטרפת אלינו לשאכטה, כמו שאר המורים. זה הזכיר לנו שיש עם מי לדבר, גם אם זה מבעד לסבך שמביא איתו גיל ההתבגרות לתוך העשן הסמיך.

מהצד האחר, אני זוכרת את מורתי האהובה בתיה שלו ז"ל, האישה שלימדה אותנו לאהוב את התנ"ך ואת שבילי הארץ. יום אחד, כשהיינו בכיתה י', תחבה את אפה אל עבר ג', היום אמנית משובחת, ושאלה: "את מעשנת?" ג' הנהנה, ושלו, שכפי הנראה כבר אז ידעה שחלתה, פתחה לראשונה מאז שהכרנו אותה במונולוג חינוכי. כי שלו, מעבר לכל, הייתה מחנכת אמיתית שלא דיברה על ערכים, אלא דיברה ערכים. ושלו, שכולנו כה מתגעגעים אליה, נעלמה אחרי כמה חודשים, והבנו בין השורות שזהו. העשן המתוק כבר לא היה מתוק.

עכשיו הגענו לחלקו השני של טורי, שיוקדש למשהו שאסור בתכלית האיסור לשום מורה לשכוח. הכוונה למילים שיוצאות למורים מהפה, גם אם בבלי דעת, גם אם בעתות ג'ינון קשות, וגם אם יש להם תסמונת טורט שלא אובחנה. השבוע שמעתי על מורה שהפנתה אל תלמיד שאלה. הוא לא ידע להשיב, אז היא שאלה שוב. הוא עדיין לא ידע להשיב על השאלה, הגם שפשוטה, אז היא צעקה: "תענה! אתה רוצה שיחשבו שאתה גולם?" ככה. גולם.

אני רוצה לספר לאותה מורה שיש סיכוי יותר מסביר שהמעמד האלים והמשפיל שהילד הזה חווה לא יעזוב אותו אף פעם. הייתי המצטיינת של הכיתה במתמטיקה, עד שבכיתה ט' הגיעה מורה בשם איריס. קטנה, ממושקפת ודקת שפתיים. "בוחן פתע", הכריזה יום אחד, ומוחי נדם. הדף נותר ריק, ובתסכול גדול לקחתי את דף הבוחן, השלכתי אותו לפח ויצאתי אל מחוץ לכיתה.

דקה אחר כך נפתחה הדלת והיא שרבבה את ראשה. "תיכנסי עכשיו", פקדה בשפתיים חשוקות. "עכ־שיו". נכנסתי. היא התכופפה לפח, דלתה מתוכו את הדף הריק, יישרה אותו בקפידה, ציירה עיגול אדום גדול, הציגה אותו בפני הכיתה ואמרה: "זה אפס". באותה נשימה ציירה בקפדנות בתוך האפס זוג עיניים וחיוך רחב. סמיילי.

את הבגרות במתמטיקה השלמתי רק בזמן השירות הצבאי, ואחר כך הייתי שותפה בכתיבת חלק מהמבחנים שרובכם מכירים. המשכתי הלאה לכאורה, אבל היא תמיד תישמר בתוך אוסף הצלקות שלי. איריס לא הצליחה להבין שהשעשוע הרגעי שלה או התסכול או מה שזה לא יהיה יכול לדפוק ילדים. היא הייתה מורה חסרת כריזמה, נוכחות, עניין או חן, אבל היא הייתה המבוגר ההוא שנשף לי עשן לתוך הנשמה. ואת זה שום הפסקת עישון לא תנקה לעולם.



עיתונאי קטן שלי | יאיר ויץ (בן 11)


בשבוע שעבר נסענו עד טבריה, שזה רחוק מירושלים, ואמא נרדמה בנסיעה. כל רגע הראש שלה צנח לצד אחר, ואנחנו צחקנו ("כמו מטוטלת מקולקלת", היא אמרה ושפשפה את הצוואר ואז התלוננה שכואב לה). מילא מבוגרים, אבל למה תינוקות וקטנים צריכים לסבול? אז הנה משהו שיכול לעזור להם: Napup הוא תומך ראש לילדים שנרדמים ברכב, ומשמח אותי לגלות שזה פטנט ישראלי. הוא מתאים לכל כיסא ולכל בוסטר, לכל גודל ראש של ילד, ומאפשר תנועת ראש חופשית בלי שהראש יצנח כל רגע. מרכיבים את שני החלקים שלו דרך חגורות הכיסא, וזהו! עכשיו שימציאו כזה למבוגרים, ואמא תהיה מאושרת.

Napup, מחיר לצרכן: 149 שקלים. להשיג ברשת My Baby וברשתות מוצרי התינוקות והילדים. לאתר: www.napup.co.il

צריך כזה גם למבוגרים. Napup. צילום: לירן מורצריך כזה גם למבוגרים. Napup. צילום: לירן מור


המלצת תרבות


איש אהוב נוהג לטעון שאין כמו קונצרטים כדי להשלים שינה מתוקה. "חם, נעים, כיסאות מרופדים ומוזיקה נפלאה", הוא אומר ומקפיד לחדש את המינוי לתזמורות מפוארות. קונצרט מסוג מעט שונה נועד להשאיר את הקהל ערני ולהפוך אותו למעין שותף פעיל: המופע 64 things show של הנגנים עירא גבעול (צ'לו), מתן פורת (פסנתר) ורואי אמוץ (חליל) משלב יצירות קלאסיות, קטעי וידיאו, שירי פופ וקטעי משחק, ממוצרט, דרך דביסי, סקארלטי ובאך ועד הביטלס. בין היתר, צפוי ביצוע קטע מוזיקלי שמתבצע עם מכשירי הסמארטפון של הקהל. לקראת כל מופע בוחרים השלושה 64 קטעים מסוגים שונים, ו־23 הראשונים שמגיעים לערב המופע מגרילים את הקטעים שירכיבו אותו.

1.1, שישי, 16:00 לכל המשפחה, ובשעה 21:30 במועדון הג'אז, רחוב הר בוקר 8, מצפה רמון. מחיר: 30־40 שקלים. לכרטיסים: 050-5265628. אתר: www.64thingsshow.com

נפלאות המוזיקה. 64 things show. צילום: עילאי מלצרנפלאות המוזיקה. 64 things show. צילום: עילאי מלצר