בתור אמהות, אנחנו אמורות להיות קבוצת נשים אוהבת ומכילה. הרי כל אחת שעברה לידה, התמודדה עם חוסר הוודאות של החודשים הראשונים בתור אמא, האכילה, החליפה, ניגבה, קילחה והרדימה, כולנו יודעות שזה לא קל להתרגל לשינוי הגדול בחיים. את צריכה ללמוד להקשיב לעצמך, להתעלם מאינסוף עצות, להתמודד עם שינויים בגוף שלך, בנפש שלך, בזוגיות ובחיי המשפחה שלך והכל על בסיס שעה וחצי של שינה. לכן, כולנו צריכות לדגול בהעצמת נשים, אהבה והכלה- סולידריות אימהית.

כמה חבל שבמציאות כולנו קצת חארות.

בעולם האמיתי יש ממך אינסוף ציפיות ודרישות – דווקא מאימהות שלא מכירות אותך. מאז שאני אמא גיליתי שאני חיה בתוך עולם נפרד ואמורה לציית לחוקים שונים ומשונים. נכון, אין אכיפה מוגברת ואם אני לא אציית לא יבוא שוטר, אבל אני אחטוף מבטים משתאים ומרחמים וכנראה גם אהיה זו שכל האמהות האחרות ירכלו עליה מאחורי הגב.

האמת? זה באמת בסדר מבחינתי, כמובן שאני מעדיפה שהן יעשו את זה בפנים שלי כי ויכוחים על שיטות הורות והקשבה לעצות מטופשות ואובססיביות של נשים שחושבות של מי שלא דוגלת באותה שיטת הורות כמוה לא ראויה לגדל דגי זהב הם דברים שיכולים לעשות לי את היום.


שואבת או חולבת?

קודם כל, אוכל. מהיום שאת יולדת מתחקרים אותך האם את מניקה, שואבת, חולבת או משלבת. אחר כך את צריכה לבשל 12 ארוחות ביום, בכל יום מחדש. להימנע מחלב וגלוטן, רצוי גם מבשר וסויה. וסוכר, מלח, פלפל ושומן, בעיקרון הילד אמור לגדול על דיאטה של מים ודייסת קוואקר. ממש כמו לגדל ארנבים, רק עם סירים.

אישית אני דוגלת בשיטה של איסוף אובססיבי של קופסאות מסבתות ומעדיפה מזונות שההכנה שלהם דורשת פעולות כמו הליכה למטבח, הוצאה מהמקרר והגשה. דבר שלא מוסיף לי נקודות בתעודת האמהות שלי בסוף השנה.

בידור- את צריכה לבדר את הילד בצורה לימודית ומרתקת. מסתבר שלבלות בחממת החיידקים שנקראת ג'ימבורי זה לא מספיק, גם להזיע בפארקים בזמן שאת נאבקת לשמור על ילד שמטפס לגובה 30 מטר בחתיכה אחת לא אומר שאת אמא טובה, את צריכה חוגים. חוגי מוזיקה שגורמים ל- 14 חתולים מיוחמים מתחת לחלון שלך להישמע כמו סלין דיון בהשוואה למישהו שנראה כמו רוצח סדרתי בפוטנציה שמנגן על גיטרה ושר על שלושה גמדים.

ואז מגיע הלבוש- לאחרונה גיליתי כי אין דבר גרוע יותר מלהלביש את הילד שלך יפה. "למה להלביש אותו ככה? זה לא נוח לו" תגיד אמא שהבגדים של הילד שלה קיבלו גוון אחיד של כיעור אחרי 32 כביסות. זה נוח לו, זה טרנינג וטי שרט. זה פשוט לבן, מגוהץ ונטול כתמי נזלת. מסתבר שיש בגדים מיוחדים שנקראים "בגדים לגן": אלו בגדים רגילים, הם עולים ממש כמו כל הבגדים האחרים בארון של הילדים - הם פשוט מכוערים. כי כדי לשלוח ילד לגן את צריכה להלביש אותו בחולצה כתומה ומוכתמת עם ציור של פיל עם קטרקט.

שלא תטעו, אני לא דוגלת בקניית בגדים יקרים לילדים, תקופת חייה של טי שרט היא בין 20 שניות לשעתיים. בחג השבועות למשל מיני-בוס הגיע לגן לבוש לבן ובסוף היום קיבלתי ילד שנראה כמו החשוד העיקרי ברצח המוני- כולל כתמים אדומים שנוזלים מהפה לכיוון החולצה ומריחות אדומות ומלחיצות על המכנסיים. בירור קצר העלה שהילד לא מפתח חיבה לקניבליזם או סדיזם, הוא פשוט אכל תותים. אני כן דוגלת בבגדים יפים ונקיים, זה לא שאני יושבת ומכבסת אותם על שפת הנהר, יש לי מכונת כביסה בבית שבהחלט מסוגלת להחזיר את רוב הפריטים הלבנים של מיני בוס למצבם המקורי.

אז כן, יש גינות בהן אני עלולה לקבל יותר מבטי נאצה מטראמפ למראה המיני בוס לבוש בטי-שרט לבנה ואוכל וופל. אבל אני ממילא בלונדינית מתל אביב עם חיבה ליין ושופינג, אתם באמת חושבים שאלו מבטי השנאה הראשונים שלי?